עשור לנובל הישראלי הראשון במדעים

היום מציין הטכניון עשור לנובל הישראלי הראשון במדעים. ב-10 בדצמבר 2004 הוענק פרס נובל בכימיה לפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר מהטכניון, ולעמיתם הפרופסור ארווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה. הפרס הוענק לשלושה על גילויה של מערכת האוביקוויטין (ubiquitin) , האחראית לפירוקם של חלבונים בתא החי ולשורה של פעילויות ביולוגיות נוספות. ארוע זה הציב את הטכניון ואת ישראל בחזית המחקר העולמית.

מערכת האוביקוויטין מסמנת חלבונים משובשים ולא רצויים, וכך מיידעת את התא שעליו להיפטר מהם. בעקבות סימון זה מועברים החלבונים הללו ל"מגרסה" של התא - הפּרוֹטֵאָזוֹם.

תחילתה של הדרך לפרס הנובל בראשית שנות השבעים, והמשכה בנחישות מחקרית, בשיתוף פעולה פורה ובנכונות ללכת בדרך בלתי סלולה. אברהם הרשקו, שהגיע לארה"ב לצורך פוסט-דוקטורט בביוכימיה, החליט כי במקום להתמקד ביצירת החלבונים (סינתזה), כפי שעשו כל עמיתיו, מוטב להתמקד בנישה חדשה: התפרקות החלבונים חֲזָרָה לחומצות-האמינו המרכיבות אותם. את המחקר שהחל בארה"ב המשיך הרשקו כחבר סגל בטכניון, יחד עם הדוקטורנט אהרן צ'חנובר.

אהרן צ'חנובר(צילום: דוברות הטכניון )

בשנת 1980 ניסחו הפרופסורים הרשקו, צ'חנובר וארווין רוז את ההיפותזה ההיסטורית שלהם, לפיה האוביקוויטין הוא "החלבון-המתייג" המשגר חלבונים לפירוק. שמו בא לו מהיותו פעיל בכל תאי הגוף (אוּבִּיק/ ubiqueבלטינית פירושו 'בכל מקום').

המאמר המשותף פורסם בכתב העת PNAS בעקבות ניסויים שבוצעו במעבדתו של פרופסור רוז בפילדלפיה. ניסויים אלה הסתמכו על מערכת-המודל הניסויית שפיתחו הרשקו וצ'חנובר כשלוש שנים קודם לכן, במעבדה בבניין המנזר בחצר בית החולים רמב"ם.

הודות למחקריהם של שלושת חתני הפרס ברור כיום כי מערכת האוביקוויטין היא תנאי הכרחי להמשך החיים, וכי פעילותה התקינה חיונית לתיפקודו הבריא של הגוף. שיבושים במערכת זו גוררים מחלות שונות וקשות, ובהן סרטן צוואר הרחם, סרטן הדם וסיסטיק-פיברוזיס. חברות תרופות רבות עוסקות כיום בפיתוח תרופות המבוססות על הבנת מערכת האוביקוויטין.

אברהם הרשקו(צילום: דוברות הטכניון )

"תגלית האוביקוויטין פקחה את עינינו כמדענים," אומר פרופסור אשרף בריק, שהצטרף לאחרונה לפקולטה לכימיה בטכניון וחוקר כיום את מערכת האוביקוויטין בשיתוף פעולה עם פרופסור צ'חנובר. "בעשור שחלף מאז הזכייה בנובל התברר שהמערכת הזו מורכבת הרבה יותר מכפי שחשבנו, ומעורבת במרבית התהליכים הביולוגיים בתא, כגון תיקון ה-DNA, מערכת החיסון וחלוקת התא." בשנים האחרונות הצליח פרופסור בריק לסנתז (לייצר) חלבונים הקשורים לאוביקוויטין.

כך נפתחו אפיקי-מחקר חדשים עבור ביו-כימאים, ביולוגים ומדענים נוספים המבקשים לחקור את מערכת האוביקוויטין ברמה המולקולרית. "כיום כבר מצויות בשימוש שתי תרופות לטיפול בסרטן, המבוססות על תגלית האוביקוויטין. אחת מהן היא Velcade, שהצילה והאריכה את חייהם של מאות אלפי חולי מיאלומה נפוצה ברחבי העולם. אין לי ספק שבעתיד יפותחו תרופות נוספות לממאירויות נוספות ולמחלות ניווניות של המוח."