שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    למה החלב בישראל יקר מהחלב באירופה?
    בעוד ש-78% מהרפתות באירופה הפסדיות, הן בכל זאת מתקיימות בכבוד ומוכרות חלב ב-40-20 אג' פחות מישראל, זאת למרות שהרפתנים פה יעילים בהרבה. למה? מחקר חדש ורפתנים ותיקים מציעים מספר סיבות, כשהעיקרית מביניהן: בישראל הממשלה בעטה ברפתנים במקום במחלבות, בעוד שהאיחוד האירופי תומך בחקלאים בעשרות מיליארדי אירו

    "המחירים של מוצרי החלב בישראל גבוהים יחסית בהשוואה למחירים באיחוד האירופי", כך נפתח מאמר שכתבה לאחרונה ד"ר יעל קחל ממשרד החקלאות. המאמר עוסק בחקר עלויות ייצור ותמיכות (ממשלתיות) במשקי החלב באיחוד האירופי, בהשוואה לישראל.

     

     

    המשפט הזה לא מפתיע כנראה אף אזרח ישראלי, בטח לא לנוכח מחאת הקוטג', בעקבותיה נחשפו בין היתר, ההבדלים במחירים לצרכן באירופה לעומת ישראל. ועוד יותר זה לא מפתיע לנוכח הגילוי שבגרמניה מוכרים מעדן שנראה דומה מאוד למילקי במחיר מגוחך, לעומת ישראל.

     

     

    מקור הנתונים: מחקר שערכה ד"ר יעל קחל
    מקור הנתונים: מחקר שערכה ד"ר יעל קחל

     

    מחיר "מילקי" בברלין (מקור: פייסבוק)
    מחיר "מילקי" בברלין(מקור: פייסבוק)

     

    פער המחירים בין ישראל לאיחוד

    כמה עולה חלב בשער הרפת באיחוד האירופי? כיוון שקיימת שונות גדולה במבנה ענף החלב בין המדינות השונות באיחוד, הניתוח של ד"ר קחל מתמקד ב-15 המדינות הוותיקות באיחוד (EU15).

     

    "מחיר החלב הגולמי במדינות הוותיקות נע ב-2012-2004 סביב 1.8 שקלים לליטר חלב", היא כותבת. "באותה תקופה, עלה מחיר החלב בשוק העולמי (ובמיוחד מחיר החלב בניו זילנד), כך שמחיר החלב באיחוד האירופי היום, דומה למחיר החלב בניו זילנד ובארה"ב (שתי מעצמות חלב רחבות שטחי מרעה. מ.ק).

     

    "לעומת זאת, המחיר של החלב בישראל, עלה באותה תקופה מ-1.6 ל-2.17 שקלים לליטר, והוא גבוה יחסית בהשוואה בינלאומית (למעט בהשוואה לקנדה, שם הרפתנים נהנים מתמיכת מחירים באמצעות מכסות ייצור ומחירי תמיכה לחמאה ואבקת חלב). בהשוואה לאיחוד האירופי, המחירים לחלב גולמי בישראל בשנים האחרונות גבוהים בכ-20 עד 40 אגורות לליטר". 


    מחירי החלב הגולמי בישראל. מקור הנתונים: מועצת החלב
    מחירי החלב הגולמי בישראל. מקור הנתונים: מועצת החלב

     

    ללא תמיכה ממשלתית אירופית, הפער מצטמצם ל-9 אג'

    אכן פער רציני, אולם, בסופו של דבר, אם מורידים כמה עלויות חיצוניות שמקשות על הרפתן הישראלי ומקלות על הרפתן האירופי, שתיכף נפרטן, הפער בין ליטר חלב שמייצר רפתן ישראלי, לבין ליטר חלב שמייצר רפתן אירופי, מצטמצם לכ-9 אגורות בלבד.

     

    ד"ר קחל מדגישה ש"כשמתחשבים בתמיכות השונות שמקבלים הרפתנים באיחוד האירופי ומתרגמים אותן לליטר חלב, התמורה 'לליטר חלב' באיחוד האירופי דומה למחיר החלב בישראל. זאת למרות שעלויות ההזנה לליטר חלב בישראל יותר מכפולות בהשוואה לעלויות באיחוד האירופי".

     

    הרפת הישראלית: המתקדמת בעולם (צילום: רויטרס)
    הרפת הישראלית: המתקדמת בעולם(צילום: רויטרס)

     

    בישראל: מע"מ, כשרות ורווחיות של מחלבות ורשתות

    לפני שנסביר מדוע יש בכלל פער של 9 אג', נסביר מהם אותם גורמים שאחראים לשאר הפער בין ישראל לאירופה.

     

    ד"ר קחל מבהירה שהתמקדה רק בשלב ייצור החלב הגולמי בלבד. "המחירים של מוצרי החלב לצרכן מושפעים מגורמים רבים נוספים, כגון עלויות העיבוד, עלות הכשרות ושיעור המע"מ, שאחראים לחלק הארי מהבדלי המחירים של מוצרי חלב בין ישראל לאיחוד האירופי", כתבה.

     

    כלומר, כשרות ומע"מ שנהוגים כאן, הם שני גורמים ראשונים שתורמים יפה לגובהו של מחיר החלב בארץ ואין להם קשר לרפתן, אך הם לא הגורמים הבלעדיים לכך שהוא יקר.

     

    עוד כדאי לשים לב שהמחקר מסביר את הפער במקטע החקלאי בלבד. קרי, המחקר עוסק בחלב הגולמי ולא במחיר החלב לצרכן: הוא לא עוסק כלל במרווחים של חברות החלב, המחלבות (כמו תנובה, שטראוס וטרה), שבמוצרים מסויימים כידוע, הרווחיות שלהן גדולה במיוחד (כך פורסם למשל ב-2014, עת הוכנסו השמנת המתוקה והגבינה הלבנה לפיקוח). כמו כן, נחשף כי המרווחים שלהן גדולים במוצרים מסוימים. למשל, בעת השוואה בין השוני במחירי גבינת קוטג' מאז יצאה מפיקוח, לבין מוצרי חלב אחרים שלא יצאו מפיקוח. מחיר הקוטג' עלה באחוזים רבים לעומת המוצרים שנותרו מפוקחים.

     

    סיבה עיקרית להבדל ישראל-אירופה: הבדלי מדיניות ותפיסה

    אחרי כשרות ומע"מ, מה שעוד תורם לפער בין הרפתן הישראלי לאירופי זו גישה שונה לחקלאות. בעבר, חקלאות נחשבה לייסוד עליו בנויה מדינת ישראל ואחת הערובות לקיומנו כאן (עיבוד אפקטיבי של האדמה = הצדקה לבעלות עליה). מאז הפכה מדינת ישראל למובילת הסגידה ל"שוק החופשי" (כשבפועל לא מקיימת כאן שוק חופשי כלל ועיקר ולא ברור היכן בדיוק הוא כן מתקיים), החקלאות היא עוד ענף שעליו להתייעל ולהתחרות - או לחדול.

     

     

    הרפתן הישראלי מוציא יותר כסף על קירור הפרות בקיץ: עלויות מים וחשמל (צילום: אביהו שפירא)
    הרפתן הישראלי מוציא יותר כסף על קירור הפרות בקיץ: עלויות מים וחשמל(צילום: אביהו שפירא)

     

    בישראל, החקלאות אמנם "סוחבת" שאריות מן העבר (בין היתר: מחיר מטרה ומכסות חלב, שלא בהכרח מטיבות עם הרפתנים), אך משרדי האוצר והממשלה מבקשים מדי קדנציה להיפטר מההסדרות הללו.

     

    לעומת זאת, באיחוד האירופי, שאין לחשוד בו בקומוניזם, 70% מהתקציב קשור בתמיכה כלשהי בחקלאות. המדינות באיחוד מגנות על החקלאים שלהן בדרכים שונות. בין היתר: תמיכות ישירות (סובסידיות), מכסים ומכסות. דך נוספת היא עיגון בחוק שמוצר מסוים, המיוצר בשטחן, לא יוכל להיות מיוצר בארץ אחרת תחת אותו השם (כך למשל, שמפניה – רק מחבל שמפיין). עוד דרך להגן על ייצור מקומי זו הגנה מפני מחלות צמחיות ושאר מחסומים שמדינות מציבות לסחר החופשי הבין מדינתי, במטרה להגן על החקלאות, ענף שגם בארה"ב הבינו שאם לא יקבל הגנה, לא יהיה מי שיעסוק בו בעולם המערבי.

     

    בעוד שבישראל מבקשים לפתוח את השוק לייבוא, בלי לדאוג שבמקביל, גם מדינות אחרות יורידו חסמי ייבוא, בכל מדינות העולם נוהגות לחסום ייבוא חקלאי בדרכים שונות ומשונות, ובכך לעקוף הסכמי סחר חופשי.

     

    מדינות נוהגות לתמוך בחסר חופשי באופן מלא רק אם: 1. מדובר בתוצרת שהן לא יכולות לגדל בעצמן (לדוגמא: בננות שמיובאות לאירופה, או הפלפל הישראלי שהוא באיכות גבוהה ובכמות גדולה כך שעדיף לאירופה לייבאו) 2. כשהן בוודאות השחקן המוביל בתחום ואז הייבוא הוא כלל לא תחרות.

     

    בנוסף, בעוד שהמדיניות האירופית עקבית ושינויים נעשים שם בהדרגה, תוך כדי בחינה מחודשת, אך בנחישות, בישראל יש זגזוגים והחלטות של רגע, בשל פופוליזם של ממשלות. כשרוב המהלכים בישראל, הם לרעת הרפתן ולא לרעת המונופולים הפרטיים ששולטים בשוק החלב. ראו ערך מתווה לוקר, על שם הראל לוקר, מנכ"ל משרד רה"מ, שהעמיס עול על הרפתנים, במטרה להוריד את מחירי החלב (שלא ירדו בינתיים).

     

    שווי התמיכה הממשלתית ברפתן האירופי: 31 אג' לליטר. סך הכל עד 800 אירו מיליון בשנה

    כיוון שבאיחוד האירופי, מגנים על חקלאות מונהגת בו תמיכה ישירה בחקלאים. ענף החלב הוא אחד מענפי הייצור המרכזיים באיחוד, המהווה 13% מערך הייצור החקלאי. ייצור החלב הגולמי באיחוד מגיע לכ-150 מיליארד ליטר בשנה, בערך של כ-50 מיליארד אירו.

     

    אמנם ממש לאחרונה הושלמה רפורמה במדיניות החלב באיחוד האירופי, בעקבותיה כבר לא קיימת תמיכה משמעותית במחיר החלב (בוטלו מכסות הייצור, במקביל לירידה במחירי "התערבות" לקניית חמאה ואבקת חלב), אך עדיין ניתנות תמיכות רחבות אחרות. בין היתר, מתן כסף לחקלאי פר דונם (כ-25 אירו לדונם, עד 150 אלף אירו לדונם במקרים מסוימים) ותמריצים עבור חקלאות בת קיימא. הסובסידיות האלה ואחרות, מכונות "תמיכות מנותקות", קרי, תמיכות ישירות, שניתנות לחקלאי על אוטומט ואינן קשורות ביכולת הייצור שלו.

     

    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל. כבר לא תומכים במחיר. התרשים לא כולל תמיכות "מנותקות" שמהוות את עיקר התמיכה ברפתן האירופי
    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל. כבר לא תומכים במחיר. התרשים לא כולל תמיכות "מנותקות" שמהוות את עיקר התמיכה ברפתן האירופי



    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל
    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל

     

    "2005 הייתה השנה הראשונה במעבר לתשלומי תמיכה ישירים כאלה לחקלאים, המבוססים על נתונים היסטוריים ועל השטח החקלאי, ללא קשר לייצור בפועל (Decoupled direct payments)", כותבת ד"ר קחל. "התמיכות המנותקות הורחבו בהמשך ומהוות היום את התמיכה העיקרית של האיחוד האירופי בחקלאות. מטרתן להבטיח רשת ביטחון לחקלאים, באמצעות תמיכה בסיסית בהכנסתם, ולתמוך בחקלאות בת-קיימא על-ידי התניית התמיכה בעמידה בסטנדרטי ייצור בסיסיים.

     

    "לפי דיווח ה-OECD, מאז 2009 לא קיימת יותר תמיכה במחירים בענף החלב באיחוד האירופי (למעט תמיכה זניחה ב-2012)", כותבת ד"ר קחל במאמרה. יחד עם זאת היא מדגישה: "האיחוד האירופי ממשיך בתמיכות תקציביות בהיקף של כ-700 עד 800 מיליון אירו בשנה בייצור חלב.

     

    "בעקבות השינוי במדיניות, ירד מדד התמיכה בענף החלב באיחוד מכ-30%-40% מתקבולי המשקים מייצור חלב, לכ-1.5% בלבד. אולם, הרפתנים במדינות האיחוד האירופי נהנים מתמיכות תקציביות נוספות, שאינן מופיעות בתחשיב ה-OECD לענף החלב, כיוון שהן אינן מותנות בייצור חלב וגם לא בייצור של מוצר חקלאי אחר.

     

    לפי ד"ר קחל, כאשר מתרגמים את החלק היחסי של התמיכה הזאת לייצור חלב באיחוד האירופי, לתמיכה לליטר חלב, היא מגיעה לכ-22 אגורות לליטר. בנוסף, נהנות חוות החלב באיחוד האירופי ממגוון של תמיכות נוספות (כגון בהשקעות, או במסגרת תוכניות לפיתוח הכפר). חלקן היחסי לייצור חלב בתרגום לליטר חלב, הוא כ-9 אגורות לליטר בשנים האחרונות. כלומר יש פה תמיכה ממשלתית של כ-31 אג' לרפתן.

    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל
    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל

     

    בלי תמיכה – אין רפתות באירופה

    בלי הסובסידיות, 78% מהרפתנים באיחוד, שמייצרים 64% מהחלב באיחוד, לא היו שורדים: "עלויות הייצור של חלב באיחוד האירופי הן יציבות יחסית לאורך זמן ומגיעות לכ-2 עד 2.1 שקלים לליטר. עלויות הייצור הממוצעות באיחוד האירופי גבוהות ממחירי החלב שפודים המגדלים האירופים, כשההפרש ברוב השנים מגיע לכ-20 עד 30 אגורות לליטר.

     

    "תשלומי התמיכות המנותקות והתמיכות הנוספות, מהווים כ-40% עד 50% מהיתרה של המשקים המתמחים בייצור חלב לגורמי הייצור, קרקע, עבודה והון, ומעל 60% מהיתרה לעבודה עצמית, קרקע והון של בעל המשק".

     



    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל
    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל

     

    ד"ר קחל אמרה ל-ynet: "החקלאים באירופה מקבלים תמיכה לא משנה מה הם מייצרים. התקציב של האיחוד האירופי לחקלאות עומד על 60 מיליארד אירו מתוכו 40 מיליארד אירו זו תמיכה ישירה. וזה נוסף על המכסים שלא בוטלו. לעומת זאת, , רוב התמיכה היא עדיין תמיכה במחיר".

     

    עוד סיבה: המזון לפרות יקר בישראל. מדינה קטנה ושחונה

    אם מנכים את כל הגורמים שלעיל, ובודקים עלויות ייצור מגלים כאמור, את אותו פער של 9 אג' בין מחיר החלב בישראל למחיר החלב באירופה.

     

    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל
    מתוך המחקר של ד"ר יעל קחל

     

    ההבדל בין העלויות בלבד (כאמור, ללא התמיכה מהאיחוד), נובע בעיקר מכך שנראה כי עלויות המזון בישראל גבוהות בהרבה בהשוואה לאיחוד האירופי. יתכן שמשום שבאיחוד האירופי גם פרות חלב רועות וחלק ממזונן מגודל באותה חווה או קל יותר לייבוא, בעוד שלפחות חלק מהמזון ברפת הישראלית - מיובא דרך הים.

     

    המזון של הפרה מורכב משחת, שמסייעת לעיכול ומגרעינים שמגבירים את ייצור החלב. החקלאי הישראלי קונה שחת מקומית ומייבא מחו"ל את הגרעינים.

     

     

    הרפתנים בישראל מוציאים יותר כסף על קירור וחלב טרי הוא חלב יקר

    בעקבות המחקר, שאלנו כמה רפתנים ישראלים למה לדעתם החלב בישראל יקר יותר מהחלב באירופה.

     

    הרפתן יוסי דובדבני: "מחירי המזון לפרות זו בעיה, בעיקר כשחלק מהמזון הגס שמיוצר פה, השחת, מיוצא באופן אבסורדי גם לירדן, מה שמעלה את מחירו.

     

    "בנוסף, בניגוד לאירופה, צריכת החלב בישראל היא בעיקר בצורתו הקרה. באירופה מבשלים בחלב, פה פחות, לא אוהבים חלב חם, זה כבד וגם בגלל ענייני כשרות. למה זו בעיה? כי בחורף אוכלים פחות חלב, אך הפרה מייצרת יותר. הפרות הן אירופיות שמעדיפות קור. בקיץ אנחנו מוציאים הרבה כסף על קירורן עם התזות של מים, כדי שנוכל לייצר בקיץ חלב כמו בחורף. אלה הוצאות חשמל שאין לאירופים.

     

    "בנוסף, קשה להשוות לאירופים, כי הם מוכרים חלב עמיד והישראלי רוצה חלב טרי, שנחשב ליותר יקר, אז כל עוד רוצים פה חלב טרי וצורכים אותו יותר בקיץ - הצרכן הישראלי לא יקבל חלב יותר זול. אם הייתי מייצר יותר גבינות קשות למשל, המחיר היה יותר, אבל אנחנו עובדים הפוך מהיכולת של הפרות מה שמייקר את התהליך".

     

    "תאגידי המים מקשים"

    רפתן מהצפון ששוחחנו עמו, מצא סיבה נוספת: "ישראל זו מדינה שונה, אנחנו צריכים להחזיק מחסני חירום לשעת מלחמה, אבל עיקר הבעיה היא שאין פה בעל בית אמיתי. צריך לעשות סדר בבלגן, אבל אף ממשלה לא לוקחת את זה על עצמה. כלממשלה מושכת את העגלה לכיוון אחר. לרפתן אין חיים. הוא עובד כל היום כל יום וכל ממשלה משנים לו את החוקים. כל פעם מישהו מתעורר ונותן עוד מכה לרפתנים. לאחרונה אלה תאגידי המים שעכשיו מבקשים תוספות על ביוב, מה שבטח ייקר את החלב לצרכן. התחושה היא שלהיות רפתן בישראל זה כמו לנסוע אחרי משאית אשפה". 

      

    יוסי מלול, לשעבר מזכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב, חושב שאחת הסיבות העיקריות לכך שהחלב יקר יותר בישראל (לצד אי תמיכה של הממשלה ודרישה להשקעות גדולות שלא מוטלת על החקלאי האירופי ולצד יוקר המזון), זו הכשרות. "הכשרות מוסיפה 8%-10% לעלות המזון וגורעת ימי עבודה וכיוון שהביקוש לכשרות עולה - זה משפיע על המחיר", הוא טוען.

     

    "כל זאת למרות שהרפתן הישראלי הרבה יותר יעיל ומתוחכם, הרבה יותר מאמץ טכנולוגיות מתקדמות וגם יוזם וממציא אותן. הוא נחשב לרפתן הטוב ביותר בעולם. אנחנו מנצלים פה פסולת של תעשיות מזון כמו קליפות הדרים למזון לפרות והרפתות פה הן המובילות בעולם. הרפתן הישראלי מצליח לצמצם את הפערים בינו לבין חקלאים מרופדים יותר בעולם, בזכות ההון האנושי".

     

    11 פרות נהגרו מרקטה במהלך צוק איתן. הרפת של יוראי זולר מבאר טוביה
    11 פרות נהגרו מרקטה במהלך צוק איתן. הרפת של יוראי זולר מבאר טוביה

     

    "יקר לתחזק רפתות בפריפריה, אך זו משימה לאומית"

    מלול טוען שעל המדינה לתמוך ברפת הישראלית משום ש"היא חשובה מעבר לייצור החלב. היא יושבת בגבולות ישראל וממלאת משימות לאומיות חשובות, גם כשזה עולה כסף. 70% מהרפתות ממוקמות בפריפריה. זה מטיל עליה עלויות של מרחק. להוביל אוכל לפחות לערבה הצחיחה, זו משימה יקרה מאוד ובכל זאת דואגים לגדל שם פרות, כי זה מחזיק ההתיישבות בנגב. בצוק איתן, מי שנשאר ביישובים, אחרי שהתושבים עברו צפונה, אלה הרפתנים. הם נשארו כדי לטפל בבעלי-החיים שלהם ולשמר את הרפת".

     

    אתה תומך בתמיכה ישירה של הממשלה ברפתנים, על מנת שמחיר החלב יירד?

     

    "זו משאלת לב שקשה לה להתממש, בשל השינוי המתמיד ברגולציה. כמו באירופה – כשיש תוכנית רגולטורית, צריך להתחייב לה לשנים רבות. אי אפשר שהמדיניות תשתנה חדשות לבקרים. תמיכה ישירה מתאימה, אם יש התחייבות לזמן ארוך מאוד.

     

    "הממשלה האחרונה יזמה את מתווה לוקר, ששכח את ההכנסות של הרפתנים, לא הוריד את המחירים ופגע ברפתנים. הכי קל לפגוע ברפתנים, אבל זה לא אפקטבי ודווקא על הרפתנים צריך לשמור ולהגן".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "למה החלב בישראל יקר מהחלב באירופה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    טיסות
    mastercook
    מומלצים