שתף קטע נבחר

מבטיחים לכם 20 ק"מ לליטר? כך מחשבים את זה

נוהל בדיקה שכמעט ולא התעדכן עשרות שנים בתנאים חסרי קשר למציאות. יצרניות הרכב מציגות לכם נתוני תצרוכת דלק אופטימיים ומשתמשות בהם כדי לשווק "דגמים חסכוניים" תוך הבטחה שתידרשו להכנס לעיתים רחוקות לתדלוק. והן יודעות שמדובר באחיזת עיניים. ובכלל, מי מפקח על ההתנהלות הזו?

יצרניות הרכב בוחנות כלי רכב במעבדה, התוצאות בהתאם. נוהל מיושן של האיחוד האירופי, שבסיסו בתקנות משנות ה-70, מאפשר ליצרניות רכב להציג כיום לצרכנים נתוני תצרוכת דלק פנטסטיים, גם אם לא ריאליים בעליל. את הפער בין המובטח למציאותי חשפו נתונים שפרסם ynet לפני ימים אחדים. פער של עשרות אחוזים בין מה שמבטיח עלון המכירה המבריק באולם התצוגה, לבין מה שתגלו אחרי שתרכשו את הרכב. פער שאף אחד מאנשי המכירות שיטפלו בכם, לא יגלה. וכלל לא בטוח שהם מודעים לו.

 

 

בקצרה - מה כוללת בדיקת תצרוכת דלק?

  • ארבעה ק"מ של נהיגה "עירונית" במעבדה, בלי התנגדות רוח
  • שבעה ק"מ של נהיגה "בינעירונית"
  • הבדיקות מבוצעות במתקנים פרטיים של יצרניות הרכב
  • פיקוח על התוצאות - כמעט ואינו קיים

 

היצרניות בודקות את עצמן, ובתנאים מקלים - ובמציאות תצרוכת הדלק גבוהה בהרבה (צילום: רועי צוקרמן) (צילום: רועי צוקרמן)
היצרניות בודקות את עצמן, ובתנאים מקלים - ובמציאות תצרוכת הדלק גבוהה בהרבה(צילום: רועי צוקרמן)

 

כיצד בעצם בודקים?

נוהל בדיקת תצרוכת הדלק קובע "מסלול" מבחן פשוט ולא מציאותי. הוא כולל פרק שמדמה תנועה עירונית, באורך כולל של ארבעה קילומטרים בלבד. מרחק זה צובר הרכב על-גבי פס נע בתוך מעבדה, כמובן ללא כל התנגדות רוח או (שיבושי) כביש, ובטמפרטורה נוחה של בין 20 ל-30 מעלות. המסלול כן כולל התנעה קרה (לאחר שהמנוע לא פעל מספר שעות), סדרת האצות, נהיגה במהירות קבועה, האטות יזומות ודימום מנוע וחוזר חלילה. כל זאת במהירות מרבית של 50 קמ"ש ובמהירות ממוצעת של 19 קמ"ש. אין פקקים, אין תמרוני חניה, אין עבודות בכביש.

 

לארבעת הקילומטרים ה"עירוניים", מצטרפת נסיעה של שבעה ק"מ נוספים במהירות ממוצעת של 63 קמ"ש, ומהירות מרבית של 120 קמ"ש. כאן אין התנעה קרה, אך יש גם האצות ובלימות, לצד נהיגה במהירות קבועה. שילוב של שני החלקים - אכן, 11 ק"מ בלבד של מבחן - יוצר את נתון תצרוכת הדלק שמשמש את היצרניות בקטלוג. בחלוקה לנהיגה עירונית, בין עירונית ומשולבת.

 

ההליך מבוצע על-ידי גופים בלתי-תלויים או ממשלות במקרים מסוימים - אך בעיקר על-ידי יצרניות הרכב בעצמן, במתקניהן הפרטיים. רשויות אירופיות מפקחות על הנושא, אך בעיקר בודקות שהמתקנים עצמם עומדים בדרישות התקן, ולאו דווקא מפקחות על ביצוע המבחנים בעצמם. את התוצאה של הפיקוח הלוקה בחסר והמבחנים המקלים, כולנו מגלים מדי יום בתחנת הדלק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תצרוכת דלק מרשימה? רק במעבדה
צילום: shutterstock
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים