הצילום: כלי לשיקוף מאבקים הקוראים לשינוי

פעמים רבות שואלים אותי, ואת שאר חברי "אקטיבסטילס" - קבוצת צלמים שמתעדים עוולות חברתיות ונושאים חברתיים שבוער לנו שיעלו על סדר היום הציבורי, והקולקטיב שאני חבר בו - האם הצילומים שלנו משנים משהו.

מעטים הצילומים שלנו ששינו משהו לבדם. כמה מהם עזרו לזכות אנשים חפים משפע ממשפט, שהחל עקב תלונות שווא כנגדם מצד המשטרה או הצבא. פעמים ספורות הצילומים גרמו לרשויות לפעול ולתקן מחדלים. אבל לרוב, הצילומים שלנו הם חלק מפעילות רחבה יותר שלה שותפים משפטנים, אומנים, אקטיביסטים, מעצבים וחברי קהילות שונות, שנאבקים על הזכויות שלהם.

"להביא את הקולות הקוראים לשינוי, ולתמוך במאבק".  צילום: אורן זיו

בשבילנו הצילום הוא עוד כלי כדי לשקף את המאבקים השונים הקורים בין נהר הירדן לים, להביא את הקולות הקוראים לשינוי, ולתמוך במאבק, וכמו כן להציג את העוולות שנעשות פה מידי יום.

בעבר חשבתי שאם רק אנשים יראו מה קורה קילומטרים מהם, או לפעמים ממש בערים שלהם, הם ירצו לפעול לשינוי המצב. כיום הבעיה היא לא של מידע, אלא של פתיחות להבנת המידע.

הצילום כעדות, ובמובן הזה גם ״תערוכת עדות מקומית״, נועדו לא רק לספר את מה שקורה בשטח, אלא להעביר ביקורת, ולפעול לשינוי המצב. אך החלק השני של פעולות העדות, היא הקהל. ללא הצופים, לא יכול להתקיים תהליך העדות.

פעמים רבות הצופים לא רוצים לראות את הצילומים. רבים מהם עוסקים בנושאים שהיינו מעדיפים שלא לעסוק בהם. בזמן שרבים מאמצעי התקשורת המסורתיים נסגרים, מצמצמים את פעילותם או לא מאפשרים חופש פעולה לכתבים ולצלמים, גם קהל הצופים קטן, וכך גם היכולת ליצור שינוי.

פקחי רשות ההגירה עוצרים בכוח מבקש מקלט במהלך הפגנה.ליד גבול מצרים, 29.6.2014. צילום: אורן זיו

מבחינתי, אחת הדרכים להתמודד עם המשבר בכלי התקשורת המסחריים, היא לפרסם בכלי תקשורת עצמאיים, בהם הצלם בוחר מה לפרסם, מה לכתוב ולצד הצילומים ואין צנזורה מטעמים כלכלים ואחרים.

אני חבר בקולקטיב של צלמים וכותבים שמפרסמים תוכן עצמאי באתר שיחה מקומית בעברית -ו972 באנגלית. בעזרת האתרים האלו, אנו מקווים שניתן לחשוף תוכן שפעמים רבות לא ניתן לפרסם בכלי התקשורת המסחריים.

כיום, אני מקווה שבעזרת תיעוד של מקומות שונים, מאבקים במקומות גיאוגרפיים רחוקים יחסית באזורנו, אני מצליח להראות את הקשר בין קהילות שונות שנאבקות על הזכויות שלהן: הזכות לקורת גג, הזכות לחינוך ורווחה, הזכות לחיות חופשיים מכיבוש ודיכוי ועוד.

את החלק הראשון של השנה הקדשתי בעיקר לתיעוד של מאבקם של מבקשי המקלט האפריקאים. לוויתי את הפליטים שצעדו ממתקן חולות, בו הם כלואים ללא משפט וללא הגבלת זמן, לירושלים. צעדתי איתם ברגל, וראיתי אותם נעצרים בשלג בירושלים, מול הכנסת, ונשלחים חזרה לכלא.

מבקשי מקלט צועדים ברחבת היכל התרבות. תל אביב, 21.12.2013. צילום: אורן זיו

בהמשך, תיעדתי את ההפגנות ההמוניות שארגנו, את השביתות והמחאה מול השגרירויות והאו"ם. לקראת הקיץ, צילמתי את הצעדה של הכלואים בחולות לגבול מצרים, צעד שנבע מתוך יאוש מהסיכוי להשיג מעמד של פליטים בישראל.

גם מאהל המחאה מול גבול מצריים נגמר בדרך הצפויה מעצרים ואלימות מצד הרשויות, אל מול הסתה חסרת המעצורים של הפוליטיקאים בישראל, שמתעקשים לקרוא גם לניצולי רצח עם ״מסתננים״ ומהגרי עבודה״ ומסרבים לבדוק את בקשות המקלט שלהם.

אני מקווה שהצילומים שלי ושל אחרים הצליחו להראות שפליטים הם לא רק מסכנים שישנים בגינת לוינסקי ומחכים בתור לתרומות מזון, אלא אנשים בעלי רצונות פוליטיים, שיכולים להיאבק על גורלם, ויכולים ללמד אותנו שיעור בהתנגדות ומלחמה על הזכויות שלנו.

בתערוכה עדות מקומית 2014 יוצגו מיטב צילומי העיתונות מישראל כפי שנבחרו על ידי חבר שופטים בלתי תלוי, המורכב מאנשי מקצוע מובילים מתחומי הצילום, האוצרות והתקשורת.

 כ-7,000 תצלומים הוגשו לתחרות השנה, על ידי כ-300 צלמים. מתוכם נבחרו 250 תצלומים, עבודותיהם של 69 צלמים שיוצגו ב-7 הקטגוריות של התחרות: חדשות, דת וקהילה, אורבניזם ותרבות, טבע וסביבה, ספורט, סיפור מצולם וקיץ 2014.

מבקשי מקלט על גבול מצרים. צילום: טלי מאייר

אקטיבסטילס הם קבוצת חולמים שמנסים לשנות את המציאות החברתית בארץ, בעזרת תיעוד. הם משתמשים בצילום ככלי לקידום נושאים

שבוערים בהם ולא זוכים לחשיפה ובוחרים בדרכים מקוריות להביא את המידע לקהל הרחב. הם לא פועלים כסוכנות ידיעות רגילה עם משרד שמכוון אותם אלא פועלים כמו סוכנים עצמאיים בשטח.

כותב המאמר, אורן זיו, ממקימי הקולקטיב מציג תמונות בתערוכה השנה, כמו טלי מאייר שסיפורה - ובכלל השיח על צילום העיתונות - עלה לכותרות בקיץ האחרון, כשבמהלך סיקור הפגנה בבית חנינא נפגעה בראשה על ידי כדור גומי שנורה מהשוטרים הישראליים.

• התערוכה "עדות מקומית " תוצג עד 24.1.2015 במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, רח' חיים לבנון 2, רמת אביב. טל': 03-6415244.
• שעות הפתיחה: ראשון – רביעי 16:00-10:00 | חמישי ושבת 22:00-10:00 | שישי 14:00-10:00
• עלות כרטיסים: מבוגר 48 שקלים, סטודנט/חייל 32 שקלים (בהצגת תעודה), גמלאים 24 שקלים, ילד (עד גיל 18) ללא תשלום.
• לפרטים נוספים לחצו כאן .