כבר בן 25 ואף פעם לא היתה לי חברה

עוד בנושא:

 אם אני עושה לך את זה, פשוט תתחילי איתי

האם אליה אני מתגעגע או למי שהייתי בעבר?

מעולם לא היתה לי חברה. בגיל 25 אני מוצא את עצמי עדיין רווק שמערכת היחסים הכי ארוכה שלו הייתה בסביבות החודש. זה כבר לא מטריד אותי כמו שזה הטריד בעבר, פשוט לאחרונה היו לי כמה הזדמנויות להיכנס לקשר רציני (או לפחות להתחיל אחד כזה) ואיכשהו הכל נגמר בגללי.

כשאני אומר שזה היה בגללי, אני לא מתכוון להאשמה מסוימת, אני פשוט מודע לזה שהגורם המרכזי לכך שהקשר לא התקדם היה חוסר תקשורת שהגיעה מהצד שלי. איכשהו, בכל הפעמים הכל התחיל ממש נפלא והייתה לי תחושה טובה לגבי אותה בחורה, ממש חשבתי שזה הולך להיות 'זה', אך בהמשך גיליתי שזה כנראה לא כל-כך מתאים לי ולא ממש הבנתי למה.

לחשוב יותר מדי

אחרי ששללתי כל מיני סיבות כמו חוסר משיכה או שעמום, הגעתי למצב בו חשבתי שאולי אני פשוט לא ממש בקטע של מחויבות. המסקנה הזאת הייתה קצת טרגית עבורי כי אני פאקין נולדתי להתחייב, אז מה פתאום עכשיו אני נלחץ מזה? חשבתי מה יקרה הלאה, חשבתי לאן הקשר יתפתח, חשבתי אם זה בכלל מתאים לי ובעיקר – חשבתי יותר מדי.

לא בא לי לצאת דוש(צילום: shutterstock)

במקום לזרום עם העניין ולנסות, הבאתי את עצמי להרגשה כזאת שמשהו פה לא עובד לי כמו שצריך. בין לבין גם הכנסתי למשוואה את הצד השני ופחדתי שאולי המעשים שלי יכולים לפגוע בו. לא התחשק לי להיות חלק מהסטטיסטיקה ולצאת איזה רווק תל אביבי דוש שמחפש סתם לשחק, ואיכשהו דווקא בגלל כל זה – יצרתי את הרושם שאני כן איזה מניאק שעסוק רק בעצמו. אחת מהן אפילו אמרה לי "זה כל הזמן אתה, אתה ואתה, איך אתה מרגיש ומה שבא לך", ואני מצדיק אותה, כי באמת התעסקתי באיך אני מרגיש כלפי הקשר הזה, אבל אני לא חושב שזה משהו רע.

ברור לי שיש שני צדדים וצריך להסתכל על שניהם, פשוט בתחילת הקשר נראה לי שחשוב יותר לשים דגש על איך שאני מרגיש בכלל עם כל העניין הזה. אחרת יש בכלל טעם להמשיך? לאחרונה פניתי לייעוץ. לא משהו מקצועי, אלא יותר בכיוון החברי. שאלתי חברים וחברות, שאלתי אנשים שלא ממש קרובים אליי, וכל זאת כדי לבדוק אם משהו אצלי לא בסדר או אם ככה מתחילה מערכת יחסים ואני פשוט לא מודע לכך, כי מעולם לא חוויתי דבר שכזה.

אחרי ששמעתי כל מיני התייחסיות לעניין, הבנתי שאני לא נלחץ מעצם העניין של להתחייב למישהי, אני כנראה פשוט נלחץ מזה שזאת לא תהיה הבחורה שאני באמת רוצה לעשות את זה איתה. במילים אחרות – עוד לא הרגשתי שזה 'זה'. אני גם עדיין לא יודע מה זה ה'זה' הזה ואיך אני אמור להרגיש אותו, אבל אני מניח שכשיגיע הרגע – אני אדע לזהות ולא אפחד לטפס על החומות הכי גבוהות שלי ולקפוץ מהן למים.