אני בת 31 ואף פעם לא היה לי חבר

היא יושבת מולי ופוכרת אצבעות בעצבנות. רואים שמפלס הבושה מציף אותה. "אני חריגה. זה בטח המקרה הכי קשה שתתקלי בו. אני בת 31 ואף פעם לא היה לי חבר רציני", היא מסננת בעיניים מושפלות, כאילו חשפה בפניי את היותה רוצחת שכירה. אני מחייכת בליבי. לו ידעה ששעה לפניה ישב כאן בחור מקסים עם אותה "בעיה", אולי לא הייתה נמלאת בכזו בושה.

עכשיו בערוץ יחסים:

בא לשכונה בתול חדש: בן 26 שלא ידע אישה

הוא בן 38, היא בת 41 והם עדיין רווקים

שניהם וכמוהם רבים וטובים בדיוק כשאר האדם - מנהלים קריירות, חולמים, יוצאים לבלות, מוקפים בחברים, במשפחה, רוצים לאהוב, אך הדבר היחידי שמבדיל אותם מהרוב המכריע נעוץ בחוסר, בהעדר, בסוג של ניסיון שעוד לא צברו – ניסיון במערכות יחסים. הם "בתולי הזוגיות", צעירים בשנות ה-30 לחייהם שמסתובבים עם תחושת כשלון אישית ואמונה שהם חריגים ושיש להם ככל הנראה בעיה.

אז מה גורם לאדם לעבור את גיל ההתבגרות, הצבא, טיול לחו"ל, לימודים אקדמאיים ושוק העבודה מבלי למצוא אהבה ולהחזיק בה ולו לכמה חודשים? ויותר מזה, גם אם זה המצב - איך להפוך את החסרון ליתרון?

מה לא בסדר איתי?(צילום: shutterstock)

אז מה קרה שם בדרך?

בעידן שלנו, בו ינקנו מגיל קטן מודלים רומנטיים מסרטי דיסני, לא לחוות קשר רומנטי בשום שלב, נתפס כחריג. מום. תופעה תמוהה. לבתולי הזוגיות יש מגוון גדול של סיבות שהביא אותם עד הלום. אפשר לחשוב בקלות שהם בררנים יתר על המידה, ביישנים כרוניים, בעלי חרדה חברתית, חסרי מזל או לא סגורים על עצמם.

    <<< כל העדכונים - בפייסבוק של ערוץ יחסים >>>

כל הסיבות הללו או סיבות אחרות יכולות להיות נכונות, אבל היי, יש הרבה אחרים שנמנים עם אלו וכן קיימו קשרים רומנטיים. אז מה באמת המפתח לחוסר ההצלחה? ובכן, קשה לענות חד וחלק, אבל כשאני מסתכלת על בתולי ובתולות הזוגיות שפוקדים את הקליניקה, אני רואה קומץ מכנים משותפים למגוון רחב ושונה בעליל של אנשים.

1. יש להם אינטגריטי גבוה. מה זאת אומרת? הם לא מוכנים להתפשר בכלל, ועל אהבה בפרט. חלקם באמת 'לייט בלומרס', חלקם מצליחנים בתחומם ותמיד היו כאלה, אבל רובם פשוט מחכים לאיזה מיסטר פרפקט (או מיסיס), וכולנו יודעים שאדם כזה לא באמת קיים.

2. מודלים של זוגיות מבית – זה יכול להיות זוגיות קשה בין ההורים, או מבוגר משמעותי אחר שגרם להם להבשיל לתוך אקסיומה שאומרת "לא בכל מחיר" או "זוגיות זה קשה" או לחילופין - זוגיות אידילית בין ההורים, אהבה מפעמת, נדירה שמציבה תפיסה מאוד נשגבת של זוגיות בראשם.

הבעיה היא שלאורך השנים חוסר הפשרנות הזה גובה מחיר גבוה. זה בסדר לא להתפשר, אבל להתנהל בחברה עם תחושת חריגות? זה כבר סיפור אחר. אני שומעת את זה מלא: "מה אני אמור להגיד בדייטים נוכח השאלה המשתקת - מתי היית פעם אחרונה במערכת יחסים? הרי ישר יחשבו שאני לא רציני, שיש לי בעיה עמוקה, שאני שרוט".

גם מודל הזוגיות של ההורים שלנו משפיע על תפיסת היחסים שנפתח(צילום: shutterstock)

4 דרכים להפוך את החיסרון ליתרון

1. היו גאים: זה שלא הייתה לכם מערכת יחסים רומנטית, לא אומר שלא חוויתם מערכות יחסים. חברויות, קשרים בעבודה, משפחה – כל אלו הן מערכות יחסים. נכון, אומנם לא ניהלתם משק בית בוגר עם מי מאלו, אבל אי אפשר למחוק את הרזומה הזה, כי בסופו של דבר זה אותו ההקשר.

2. לעולם אל תשקרו: אל תמציאו מערכת יחסים שלא הייתה רק כדי להרגיש "כמו כולם". זה בסדר גמור להגיד את האמת הפשוטה, ומי שמולכם יירתע מזה, כנראה לא מתאים לכם. התייחסו לזה כאל מסננת.

3. נקיים מטראומות: נכון, לא חוויתם זוגיות רומנטית, אבל יש בזה יתרון. אתם נקיים מכל אותם משקעים, עלבונות, שריטות ודעות מגובשות שרוב האנשים מביאים איתם באופן סמוי כבר לדייט הראשון. אז אולי יש לכם תפיסה בנוגע לאיך זוגיות צריכה או לא צריכה להראות, אבל אין לכם פצעים פתוחים בעקבות זוגיות שלא צלחה.

4. אל תעצרו: אל תתנו לתפיסה החריגה להרפות את ידיכם. זה אומר שאתם צריכים לעשות כדי למצוא. גם לצאת לדייטים, לנסות להרחיב את המעגלים, לתת הזדמנויות ורצוי גם ללכת לטיפול כזה או אחר, כדי לנסות להבין מה צריך לשחרר או לשנות על מנת שזה סוף סוף יקרה.

בתולי הזוגיות מסתובבים בקרבנו, מצניעים את העובדה שהם נטולי ניסיון רומנטי. זה לא אומר שהם לא התאהבו פעם, שאין להם ניסיון עם מיני, שיש להם שריטה עמוקה מידי או שזה לא יקרה להם לעולם, זה רק אומר שהם טרם מצאו את האחד שלהם.

הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודותיים - תהליכי זוגיות