שתף קטע נבחר

בונד מת מצחוק: המרגלים שהפכו לבדיחה

איך הפכו המבטא הבריטי והמרטיני של ג'יימס בונד לגל של קומדיות? ולמה כולם סירבו לתפקיד של הסוכן בעל אלף הנשים? מועדון הסרט המופרע על המהפכה שעבר המרגל - מ-007 ועד אוסטין פאוורס ואויבי צפון קוריאה

כשהקומיקאי מייק מאיירס התחיל עם אשתו לראשונה, הוא ניסה להרשים אותה בחיקוי של מבטא בריטי. אביו של מאיירס היה צופה אדוק של קומדיות בריטיות מבית היוצר של פיטר סלרס, ומאיירס עצמו תמיד חלם לשחק דמות בריטית בקומדיה.

 

אלו היו הנתונים הראשונים ליצירת מה שיהפוך בהמשך ל"אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון", אחד הסרטים שיוקרנו השבוע בסינמטקים במסגרת מועדון הסרט המופרע שיוקדש לקומדיות הריגול הטובות בעולם. כנראה בשביל להיות סוכן חשאי צריך לפני הכל מבטא בריטי.

 

 

מה לעשות, מבטא בריטי זה קול, ולא סתם "קוראים לי בונד, ג'יימס בונד" הפך לאחד המשפטים המפורסמים ביותר בעולם הקולנוע. איש מיוצרי אותו סרט לא חזה את המהפכה שיעבור הקולנוע בתחום קומדיות הריגול, אז לפני שננסה להבין מה הופך את בונד לגיבור עתיר סרטים ופרודיות, חשוב להזכיר שכמו כל דבר בקולנוע, כולל המצאת הקולנוע עצמו, תמיד בא איזה צרפתי ואומר "אנחנו עשינו את זה קודם".

 

הצרפתי הזה צודק. מתברר שלצרפתים היה ג'יימס בונד משלהם, והוא הומצא ארבע שנים לפני דמותו של בונד. הספר הראשון של OSS 117 יצא לאור ב-1949 ואחריו כ-90 ספרים נוספים שמגוללים את סיפורו של המרגל הצרפתי, שנהג, לא תאמינו, לירות ברעים ולהתעסק עם נשים יפות. שבעה סרטים צרפתים הופקו על עלילותיו. אבל מה, עם השנים גם הצרפתים הבינו שהמרגל הלאומי שלהם קצת מיושן ופתטי והחליטו לשנות כיוון. ב-2006 חזר OSS 117 למסך הקולנוע, בפרודיה על סדרת הסרטים המקורית ועל סרטי ריגול באופן כללי עם דגש מיוחד על סרטי בונד המוקדמים. הסרט, מבית היוצר שיביא מאוחר יותר את "הארטיסט", הניב גם סרט המשך שבו OSS מנהל רומן עם סוכנת מוסד ישראלית. גם הסרט הזה יוקרן השבוע במסגרת "מועדון הסרט המופרע".

 

 

חכם שכזה

בשנות ה-60 בונד צבר תאוצה, ובמקביל גם סדרת סרטי "הפנתר הוורוד", שהתרכזה בבלש גרוע במיוחד בסיטואציות בלשיות אמיתיות. מי שהחליט לשלב בין שני הרעיונות הוא מל ברוקס, שכתב פיילוט לסדרת טלוויזיה שחיברה בין אינספקטור קלוזו לעולם הריגול של ג'יימס בונד.

 

כך נולדה סדרת הפולחן "Get Smart", בכיכובם של מקסוול סמארט, הידוע בכינוי סוכן 86, והסוכנת 99 (שמה לא התגלה גם בעונה החמישית אחרי שהשניים התחתנו ונולדו להם תאומים). הם עבדו תחת ארגון הביון ק.ו.נ.ט.ר.ו.ל ונלחמו בארגון הרשע "קאוס".

 

מקסוול סמארט היה ידוע בדיאלוגים שנונים, למשל: 

 

- אדוני הטרוריסט, האם תאמין לי אם אומר לך שברגע זה 30 שוטרים מקיפים את הבניין?

- לא

- האם תאמין שיש 10 שוטרים?

 

"נמאס לי מכל הקומדיות החמודות האלה על משפחות חייכניות. רציתי משהו מטורף, שיגרום לאנשים לחשוב תוך כדי צחוק", אמר ברוקס.

 

סמארט והגאדג'טים. אחד החביבים עליו היה נעל עם טלפון חוגה

 

מטומטמים שכאלה

אחרי "Get Smart" ליהוק מטומטמים לתפקיד המרגל הניב תת ז'אנר של קומדיות ריגול. בקומדיה "מרגלים שכאלה" בכיכובם של צ'בי צ'ייס ודן אקרויד, החליט ה-CIA לשלוח שני מטומטמים בתור פתיון כדי להסיח את דעת אנשי הק.ג.ב מצמד מרגלים אמיתי שינסה לשבש את תוכנית הגרעין שלהם. ההתייחסות להכנת הקומדיה הזו היתה רצינית - שרותיו של סר פול מקרטני, שכתב את "live and let die" לרוג'ר מור, נשכרו לשיר הנושא של הסרט.

 

ניגשים לבחינות ה-CIA

 

מכתב אהבה לבונד

השבוע יצא לאקרנים הסרט "קינגסמן: השירות החשאי", שמבוסס על קומיקס. השחקן קולין פרת', התאמן במשך חצי שנה כדי להיכנס לכושר וביצע את רוב הפעלולים בעצמו. הבמאי מת'יאו ווהן אמר שהסרט הוא מכתב אהבה לסרטי ג'יימס בונד הישנים מלפני 50 שנה - יש בו התייחסות למרטיני שבונד היה נוהג לשתות והמון גאדג'טים, כולל נעל ובה סכין נשלפת מהסרט שנקרא "מרוסיה באהבה" ואזכור לכך שיש דגם שמגיע עם טלפון.

 

פלמינג. איאן פלמינג

אם צריך להצביע על האשם העיקרי בגל קומדיות הריגול שמתעורר אחת לכמה שנים, הרי שהכל התחיל בסדרת ספרים שכתב איאן פלמינג. פלמינג עצמו היה אדמירל במודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה. בשעות היום התעסק בענייני ריגול, ובלילה נהג ללכת למסיבות ברידג'. קצת כמו הגיבור שלו, בונד.

 

למעשה, דמותו של המרגל הנהנתן מבוססת על אדם אמיתי ושמו ווילפרד דאנדרדייל, מפקד ה-MI6 בפריז. הכינוי שלו היה ביפי, והוא הסתובב ברחובות פריז ברולס רויס נוצצת ומשך תשומת לב מיותרת, בדיוק ההפך ממה שנצפה ממרגל.

כדי להפוך את ביפי לבונד, מדי שנה נסע פלמינג לבית הקיץ שלו במפרץ מבודד בג'מייקה (זו אחת הסיבות לכך שהסיפורים התרחשו במקומות אקזוטיים, איים וג'ונגלים). פלמינג לא פגש כמעט אף אחד והתמסר למכונת הכתיבה שלו. אחרי שלושה חודשים חזר לאנגליה עם סיפור בונד חדש במזוודה. בכל קיץ – ספר חדש.

 

כשהוחלט לבסס סרט על ספרו של פלמינג, פנו לשחקן קרי גראנט בהצעה לגלם את בונד. הוא הסכים בשמחה, אבל רק לסרט אחד. ההפקה הלכה לשחקן אחר, ג'יימס מייסון, שהסכים, אבל רק לשני סרטים. זה היה הרגע שמפיקי הסרט הבינו שעליהם להמר על מישהו לא מוכר, כזה שלא חושש לסכן את הקריירה שלו. אז הם פנו לשון קונרי - ששינה את ההיסטוריה.

 

וכך "תיק ג'יימס בונד" קיבל את שמו

 

אבל אני לא סומך על בונד. כל פעם שאני מסתכל עליו הוא נראה אחרת. בשנות ה-70 היו צריכים בונד יותר קליל ומצחיק ואז הגיע רוג'ר מור. כמות ההומור גדלה, כי מור היה קליל יותר באופי.

 

 

בונד שנון וכריזמתי ובו זמנית רוצח המון אנשים על הדרך, אבל איכשהו, מת רק מי שבאמת מגיע לו. וזה מרגיש בסדר. הוא יקריב הכל בשביל הוד מלכותה – גם אם יצטרך להתנשק ולשכב עם כמות בלתי נתפסת של נשים יפות.

 

הגאדג'טים הפכו לאחת האטרקציות ומקור עצום לבדיחות בקומדיות ריגול. לתפקיד "Q", שמספק את הגאדג'טים לג'יימס בונד, נבחר דזמונד לואלין, לוחם בצבא הבריטי, שאפילו ישב בשבי חמש שנים. הוא הופיע ביותר סרטי בונד מכל שחקן אחר, מהסרט השני ובמשך 17 סרטים. הנה הפעם האחרונה של דזמונד בתור Q ב-1999, חודשים ספורים לפני מותו:

 

 

כבר אז הציג Q את R, אותו גילם ג'ון קליז שהפך לתחליף, זמני אמנם, לדמות המיתולוגית שלו. עם הציניות של קליז סצנות הגאדג'טים הפכו למערכוני בונד.

 

 

פתיחה מהסרטים

לסרטי בונד יש מסורת ארוכה של שירי פתיחה מרשימים. על הביצוע מופקד זמר מפורסם - מפול מקרטני ועד מדונה.

את הסטנדרט קבע הפתיח של הסרט "Thunderball" מ-1965 בביצוע של טום ג'ונס. הקליפ היה משובץ בצלליות נשים סקסיות מתחת למים וכלי נשק. הפתיח של פרודיית הריגול "המרגל מת מצחוק", שהופקה 30 שנה אחר כך, הוא פרודיה ישירה על "Thunderball" ונחשב אחד המצחיקים בז'אנר פרודיות הריגול. את השיר ביצע ווירד אל ינקוביץ', ושוב, הגבול בין הבדיחה והמציאות היטשטש כי על התזמורת ניצח ביל קונטי, שהלחין את המוסיקה לסרט בונד "לעיניך בלבד" מ-1981.

 

האגדה מספרת שב-"Thunderball" טום ג'ונס שר את התו האחרון חזק כל כך, שבסוף הוא התעלף. לזכר אותו מיתוס, לינקוביץ' מתפוצץ הראש. לתדהמת טכנאי ההקלטה, לא היה צורך לשכפל את הקול של ינקוביץ', שהחזיק את האוויר עד הרגע האחרון.

 

 

המוסד מת מצחוק

לפני שבע שנים יצא סרט ישראלי קצר בשם "המוסד הסגור". את הסרט ביים אחד שנוהג לכתוב טורים על קומדיה ב-ynet(גילוי נאות: אני). המטרה היתה לנסות למצוא פיצוח ישראלי לז'אנר קומדיות הריגול המטורפות. למרבה ההפתעה, הסרט ממשיך להיות מוקרן בהקרנות חצות בסינמטקים עם קהל שחוזר שוב ושוב לצפות בו. כששאלו את האיש שצפה בסרט 92 פעם בקולנוע למה הוא ממשיך להגיע, התשובה היתה "עדיין לא הבנתי את הבדיחות".

 

 

על תולדות קומדיות הריגול הטובות בעולם, נעימת ג'יימס בונד סרטי סרטיי ריגול ממצריים שלועגים למוסד הישראלי וגם הסכסוך של סוני עם צפון קוריאה בגלל סרט, במפגשי "מועדון הסרט המופרע" בסינמטקים.

 

אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה לקולנוע . אירוע שיוקדש לקומדיות הריגול הטובות בעולם ובסיומו תוקרן הקומדיה "אוסטין פאוורס", ייערך בסינמטק ירושלים  ב-19.2, ובסינמטק ת"א בשבת, 21.2 עם הסרט "OSS 117".

 

מפגש "יום הולדת לבאגס באני" לכל המשפחה יערך בסינמטק ת"א בשבת 14.2 עם הסרט "לוני טונס חוזרים לאקשן".

מפגש "עולמם המופלא של הרובוטים" ייערך ב-21.2 עם הסרט "ענק הברזל", ומפגש "אבירים מהסרטים" ייערך בסינמטק ירושלים ב-28.2, עם הסרט "ג'סטין הגיבור". מפגש צ'רלי צ'פלין ייערך במרכז רוזין ב-24.2 עם הסרט "הקרקס".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'יימס בונד ואוסטין פאוורס. העיקר המבטא
לאתר ההטבות
מומלצים