שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    החוג לתקשורת. נסראללה, בוא נדבר על זה
    התקיפה הישראלית לכאורה נגד חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים בגולן הסורי נתפשה על ידי הארגון השיעי כהפרה ישראלית חמורה של כלל משחק בסיסי וקריטי ביותר מבחינתו - ה"איסור" על שימוש בחיל האוויר לביצוע התנקשויות במפקדיו. אז איך מונעים היגררות למלחמה נוספת?

    בנאומו ביום שישי האחרון יצא מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בהצהרה חסרת תקדים. "כללי העימות בכל הקשור למעשי תוקפנות והתנקשויות", הכריז, "אינם תקפים יותר". לשינוי מדיניות זה של חיזבאללה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת כבר בעתיד הקרוב.

     

    נסראללה: ההישג שלנו - החשש בישראל

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    קולע למטרה. רובין הוד, פינת עיראק-סוריה / פרופ' אורן ברק

    מדינה בת 66 מחפשת מדיניות חוץ עם תכלית / פיקי איש שלום

    רב-עומאן: הסולטן גוסס וקרב הירושה בדרך / יואל גוז'נסקי

    ציון 6 בתעודה: האם ישראל מדינה מושחתת? / ד"ר דורון נבות

     

    אחד מדפוסי ההתנהגות המאפיינים בעקביות את דרך פעולתו של חיזבאללה, ודאי בהקשר של הסכסוך עם ישראל, הוא שהארגון פועל בהקשר אסטרטגי. כמעט לכל מהלך יתלווה הסבר, שמטרתו להבהיר לישראל, בדיעבד ולעתים אפילו מבעוד מועד, את ההיגיון המבצעי של הארגון. היגיון זה מצא את ביטויו לא רק בפעולות הארגון אלא גם ברטוריקה שלו. כך, מונחים כגון "כללי משחק" או "משוואות" הפכו לביטויים שגורים בפי מנהיגי הארגון הלבנוני לפחות מאז ראשית שנות התשעים, שבמהלכן התבצעה עיקר פעילותו הצבאית של חיזבאללה נגד ישראל בתוך "אזור הביטחון" בדרום לבנון.

     

    נסיגת ישראל מדרום לבנון ב-2000 שמטה מידי חיזבאללה את סיבת קיומו. נסראללה
    נסיגת ישראל מדרום לבנון ב-2000 שמטה מידי חיזבאללה את סיבת קיומו. נסראללה
    כללי המשחק שחיזבאללה פעל לעצב באותן שנים, שבהן המשך קיומו כארגון צבאי לא היה מובטח, נועדו בראש ובראשונה לייצר תנאים נוחים עבורו להמשך הלחימה. במילים אחרות, כללי המשחק סייעו לחיזבאללה להרתיע את ישראל מניצול אמיתי של יתרונותיה האסטרטגיים, בעיקר חיל האוויר וכוח הארטילריה שלה, תוך הכלת האלימות בתחום הגיאוגרפי של אזור הביטחון בלבד. כללים אלה קיבלו ממד כמו-רשמי בהבנות "דין וחשבון" (1993) ו"ענבי זעם" (1996), שהושגו בתיווך ארצות הברית מול ישראל, סוריה ולבנון.

     

    ארגון שנבנה מתוך סכסוך אלים

    לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון במאי 2000, ששמטה מידי חיזבאללה את סיבת הקיום המרכזית שלו כארגון צבאי, התפתחו כללי משחק משתמעים בין הצדדים, שבמסגרתם תחמו הצדדים את העימות בעיקר לשטח המריבה של "חוות שבעא", במורדות המערביים של הר דב.

    באותן שנים נוצרו דפוסי התנהגות קבועים לאורך הגזרה המערבית, שהתבססו על העיקרון של "עין תחת עין" ופעולות "בהקשר ובמידה" - קרי, פעולות מידתיות הנטועות בהקשר ספציפי ושהסיבתיות שלהן נהירה לשני הצדדים. כללי המשחק הללו סייעו לחיזבאללה לשמר את הסכסוך עם ישראל, שהוא מרכיב מרכזי בזהותו.

     

    בדומה לשחקנים לא-מדינתיים אלימים אחרים, גם חיזבאללה נבנה מתוך סכסוך אלים. הסכסוך עם ישראל, והכללים שהוא הצליח לכפות על צה"ל, אפשרו לו לבסס את מעמדו תוך צמצום הפגיעה באוכלוסייה הלבנונית ולרוב גם מבלי שהוא נדרש לשלם את המחיר הנלווה לעימות אלים עם שחקן בעל עליונות צבאית מובהקת כל כך. לאורך זמן, כללי משחק, בייחוד בסכסוך שבו מעורבים שחקנים שאינם מכירים זה בקיומו של זה וחסרים את הרצון והיכולת לתקשר ישירות זה עם זה, מקטינים את האי-ודאות המובנית בסכסוך ויוצרים ציפיות הדדיות. ככל שמהלכי הצדדים הופכים צפויים, יורדת הסכנה שאירוע מקומי ייצא מכלל שליטה.

     

    תומכי חיזבאללה עם תמונות עימאד מורנייה בדאחייה, ביירות (צילום: רויטרס)
    תומכי חיזבאללה עם תמונות עימאד מורנייה בדאחייה, ביירות(צילום: רויטרס)
    התקיפה הישראלית האווירית לכאורה באחרונה נגד אנשי חיזבאללה ומשמרות המהפכה של איראן בצדו הסורי של רמת הגולן אמנם לא גרמה לאירועים לצאת מכלל שליטה, אולם אין ספק שהיא נתפשה על ידי חיזבאללה כהפרה ישראלית חמורה של אחד מכללי המשחק הבסיסיים והקריטיים ביותר מבחינתו, והוא ה"איסור" על השימוש בחיל האוויר לביצוע התנקשויות במפקדיו.

     

    המסרים המרגיעים לא מרגיעים את חיזבאללה

    במהלך השנים יוחסה לישראל שורה ארוכה של התנקשויות בפעילים מבצעיים בכירים של חיזבאללה, לרבות בלב מעוז הארגון בפרבר הדרומי של ביירות. אולם מבצעים מיוחדים אלה התבצעו במסגרת "מרחב ההכחשה" וללא ספק באו בתום חודשים ארוכים של איסוף מודיעין והכנות. הפעם האחרונה שישראל, במסגרת ניהול הסכסוך עם חיזבאללה, התנקשה באחד ממפקדי הארגון באמצעות חיל האוויר הייתה באפריל 1995, פעולה שבה חוסל מפקד גזרת נבטיה. על רקע זה יש להבין את ההשוואה שגזר נסראללה בין התקיפה הישראלית האחרונה לכאורה ברמת הגולן לבין תקיפת חיל האוויר שבה חוסל קודמו בתפקיד, עבאס אל-מוסאווי, בפברואר 1992, ואת הדגשתו כי שני המקרים אירעו "לאור יום".

     

    בדומה להתנהלות בפרשה הנוכחית, גם לאחר אותה התנקשות במזכ"ל חיזבאללה ניסתה ישראל לרכך את עוצמת המכה שספג הארגון: אז נטען בהודעת דובר צה"ל כי חיל האוויר תקף "שיירת כלי רכב שנחשדה בהשתייכות לארגון חיזבאללה", וכי רק בדיעבד "הסתבר כי בשיירה היו מפקדים בכירים של הארגון, ובהם המזכיר הכללי". כמו אז גם כעת סירב חיזבאללה להיענות למסרי ההרגעה שהעבירה לו ישראל בשבועיים האחרונים.

     

    פעולת התגובה של חיזבאללה - ירי על כוח צה"ל בהר דב (צילום: רויטרס)
    פעולת התגובה של חיזבאללה - ירי על כוח צה"ל בהר דב(צילום: רויטרס)
    חיסול אל-מוסאווי היווה קו פרשת מים בסכסוך, ולא רק בשל פיצוץ שגרירות ישראל בארגנטינה חודש לאחר מכן. בתגובה להרג מנהיגו אימץ חיזבאללה טקטיקה חדשה מבחינתו - ירי קטיושות על יישובי הצפון. באופן זה ניצל חיזבאללה את פגיעותה של ישראל כדי להענישה על מהלכים שנתפשו על ידו כבלתי מקובלים ולהרתיע אותה לבל תפר את כללי המשחק שאותם פעל לכפות עליה.

     

    פרק חדש ביחסים?

    כעת מאותת חיזבאללה שמרכיב מרכזי בכללי המשחק הללו, שסייעו בהגבלת הסכסוך, עומד להשתנות, וכי אף נפתח פרק חדש ביחסי הצדדים (הדבר מצא את ביטויו אפילו בכותרת שניתנה להודעת לקיחת האחריות של חיזבאללה על ירי טילי הקורנט על שיירת צה"ל בגבול הצפון: "הודעה מספר 1"). בנאום שנשא מזכ"ל חיזבאללה נסראללה בטקס לכבוד הרוגי הארגון בתקיפה האווירית בקוניטרה, הוא הצהיר כי "איננו מכירים עוד בהפרדה בין הזירות השונות", וכי "אין יותר כללי עימות בכל הקשור למעשי תוקפנות והתנקשויות". לדבריו, "הסיפור של 'תקפת אותי כאן אז תגיב נגדי באותו מקום' - נגמר. 'תקפת אותי בצורה מסוימת אז תגיב נגדי באותו אופן' - גם זה נגמר".

     

    חיזבאללה מתנער בגלוי מכללי המשחק שהגבילו הן את המרחב הגיאוגרפי של הסכסוך והן את הכלים שבהם השתמשו הצדדים בשני העשורים האחרונים. משמעות הדבר היא שתגובת חיזבאללה לפעולות בפרופיל נמוך שתבצע ישראל בזירה מסוימת, למשל בסוריה, עלולה לבוא בדמות תקיפת מטרות צה"ל באזורים שונים בגבול לבנון.

     

    הרג שני חיילי צה"ל תואר בימים האחרונים כתמרור אזהרה לקראת "מלחמת לבנון השלישית", ששני הצדדים אינם מעוניינים בה. חיזבאללה מעריך זה כשנתיים שהוא הצליח לבסס הרתעה הדדית מול ישראל, וכי בחסות הרתעה זו ניתן לקחת סיכונים מחושבים מולה, כאלה שנועדו בין השאר לתחזק את אותה הרתעה. גם רמת החשדנות ההדדית עלתה, כפי שמשתקף בדברי נסראללה כי ארגונו מאזין לרשתות הקשר שבהן לטענתו צה"ל משוחח עם אנשי האופוזיציה הסורית ברמת הגולן.

     

    אנשי חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים היו יעד התקיפה האחרון. ג'יהאד מורנייה וחמינאי
    אנשי חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים היו יעד התקיפה האחרון. ג'יהאד מורנייה וחמינאי

    יחד עם זאת, ראוי לשוב ולעמוד על אחד ההבדלים המשמעותיים בין המצב ערב מלחמת לבנון השנייה לבין המצב הנוכחי. ההבדל טמון ברמה התודעתית: בניגוד ליולי 2006, שני הצדדים, לרבות הצד החזק ישראל, מבינים כיום היטב את המשמעות והמחיר של מלחמה כוללת.

     

    ניתן אמנם להעריך כי אנו לא צפויים למהלכים בלתי מוסברים ונטולי הקשר מצד חיזבאללה, ששב ומצהיר כי אינו מעוניין במלחמה נוספת. עם זאת, שינוי זה במדיניותו, לצד העלייה בביטחונו העצמי של הארגון והתחזקות משקלו האזורי, מוסיפים ממד חדש ומסוכן של אי-ודאות בסכסוך המתמשך עמו ובמיקוח האלים על המותר והאסור בסכסוך זה. היות שהמיקוח האלים הזה צפוי להימשך, ראוי להדגיש כי גם אם יתמידו ישראל וחיזבאללה ברתיעתם ממלחמה נוספת, אין ערובה שיצליחו למנוע מאירוע בודד לצאת מכלל שליטה. המפתח לצמצום הסכנה טמון, איפוא, בהבהרת כוונות וחילופי מסרים גלויים ועקיפים. ישראל וחיזבאללה עשו זאת היטב בשבועיים האחרונים, באמצעות יוניפי"ל, מוסקבה ואמצעי התקשורת. רצוי מאוד שיתמידו בכך.

     

    הכותב הוא עמית מחקר במרכז בלפר למדע ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת הרווארד

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החוג לתקשורת. נסראללה, בוא נדבר על זה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משנה את כללי המשחק? נסראללה
    אירוע בודד יכול לצאת מכלל שליטה. ד"ר דניאל סובלמן
    מומלצים