שתף קטע נבחר

תחקיר: איך אנחנו הורסים את הים התיכון?

"ככל שאתה מתקרב לחופי ישראל הים מלוכלך יותר", אומר עודד רהב שמגדיר עצמו כאחד ש"חי את הים". ואכן, תחקיר של "המערכת" עם מיקי חיימוביץ' חושף איך הרסנו את הים התיכון, שהפך לפח אשפה גדול

עשרות שנים של הזנחה הפכו את המים שבים התיכון לעכורים ומלוכלכים. תחקיר "סוגרים את הים" של "המערכת" עם מיקי חיימוביץ, שישודר הערב (יום ה') ב"רשת", ינסה לברר כיצד הים זוהם והפך למעשה לפח אשפה גדול.

 

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :

מלח מוזהב ישראלי-פלסטיני יביא את השלום?

בוחרים בסביבה: האתגרים הירוקים של המועמדים

המקומות שבהם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

ב-3 שנים האחרונות, במסגרת השינויים שעברה בחייה, התוודעה חיימוביץ להרס הסביבה הימית. יחד עם שינוי מודעות בריאותית וסביבתית החלה באימוני טריאתלון. "עברתי לשחות בים", היא סיפרה, "זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי איזה לכלוך יש שם. ברגע שהתחלתי לשחות - הים הפך להיות חלק משמעותי בחיי. ואתה מבין שיש תקופות שאתה לא יכול לשחות כי הים מצחין ומלא בצואה. אצלנו כל ענף הדיג פרוץ לחלוטין. דגנו כמעט כל מה שהיה פה. החלטתי שכל שנה המשימה שלי תהיה לעשות סרט אחד ב'מערכת' שיהיה סרט סביבתי. זה המשאב הכי חשוב בחיינו. זה ערך טבע מהמעלה הראשונה ואנחנו מתייחסים אליו בזלזול, כמובן מאליו. אם הים ייפגע - איכות החיים שלנו תיפגע".

 

 

והנה כמה נתונים מדהימים ועצובים: בשנים האחרונות חלה ירידה של 45 אחוזים בשלל הדיג, כ- 3,000 צבי ים ו- 100 אלף כרישים וחתולי ים מתים מדי שנה בים בישראל. הנזק למשק הישראלי עומד על 800 מיליון שקלים. אלון רוטשילד, רכז מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, מסביר: "הים שלנו סובל מניצול יתר. יש דברים שנתקשה להשפיע עליהם כמו שינויי אקלים. אבל נושא הדיג הוא בידיים שלנו. הבעיה המרכזית היא חוסר ניהול של משרד החקלאות, שמתיר לדייגים לדוג בעונת הרבייה ונותנת רישיונות לשיטות דיג הרסניות". אחת השיטות שמשרד החקלאות מאשר היא מכמורת, במהלכה הדייגים מגרדים את קרקעית הים ומעלים ברשת כל מה שנתפס. "פקודת הדיג היא מימי המנדט הבריטי. משרד החקלאות כבר שנים גורר רגלים. אם נמשיך ככה לאן נגיע?" הוא אמר.

 

עודד רהב, שכבר שחה מקפריסין לישראל ו"חי את הים" כבר 14 שנה, זוכר ים אחר, צלול הרב יותר. "ככל שאתה מתקרב לחופי ישראל הים מלוכלך יותר", הוא אומר. "יש מלא חתיכות של פלסטיק, אני רואה פחות דגים ויותר עכירות. לצערי יצא לנו לשחות כמה פעמים בביוב. אתה פשוט שוחה בתוך לכלוך, עם שקיות במבה ושקיות מהסופר. וזה הולך ונעשה יותר גרוע". רהב, שעובד כמנהל בהיי טק, שוחה יחד עם חברים. כששחה מקפריסין לישראל יחד עם עוד חמישה שחיינים כדי לשבור שיא עולם וגינס, הם יכלו להבחין באוניות ששופכות מי שיפוליים (מים מלוכלכים מתחתית האוניה שאסור לזרוק לים). "יש קבוצה קטנה של אנשים שרואים בים מפלט אחרון לביוב ומשחררים אותו שם.

 הם לא מתחשבים בנו, בי, בכם ובכל אזרחי ישראל ואגן הים התיכון, ומהמיקרואורגניזמים הקטנים ביותר ועד הכרישים. הם אלה שצריכים לסבול בגלל תקלה בביוב בהרצליה או בשפדן. אני רואה בזה פשע, פשע נגד הטבע, נגדנו. השחייה היא אורח חיים. כשאני לא יכול לשחות זה כאילו מישהו לא נותן לך להיכנס הביתה".

 

"יש המון איומים, ישנים וחדשים", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת "צלול". "אם בעבר הים שימש רק מקור דיג, שיט ומסחר, נוספו לו עם השנים כבלי תקשורת, קידוחי גז ונפט, התפלה ובניית מרינות ונמלים נוספים, קידוחים ותוכניות עתידיות לבנות איים מלאכותיים. יש לזה השלכות מרחיקות לכת. כבר היום אנו רואים שהחופים הולכים ונעשים צרים יותר. הקידוחים בים מתבצעים ללא פיקוח. האסון בערבה יכול לקרות גם בים. ואז על פני הגלים הוא יכול להישטף לחוף וליצור נזק לכלכלת מדינת ישראל. ההתפלה מצילה אותנו מהבצורת, אך לא עשינו מחקר אמיתי להבין את ההשלכות על הים. זה משנה את הים. אם לא ינהלו את כל זה בצורה אחראית אנחנו פשוט נשמיד את הים".

 

התוכנית המערכת תשודר הערב בשעה 21:00 "רשת" בערוץ 2

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלון גרגו
זיהום בחוף בתל-אביב. ארכיון
צילום: אלון גרגו
מומלצים