הנשים הישראליות שכחו ליהנות מן הרגע
נמאס לי מכל המשחקים שנוצרו כאן ומכל האגו שהבחורות פה בארץ מכילות. הגעתי למצב שבו אני מעדיף קשר עם מישהי שעוד לא "התקלקלה" מהאקלים הישראלי ולצאת רק עם כאלה שהגיעו לכאן מארץ רחוקה
יום חמישי גשום, אף מונית לא עוצרת ברחוב דיזנגוף ואני תוהה לעצמי למה הייתי צריך לצאת בכלל מהבית ביום שכזה. לרגע חשבתי להסתובב וללכת הביתה, אבל מצד שני, אנחנו יוצאים לחגוג יום הולדת לחבר טוב – אז קצת גשם וקור לא יעצרו אותנו. תמיד חשבתי שאם יוצאים מלכתחילה מהבית בחוסר חשק, אז שום דבר כבר לא יהיה מהנה. באותו ערב התיאוריה שלי התנפצה.
עכשיו בערוץ יחסים:
הנשים הישראליות באמת חולות על כסף?
למה אין סיכוי שבחורה ישראלית תצא איתי?
כשהגעתי למקום בו החלטנו לחגוג, הדבר הראשון שנפרס למול עיניי היה עדר תיירות שאיים לדרוס אותי בצעדי הריקוד שלו. ישר ידעתי שהערב הולך להיות מהנה הרבה יותר משחשבתי. וכך היה: יש משהו בווייב לא ישראלי שהופך כל מקום לאטרקטיבי יותר. הרבה מאוד מהמקומות שאני וחברים שלי יצאנו אליהם, זכורים בעיקר בגלל העובדה שהיו בהם הרבה תיירות.
שלא תטעו, הכיוון שאני חותר אליו בכלל לא מתקרב לעניין של "תיירת = אני הולך לזיין היום". כלומר, יכול להיות שזה עובר בשלב כזה או אחר בראש, אבל מה שקרה בפועל זה שהגעתי לתובנה הרבה יותר עמוקה מזה. לצערי אני נפרד כעת מהמילה "תיירת" ועובר פשוט לדבר על בחורות שאינן ארצי-ישאליות, כי המילה "תיירת" טומנת בחובה לא רק את העניין של בחורה מארץ זרה, אלא גם מוטיב של זמן. והזמן בכלל לא משחק פה תפקיד. הרי במסיבות בחו"ל נהניתי באותה מידה, בין היתר, כי היו מסביבי בנות שאינן מישראל, ושם אני זה שהיה על תקן התייר.
<<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>
אני חושב שיש משהו בבחורות שגדלו בישראל שהוא הרבה יותר קשה. הכל אצלן תמיד מרגיש לי מחושב מדי ולא זורם, שלא לדבר על השיפוטיות שלהן כלפי בחורות אחרות. דיברתי עם ידידה שלי על זה והיא אמרה לי שאפילו בחו"ל יצא לה לשמוע שזה מה שחושבים על ישראליות, ובאחד מהטיולים שלה בדרום אמריקה הגדירו אותן ככאב ראש. כאילו שאין להן מושג מה זה ליהנות מהרגע. תמיד צריך לספק להן הסברים ו"לעבוד" קשה כדי לקבל טיפה של יחס. אני חושב ש"כאב ראש" זו הגדרה קצת מוגזמת, אבל אני יכול להבין מאיפה החבר'ה הזרים הגיעו למסקנה הזאת.
האם האקלים הישראלי אשם?
הכי קל לראות את הדברים האלה במסיבות. בתור אחד שאין לו הרבה אומץ להתחיל עם מישהי פנים מול פנים, כשאני רוצה להתחיל עם מישהי זרה – אני פתאום מקבל כוחות-על וניגש אליה בלי בעיה. אני יודע שבמקרה הכי גרוע היא תסרב לי בנימוס, ושהיא לא תשחק אותה איזו דיווה. אני גם יודע שבמקרים מסוימים, יש מצב שנוכל סתם לרקוד ביחד וליהנות מהערב גם בלי שזה יתפתח לסטוץ. לא כל ערב צריך להסתיים במיטה, לפעמים אפשר לעשות סתם כיף ביחד בלי מגע פיזי.
נמאס לי מכל המשחקים האלה שנוצרו כאן ומכל האגו שהבחורות פה בארץ מכילות. הגעתי כבר למצב שבו אני כבר מעדיף קשר עם מישהי שעוד לא "התקלקלה" מהאקלים הישראלי ולצאת רק עם כאלה שהגיעו לכאן מארץ רחוקה. אתם חושבים שזה יעבור לי מתישהו? כתבו לי בטוקבקים או בפייסבוק.
לפנייה לכתב/ת 
