שתף קטע נבחר
 

יוון: "ללא הסדר, נשיג מימון ממקורות אחרים"

יוון מול כל אירופה. ממשלת יוון החדשה מאיימת לפרוש מגוש האירו אם לא יענו דרישותיהם להקלות ופריסת החוב, דבר שעלול להביא להתפרקות הגוש בסופו של דבר. אך מנגד הודיע בשבוע שעבר הבנק המרכזי של אירופה (ECB), כי לא יקבל יותר כעירבון להלוואות אג"ח של ממשלת יוון והמדינה תפשוט רגל כבר בחודש מרץ אם לא תסכים לדרישות האירופאיות. מי יצליח לכופף את מי?

משבר החוב ביוון ממשיך להעסיק את אירופה גם הבוקר. יומה השני של פגישת שרי האוצר של ארגון 20 המדינות המתועשות - ה-G-20 שנפתחה אמש (ב') באיסטנבול, מתנהלת בצלו של משבר החוב ביוון שנראה בינתיים רחוק מסיום.

 

אם לא הספיקה התנודתיות שחזרה לשווקים בחודשים האחרונים, בהם צניחת מחירי הנפט ומדיניות מוניטרית משתנה, המשבר ביוון - מצליח לגבור על כולם. שם אי הודאות עלתה מדרגה נוספת, מאז עלייתה של מפלגת סיריזה כך שאפילו דו"ח התעסוקה החזק בארה"ב וההרחבה הכמותית באירופה לא הצליחו להאפיל על החשש שיוון תפשוט את הרגל, או תתנתק מגוש האירו אם לא יימצא פתרון מיידי.

 

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

 

לכתבות נוספות כנסו לערוץ ההון

התשואה על האג"ח הממשלתי לא כדאית  

מחירי ההובלה הימית בצניחה חופשית

 

"לפחות על פי ההצהרות, גם יוון לא רוצה לעזוב את האיחוד וגם האירופאים לא רוצים שזה יקרה", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות. "זה לא שאירופה לא יכולה להסתדר בלי יוון. למעשה, אם מסתכלים על היקף ומבנה החוב היווני, ריאלית, לא אמורה להיות בעיה לאירופה להתמודד גם עם ויתור על כל החוב אשר עומד על 323 מיליארד אירו". לדבריו, רוב רובו של החוב הוא לקרנות החילוץ האירופיות ולא למערכת הבנקאית כך שההשפעה על הכלכלה הריאלית בשאר אירופה היא זניחה.

 

יחס חוב-תוצר של 175%

כזכור, לפני 4 שנים נכנסה יוון למשבר החוב כאשר יחס החוב תוצר שלה עמד על 120% ובשיאו של המשבר, התשואה על אג"ח יווני ל-10 שנים עמדה על קרוב ל-50% כדי למשוך משקיעים שיזרימו כסף למדינה הכושלת. גם אז זה היה ברור לכל בר דעת, כי יוון היא חדלת פירעון ולכן הוחלט על תכנית חילוץ, במטרה לשמור על סולידיות בגוש האירו ומניעת הקריסה של מדינות נוספות כמו פורטוגל, ספרד או איטליה שמצויות אף הם בבעיות כלכליות קשות.

 

"לילה טוב גברת מרקל". מפגינים ביוון (צילום: MCT) (צילום: MCT)
"לילה טוב גברת מרקל". מפגינים ביוון(צילום: MCT)

בתמורה לחילוץ, יוון נאלצה להסכים לעבור רפורמות מעמיקות להבראת הכלכלה כדי שתוכל לחזור לצמיחה בת קיימא אשר תתמוך במתווה יורד של החוב שלה. "זה לא מה שקרה", מוסיף גרינפלד, "החוב היווני המשיך לתפוח שכן כלכלתה התכווצה ברבע ושיעור האבטלה עלה ל-25%". יחס החוב-תוצר היום עומד על 175%.

 

"נפנה לרוסיה או לארה"ב"

השתלשלות אירועים זאת היא שהביאה את העם היווני המיואש לעשות שינוי מהותי שהעלה את מפלגת השמאל הרדיקאלי סיריזה לשלטון. המפלגה חרתה על דגלה את סיום משטר הצנע ואת תכנית הסיוע במתכונתה הנוכחית ביחד איתו.

 

מה שמביא אותנו למצב הנוכחי. מצד אחד היוונים רוצים הסדר חוב חדש ללא תכנית סיוע, וכמובן מן הצד השני יש את הטרויקה (קרן המטבע הבינ"ל, הנציבות האירופית, הבנק המרכזי של אירופה) אשר עדיין ממשיכה להתעקש, כי על יוון לשרת את החוב שלה ולהמשיך בתהליכי ההתייעלות, למרות שברור כי יוון הייתה חדלת פירעון ונותרה חדלת פירעון.

 

ראש הממשלה הטרי ביוון לא עושה חיים קלים לאירופה והוא ממשיך לצאת בהצהרות מדאיגות גם בימים האחרונים ובאירופה עולה החשש שיוון תיפלט בסופו של דבר מגוש האירו. כך לדוגמה, הוא חשף את תוכניתו הכלכלית שמטרתה להביא לסיום תקופת הצנע ביוון תוך ביצוע צעדים המנוגדים למתווה החילוץ שקיבלה המדינה בעבר, כגון העלאת שכר המינימום, ביטול פיטורים במגזר הציבורי, ביטול תוכנית הפרטת החברות ועוד. על מנת להוסיף עוד קצת שמן למדורה, הוא גם דרש אתמול (ב') תשלומים מגרמניה על פעולותיה במלחמת העולם ה-2.

 

ואם לא די בכך, שר ההגנה של יוון, פאנוס קאמנוס, מוסיף להתגרות באירופה. בראיון לטלוויזיה היוונית הוא אמר כי אם יוון לא תגיע להסדר חוב מול נושיה באירופה, המדינה יכולה לפנות למקומות אחרים כדי לקבל עזרה. "מה שאנחנו רוצים זה עסקה. אבל אם לא תהיה עסקה - ואני מקווה שתהיה - ואם נראה שגרמניה תישאר קשיחה ותרצה לפרק את אירופה, אז תהיה לנו את המחויבות לעבור לתוכנית השנייה. התוכנית השנייה היא להשיג מימון ממקור אחר. במקרה טוב זו תהיה ארה"ב, זו יכולה להיות רוסיה, זו יכולה להיות סין או מדינות אחרות", הבהיר שר ההגנה קאמנוס.

 

"למרות האיומים הללו", מבהיר יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי מבית ההשקעות מור, "נראה שבדומה למשבר ב-2011, גם כעת, קיים מאזן אימה שמצדו האחד נמצאת יוון שללא תמיכה פיננסית של הטרויקה צפויה לפשוט את הרגל כבר בחודש מרץ הקרוב, ומנגד, גרמניה שיודעת שיציאה של יוון עשויה לגרום תגובת שרשרת שסופה התפרקות גוש האירו. אנו סבורים שלמרות ההצהרות וניסיונות ההפחדה שאנו צפויים לראות משני הצדדים בתקופה הקרובה, בסופו של דבר יגיעו הצדדים לפשרה שתאפשר ליוון להמשיך ולהיות חברה בגוש".

 

בספרד ופורטוגל לוטשים עיניים להסכם מול יוון

מאחר וברור כי המשא ומתן על החוב היווני ייקח זמן רב, שר האוצר היווני צפוי לבקש בפגישת החירום של שרי האוצר האירופיים בבריסל, הסכם גישור זמני שיפשר ליוונים להמשיך ולשרת את החוב שלהם בזמן המשא ומתן. מכיוון שאף אחד לא רוצה לראות את יוון קורסת, "התרחיש הסביר יותר הוא שבימים הקרובים יגיעו להסכמות לגבי תוכנית הסיוע והיעדים שיוצבו ליוון כתנאי לתוכנית זו", מוסיף גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות . "עם זאת, בכל הנוגע לפוליטיקה בכלל ולפוליטיקה יוונית בפרט, ההיסטוריה מראה שסבירויות ורציונאל עשויים להטעות, כך שלא ניתן להתעלם מהסיכון שבפיצוץ השיחות".

 

כפי שצוין קודם, ריאלית, לאירופה אין בעיה להתמודד עם החוב היווני, הבעיה כאן היא מה הסכם רע עשוי לעורר בשאר אירופה. בתקופות של קושי כלכלי, הלאומנות תופסת תאוצה והמקרה של יוון אינו שונה בפרספקטיבה היסטורית. "העניין הוא שלקראת סוף השנה צפויות להתקיים בחירות בספרד ובפורטוגל", מציין גרינפלד. "מפלגת פודמוס, שלצורך העניין היא בעלת אג'נדה דומה לזו של מפלגת סיריזה היוונית, מובילה כיום בסקרים ואילו הבחירות היו נערכות היום, היא הייתה זו שמרכיבה את הממשלה הבאה". אם ביוון עוד ניתן להכיל תוצאה כזאת, בספרד הסיפור יהיה שונה לחלוטין ואם אכן היא זו שתרכיב את הממשלה הבאה, ייתכן שימיו של האיחוד המוניטארי בצורתו הנוכחית יהיו ספורים. סיום קודר מדי.

 

"לגרמנים יש אינטרס ברור לא להיכנע על מנת שלא לשדר מסר למדינות חלשות אחרות באיחוד האירופאי דוגמת פורטוגל שאפשר לסגת מהסכמים קודמים", מבהיר, רוני יונסיאן, מנהל דסק ני"ע זרים בלאומי שוקי הון. "את החשבון על כניעה ישלמו בסופו של יום הגרמנים ומזה הם מחפשים להימנע. יחד עם זאת הנסיגה המסוימת של יוון מגדילה את הסיכויים להיווצרות הסכם אירופאי עם יוון. לדבריו, הפחד הוא שויתור ליוון יאותת גם לפודמוס שאפשר לכופף את הגרמנים וזה לא תמריץ שהגרמנים רוצים לתת.

 

לפי שעה אם לא יימצא פיתרון, תכנית ההלוואות הנוכחית של יוון תסתיים ב-28 בפברואר, כשהתשלום האחרון בגובה 7.2 מיליארד יורו עדיין לא אושר להעברה. "היחס הין החוב הממשלתי לתוצר של גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית", מוסיף יונסיאן. "במצב הנוכחי בו הריבית שמשלמת יוון היא כה גבוהה נוצר מצב בו החוב גדל בקצב מהיר יותר מהתוצר וכך נטל החוב ביחס לתוצר של המדינה רק מחריף לאורך זמן". הממשלה היוונית מבקשת אישור להנפיק עוד אג"ח לטווח הקצר, תוך כדי שהיא מנהלת משא ומתן על עסקה חדשה. אך רק בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי של אירופה (ECB) כי לא יקבל יותר כעירבון להלוואות אג"ח של ממשלת יוון ונראה מי יצליח בסופו של דבר לגבור, כאשר די ברור ששני הצדדים מפסידים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
מאיים בפרידה מהגוש. ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס
צילום: EPA
מומלצים