להפריד בין הגרוש והילדים? זה יפגע רק בך
המחשבה שיש לנו זכות לנתק את הילד מההורה השני היא מחשבה שגויה שלא רק פוגעת בילדים שלנו, היא גם עשויה לחרב לנו את הזוגיות הבאה
השבוע קראתי סטאטוס בפייסבוק. אב גרוש כתב שקשה לו עם הידיעה שהבת שלו מבלה עם בן הזוג של גרושתו, בעוד הוא מורחק מבתו בגלל שהאם מספרת עליו דברים רעים ובתו אינה רוצה בקרבתו.
בעבר כתבתי על כך שבישראל המצב הוא בעייתי לאבות גרושים. הנטייה להעביר את המשמורת לאם, מייצרת מצב בו ילדים להורים גרושים מבלים יותר זמן במחיצתה של האם, ומה שקורה בפרק ב׳ לא פעם הוא מצב אבסורדי, בו אב גרוש שנכנס לזוגיות עם אם גרושה מבלה במחיצת ילדיה יותר מאשר במחיצת ילדיו. אבל זה לא הנושא הפעם. נושא הטור הזה, הוא הבעייתיות עם חשיבה הורית שגויה המייצרת אמונה שיש לנו זכות לנתק את ילדינו מההורה השני.
שמעו סיפור:
אם גרושה שהגיעה אליי לייעוץ סיפרה לי שהיא שונאת את הגרוש שלה. ״הוא אדם רע, מדבר בשפה כל כך לא יפה ושקרן פתולוגי״, אמרה עליו. היא הכירה בן זוג חדש שלטענתה שונה מאוד מהגרוש שלה - ״סוף סוף יש לי מישהו שאני אוהבת איך שהוא מדבר ליד הילדים״. כל ניסיונותיי לשכנע אותה שכל זמן שהאב אוהב את הילדים ולא פוגע בהם – ראוי שיישמר הקשר ביניהם - נכשלו, ואני החלטתי לעזוב את הנושא ולהתמקד בקשר שלה עם בן זוגה החדש אשר בגללו הגיעה לייעוץ.
עד מהרה גילינו שבן זוגה החדש אולי מדבר בשפה שיותר מכבדת אותה ואת ילדיה, אבל הוא בהחלט מזיק בדברים אחרים. למשל כאשר הוא כועס, הוא נאטם רגשית ואינו מוכן לדבר ולהחליף שום מילה עם הילדים במשך כמה ימים, דבר שאף עורר חרדות ופחדים אצל בנה הקטן. כאשר היא יכלה לראות את בן זוגה החדש בעיניים יותר ביקורתיות, היא הבינה שאמנם אין שלמות, אבל לילדים שלה כבר יש אבא שהם אוהבים וצריכים - אותו אב שלפני כמה שנים היא עצמה בחרה, וברגע שהיא מרחיקה את הילדים ממנו, היא מייצרת ציפייה שמישהו אחר ימלא את תפקידו, שגיאה שפוגעת לה גם בקשר החדש.
בשלב הזה היא יכלה לראות שהעדפותיה האישיות אינן בהכרח לטובת הילדים, והיא הכירה בעובדה שאין לה את הזכות לעודד הסתה שבסך הכל מגיעה מהכעסים האישיים שלה. היא הבינה שהיא היתה כל כך עסוקה בלהצדיק את הסיבות שבגללן התגרשה, כל כך רצתה להרחיק את הבחירה הראשונה שלה בזוגיות מחייה ובעצם כך היא פגעה בילדיה. למה אין לנו כהורים את הזכות למנוע מהילדים שלנו את הקשר עם ההורה השני שלהם?
1. את הילדים שלכם אמנם אתם הבאתם לעולם ואתם אחראים עליהם ומגדלים אותם, אבל הם לא נמצאים כאן כדי להיות חיילים במשחקי המלחמה שלכם וגם לא אמורים להיות סיפור הכיסוי לבעיות הרגשיות שלכם. הדעות שיש לנו אחד על השניה כבני זוג וגם כגרושים מושפעות ממי שאנחנו ואיך שאנחנו חושבים. אין לנו זכות לשפוט ולבקר את הצד השני עד לרמה שנחליט להרחיק את הילדים שלנו מהם.
2. בכל פעם שאתם מספרים לעצמכם ולאחרים שאתם הורים טובים יותר מהגרוש/ה שלכם, סביר להניח שההיפך הוא הנכון. אם הייתם באמת יותר טובים, לא הייתם עסוקים בהכפשות. מאחורי הסתה הורית כלפי אחד מהצדדים, עומדת החשיבה הבעייתית של ״אני יותר טוב״ שלא מגיעה מביטחון עצמי, אלא בדיוק ההיפך. מה שיכול לעזור לכם לכוון את החשיבה שלכם למקום נכון יותר הוא שתי שאלות:
א. האם אתם מבינים שאת הבחירה להביא ילד לעולם עם הגרוש/ה שלכם אתם עשיתם ולא אף אחד אחר?
ב. האם אתם מבינים שגירושים לא באמת מפרידים אתכם לחלוטין מבני הזוג שלכם כל זמן שיש לכם ילדים?
3. זוגיות פרק ב' מושפעת מסוג החשיבה שלכם. אם אתם חושבים שטובת הילד שלכם היא בעצם הנוחות שלכם, אם אתם עסוקים בלברוח מהתמודדות עם הבעיות האמתיות שלכם, אז רוב הסיכויים שהפרק השני שלכם לא יחזיק מעמד, הסיבה לכך פשוטה: אם אנחנו לא משתנים, אנחנו חוזרים על אותם הטעויות בכל מערכות היחסים שלנו. האפשרות היחידה שבה פרק ב׳ הופך להיות טוב יותר מפרק א׳, היא כאשר הצלחנו להפיק כמה לקחים על המקומות שבהם טעינו בדרך ולא רק האשמנו את הצד השני.
רגעים של שקט
האופן שבו אנחנו חושבים משפיע על אופן שבו אנחנו מתנהגים: זכרו שרגע הגירושים, בין אם יזמתם אותו ובין אם לאו, הוא סימן עבורכם לשאול כמה שאלות על הדרך שבה התנהלתם עד כה. יותר מכל, הגירושים עצמם מסמלים שינוי וככל שינוי בחיים, הם מחייבים אותנו להיערך מחדש עם החשיבה שלנו. אם החשיבה שלנו תהיה שלילית, אם היא תהייה ניזונה מכעס, פחד, שנאה, קנאה ויהירות, יהיה לנו מאוד קשה להמשיך הלאה עם חיינו באופן שייטיב עמנו ועם ילדינו.
אבל אם החשיבה שלנו תהיה חיובית, אם נצליח לסלוח לעצמנו, לגרוש/ה שלנו, אם לא ישר ניבהל מהמצב החדש ונתקוף כל הזמן, אם נצליח לקחת כמה רגעים של שקט כדי לשאול את עצמנו לאן אנחנו ממשיכים מכאן - אני בטוחה שלמרות שזה לא יהיה פשוט, זה יפחית את הכאב בטווח הרחוק. זכרו, הילדים שלכם אוהבים תמיד תמיד את שניכם. וזו סיבה מספיק טובה לשים את האגו שלכם בצד ולהכריח את עצמכם להשתנות.
הכותבת עוסקת בייעוץ לזוגות ויחידים בפרק ב'
לפנייה לכתב/ת 
