שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חזרה לעבר: 2 טיולים בצפון
    אמנון גופר מזמין אתכם לבקר בכמה מקומות שמצליחים לשלב את הישן והחדש: העיר התחתית בחיפה שלצד המסגדים מהתקופה העות'מאנית משלבת בגאון בניין חדש ומודרני וקיבוץ לוחמי הגטאות - שלצד אמת המים העתיקה עומד מוזיאון לזכר השואה. הצטרפו אלינו לטיול בעקבות העבר
    לפני מספר שנים, במהלך אחד מביקורי ברחובות אתונה המתחדשת, נתגלה לפניי מראה מוזר של בית קומות החובק ב"רגליו" כנסייה בת אלף שנה. המראה המיוחד הזה, המשמר ישן וחדש חבוקים יחדיו, הביא אותי לשני אתרי טיול בצפון המממשים את רעיון השימור, השחזור והדיאלוג האדריכלי עם הסביבה הקרובה ומביאים למטייל קצת מאורחות הארץ ועברה ההיסטורי.

     

    חיפה: עיר עם תחתית

    העומד בחזית מסגד אל ג'ארינה שברחוב נתנזון בעיר התחתית של חיפה, אפשר שיתבלבל מעט אל מול שלושת המונומנטים הנטועים בצפיפות למולו ויתקשה לזהות את עיתות הזמן, החורט באבניהן את המרחב הגיאופוליטי והאדריכלי לאורך שלוש מאות השנים האחרונות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

     

    מסגד אל-ג'ארינה

    המבנה הוקם בשלהי המאה ה-18 ושמו המקורי היה "אל-נצר" (הניצחון), בעקבות ניצחון העות'מאנים על השליט האזורי דהר אל-עומאר, האיש שהניח את יסודותיה של העיר חיפה "החדשה". היה זה בימים שחיפה היתה כפר קטן ומתפתח אל מול העיר הגדולה, עכו. את שמו החדש - אל-ג'ארינה - קיבל המסגד בעקבות מיקומו ברחבת הגורן שבחזיתו, ועל שום כיכר השוק הסמוכה ששימשה כמרכז החיים המסחריים בעיר גם בימי המנדט. עד שנת 1948 עוד היה למסגד מינרט, ממנו היה המואזין קורא למתפללים להגיע לתפילה.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)

    מגדל השעון 

    בחזית המסגד וכחלק מובנה משער הכניסה והרחבה שמדרום לו, עומד מגדל השעון. מראהו המודרני, עם "נגיעות אירופאיות", מצביע על הקריצה מערבה אל האימפריה העות'מאנית כפי שהייתה בשלהי חייה ומעביר מסר של קידמה, דייקנות ומודרניות. את המסגד בנה ראש העיר הרביעי של חיפה, מוסטאפה פאשה אל-ח'ליל, להנצחת 25 שנות שלטונו של הסולטאן עבד אל-חמיד השני, והוא אחד ממאה מגדלים שנבנו ברחבי האמפריה ושבעה מתוכם בארץ ישראל.

     

    המגדל מתנשא לגובה של שש קומות, ובראשו כיפה עליה מתנוסס חצי הסהר העותמאני. בחלונות העגולים שבקומה הרביעית היו שקועים בעבר שעונים שספרותיהם מוצגות בערבית, כשתפקידו של אחד מהם היה להציג את הזמן המקומי ואילו תפקידו של השני היה להציג את הזמן באיסטנבול (מיצג זה היה חלק ממאה שעונים נוספים שבנה הסולטאן ברחבי האמפריה). על לוח שיש הניצב מעל שער הכניסה חקוקה כתובת הנצחה ונאמנות לסולטאן עבד אל-חמיד, כמו גם השנה על פי הלוח ההיג'רי.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)
      

    בגלויה משנת 1905 ובבול שיצא לאור במאי 2004, כחלק מסדרת בולים הקרויה "מגדלי שעון עותימאנים בישראל", מונצח מגדל השעון ובחזיתו סמל מגן דוד, שהוסר ממנו ברבות השנים.

     

    בניין המפרש

    הרצל, בחזונו, קבע אמנם כי חיפה היא "עיר העתיד", אך ניתן להניח שגם בדמיונו הפרוע ביותר לא עלתה צדודיתו של המבנה המעניין עד כדי מוזר, המוכר לכולנו היום כבניין המפרש או "הטיל" ובשמו הרשמי קרוי: "מגדל קרית הממשלה ע"ש רבין".

     

    המבנה, שתוכנן על ידי האדריכלים דינה אמר ואברהם קוריאל, נחשב במונחים בינלאומיים לאתר ייחודי המשמש מודל בולט בעולם לאדריכלות הפוטוריסטית, זו המבטאת באופן אסתטי את החיים המודרניים תוך שימוש בחומרים מתקדמים, הנדסת אנוש מתוחכמת וטכנולוגיה מתקדמת. הוא כולל 29 קומות ומתנשא לגובה של 137 מטרים. הקמתו הסתיימה בשנת 2002, והוא מנסה לשלב בין ישן לחדש דרך שדרת קשתות המוליכה אל המגדל המודרני וסיפורה של חיפה המשולב בפסיפסים ומפות עתיקות על רצפת הטיילת.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)
     

    שלושת האתרים - המסגד, מגדל השעון ובניין "המפרש", משקפים את נופיה של העיר חיפה החל משלהי המאה השמונה עשרה ועד המאה העשרים ואחת, ומסמלים את השינוי התרבותי, החברתי והאדריכלי שעברה העיר.

     

    • איך מגיעים: רחוב נתנזון פינת רחוב הסראיה, חיפה
    • נגישות: יש
    • עלות כניסה: ללא תשלום
    • הערות: יש לכבד את קדושת המסגד, ולהגיע למקום בלבוש הולם.

     

    לוחמי הגטאות: רגל אחת בעבר ורגל אחת בעתיד

    נסיעה על כביש מספר 4 החולפת על פני קיבוץ לוחמי הגטאות, אינה מחדשת דבר, לכאורה. אותה אמת מים, אותו מוזיאון ישן וחדש וכאן הכל בערך נגמר. אבל כל זה רק לכאורה, כי ירידה קטנה ממסלול הנסיעה השכיח לעבר פאתי הקיבוץ תעשה לכם סדר היסטורי, תעניק לכם קורטוב של מחשבה אדריכלית ותרטיט את ליבכם.

     

    המראה המופלא שיתגלה מולכם הוא של שניים האוחזים זה בזה - אמת המים העתיקה, ומעליה כאילו חובק עבר רחוק ומביא את תאומו הקרוב - מוזיאון יד לילד. ההליכה בין החללים, הקשתות, הקווים והמרחבים יגלה לכם שכל תפקידו של החדש הוא להבקיע דרכים חדשות, כשהישן הוא המצפן.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)
      

    מוזיאון יד לילד

    קיבוץ לוחמי הגטאות הוקם בשנת 1949 על ידי ניצולי שואה, פרטיזנים ולוחמי גטאות שבנו בית חדש בישראל, אחרי שהותירו אחריהם את אבק שריפת יהדות אירופה וגבורת מורדי הגטאות.

     

    מוזיאון "יד לילד" - פרי תכנונו של האדריכל רם כרמי - הוקם בשנת 1996 והוא בנוי ומיועד לביקור וחוויה מכוונת לילדים. המוזיאון אוצר ומנציח את קורותיהם של הילדים שניספו או שרדו את השואה, תוך שהוא לוקח את המהלך בו ברצף תנועה סיבובית דרך מיצגים קוליים, אורקוליים ווויזואלים, מהאור אל החושך, מלמעלה למטה. וכך, מבלי לשכוח את הישן, פוסעים המבקרים בתוך החוויה האישית של ילדות בכאוס, שלמרות הכל היו בו גם כמה רגעי אור מעטים. 

     

    בקצה המסלול יחכה נר התמיד, המסמל ומבטיח את הקיום האינסופי של האומה, ומשם היציאה אל המרחב הפתוח, אל החיים החדשים, אל האור, אל נופי הגליל ואל אמת המים העתיקה החוצה את הנחל מעל קשתות האבן ומציגה את החיבור שבין ישן לחדש.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)
     

    אמת המים של סולימאן פשה

    נבנתה במבצע בנייה הנדסי חסר תקדים, עליו ניצח באופן אישי הפחה של עכו בשנת 1814 ובנייתה ארכה כשנה בלבד. היתה זו האמה השלישית ששירתה את העיר עכו, וקדמו לה האמה ההלניסטית התת קרקעית והאמה שבנה אחמדג'יזאר - שליט עכו - שאותה מוטט נפוליאון בעת המצור על העיר בשנת 1799.

     

    מארבעת מעיינות כברי וברום של 70 מטר מגובה פני הים, זרמו המים לעבר העיר, באמה החדשה שנבנתה למרחק של 13 ק"מ אווירי ובשיפוע של חצי אחוז לקילומטר, כשהמים מוזרמים בצינורות חרס או תעלת אבן פתוחה, תוך שהם משקים את שדותיו ובוסתניו של הפחה. במקומות בהם היתה צריכה לעבור מעל ערוצי נחל, נישאה התעלה על קשתות אבן מרשימות, חלקן מתנשאות לגובה של כ-10 מטרים. בקטע של לוחמי הגטאות, משתלבת האמה עם מוזיאון "יד לילד, ומלווה את הנכנס למוזיאון לאורך שביל הגישה עד הכניסה ומעבר לה.

     (צילום: אמנון גופר)
    (צילום: אמנון גופר)
     

    • איך מגיעים: קיבוץ לוחמי הגטאות, דרך כביש מספר 4
    • נגישות: למוזיאון יש, לאמת המים חלקית.
    • עלות כניסה: למוזיאון - בתשלום, לאמה - ללא תשלום.
    • הערות: מומלץ לצאת אל חלקו הדרומי של המוזיאון, ולחזות באמת המים מקרוב (אין לטפס על האמה). 

     

    אמנון גופר הוא טייל ומורה דרך, המתמחה בתרבות הגלילית 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חזרה לעבר: 2 טיולים בצפון"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אמנון גופר
    ישן אל מול חדש. קיבוץ לוחמי הגטאות
    צילום: אמנון גופר
    מומלצים