לטפס בסולם ההצלחה: כך תתקדמו בחיים
למרות כל המכשולים וחוויות החיים הקשות הצליח יוסף לטפס בסולם הדרגות, להתמנות למשנה למלך מצרים ולהביא את הארץ לשגשוג והצלחה. יצחק אהרון מסביר מהו סוד ההצלחה של נער הפלא יוסף הצדיק ואיך ניתן ליישמו בחיינו הפרטיים, בימינו אנו
בבואנו לחפש בין דפי המקרא אחר האנשים המצליחים והמשפיעים ביותר עולה דמותו של יוסף הצדיק. סיפור חיי יוסף מציג אדם בעל מגע של ידי זהב. יוסף מצליח בדרכו הייחודית למצות, לכבוש ולפתח כל דבר שעסק בו - עד למיצויו המיטבי, הן ברוחניות והן בגשמיות.
עדות לכך ניתן למצוא בתורה המציינת את יוסף שלוש פעמים על הצלחתו בכל מעשיו "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח", "וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו", "ה' אתו ואשר הוא עשה הוי' מצליח". אם כן, להצלחתו המסחררת של יוסף אין אח ורע בתורה כולה!
כשמעמיקים בסיפור של יוסף, ניתן למצוא רמזים דקים ומוצפנים השופכים אור על השתלשלות מאורעות חייו. דוגמא אחת היא כותונת הפסים. מדוע טרח מחבר המקרא לציין דווקא את המילה "פסים"? שהרי לכל מילה ומילה בתנ"ך משמעות ועומק ואין מילה שאין מחשבה וסוד המסתתרים בה. מדוע היה שונה מאחיו במלבוש?
פסים מסמלים
אם כן, המילה "פסים" היא ראשי תיבות המגלים את מסע חיי יוסף - פוטיפר, סריסים, ישמעאלים, מדיינים. יוסף, שנמכר על ידי אחיו, מגיע לאחר טלטולים רבים למצרים, לביתו של פוטיפר סריס פרעה, שר הטבחים. מאז בואו של יוסף, מזל גדול ושפע רב החלו עושים דרכם לכל נכסיו ועיסוקיו של פוטיפר והוא לא היסס להפקיד בידיו של יוסף את ניהול כל ענייניו ככתוב: "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל־בֵּיתוֹ וְכָל־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ:" (לט, ד).
כל זה היה בבחינת יריית פתיחה לבאות. פרעה, ששמע על נער הפלא, ממנה אותו למשנה למלך ונותן בידיו את מפתחות הארץ כולה, ככתוב: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם: (מא, מא). עד כאן העובדות הכתובות. חשוב להבין כי על אף הישגיו הכלכליים של יוסף, המעידים ללא ספק על אדם בעל שיעור קומה עצום, המשלב בתוכו כישרונות רבים, התורה לא היתה טורחת לספק את תסריט חייו אלמלא היה מסר בדבר.
דומה שאחד המסרים נרמז בפסוקים המתארים את שקרה ליוסף עם פוטיפר. אם נרד לעומקם של דברים נמצא כי התורה מבקשת להדגיש בפנינו את העובדה שפוטיפר היה איש מצרי שחי במצרים - "וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי... וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי:" (לט, א-ב). לשם מה ההדגשה החוזרת? שהרי שני פרקים קודם מצויין "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל־מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים". (לז, לו). חכמת הקבלה מלמדת כי ההדגשה של היות יוסף חי בביתו של איש מצרי באה לייצר בידול וניגודיות מובהקים בין דרך התנהלותו של המצרי לבין דרך התנהלותו של יוסף.
יוסף התגלגל, על כורחו, למציאות חיים שונה ממה שהיה רגיל. החינוך, הערכים, המוסר ואורחות החיים היו שונים וזרים לו ולמרות כל זאת, הוא הצליח לשמור על רמות מוסר גבוהות וערכים שורשיים, שלא הסיתו אותו מדרכו.
שורשים אלה שצמחו בנפשו גרמו לו לשמור על אמות מידה של הגינות, צניעות ויושרה במקום שבו קל מאוד להסתנוור מההצלחה הפתאומית. רמתו המוסרית של יוסף באה לידי ביטוי גם בהיותו ממונה על ניהול ענייני מצרים כולה. בסוף פרשת ויגש אומרת התורה: "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר־הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה": (מז יד). מהכתוב אנו למדים כי יוסף הופקד על אוצרות מדינה בעלת עושר עצום ועל אף כוחו ותפקידו הרם הביא את כל הכסף לבית פרעה.
אמות המידה הטובה
המחשבה על לקחת לעצמו, להסתיר ממון, לגזול ולעשות לביתו לא חלפה במוחו והוא מצליח גם בסביבה זרה לו, על אף שאין לו כל זיקה או קשר תרבותי, אמוני, דתי ואפילו רגשי כלפיה, לשמור על ניקיון כפיים ומוסריות אישית וחברתית.
לפיכך, דרך האמת, שלאורה הוא השתית את אורחות חייו ולא הסיט עצמו ממנה, היא שזיכתה אותו בתואר צדיק. בל נשכח כי כל אותם ניסיונות שעמד בהם בגבורה הם אלה שבזכותם הוא זוכה להביא את הברכה והשגשוג הכלכלי למצרים. לכן כל מעשיו מצליחים, מפני שנעשו על ידו ביושר ובאמונה ומגלים את שמו הטוב ואת כוחה של הברכה, הנובעת מטוהר המידות והמוסר הגבוה.
בימינו אנו שומעים, חדשות לבקרים, על שחיתות מוסרית, גניבת כספי ציבור, לקיחה ומתן שוחד ושלמונים, שקרים מפי נבחרי ציבור ועוד שלל מעללים שהיריעה ושאת הנפש קצרו מלהכיל. לא אחת עומד פוליטיקאי או איש עסקים בפני הדילמה: האם לשמר את ערכי המוסר על ברכיהם גדלתי והתחנכתי? האם להיות בעל משרה נאמן שלא מכפיש ומכתים את שמו הטוב או להיגרר אחר כללי ההתנהגות והמשחק הנהוגים כיום: הרצון לקבל לעצמי בלבד, שליטת האגו, קשר הון ושלטון, החזק שורד, מניפולציות, גניבות, מזימות וכדומה.
מחשבה זו מביאה אותו לעיתים לנהוג באופן שיש בו זילות מעמדו ופגיעה בזויה באנשים קרובים ורחוקים. מכאן מתחיל מדרון חלקלק של חיפוש דרכים יצירתיות, לא כשרות המסוות ומסתירות את טומאת המעשים, לכלוך הידיים ויריקה בפניו של הזולת.
אם כן, יוסף במצרים ראוי שישמש מודל חיקוי לכל איש ובוודאי לכל נבחר ציבור. סיפור חייו מלמד על היסודות המוסריים והחוקיים ואת רעיונות השלום, הצדק, הצדקה והאחריות שנובעים מתוך יושרה פנימית.
לעיתים נדמה כי הדבר קשה ואף בלתי אפשרי, אך בסופו של דבר "ברכת ה' היא תעשיר" ודווקא השמירה על ערכים היא זו שתביא את הברכה והשגשוג לכולנו.
- יצחק אהרון, "חכמה
", מרכז לקבלה
לפנייה לכתב/ת 
