שתף קטע נבחר

סחבת וגרירת רגליים: חוק הגיור בדרך לפח

זו הייתה אמורה להיות הבשורה עבור מאות אלפי ישראלים חסרי דת, אולם שורת עיכובים בהחלטות רבני הבית היהודי צפויה לבלום את החלת חוק הגיור. רבנים ליברלים: "בנט גורר רגליים, נתניהו שבוי בידי החרדים"

הרפורמה בגיור הייתה אחת ההבטחות הגדולות של הממשלה היוצאת בנושאי דת ומדינה: הקמת בתי דין המקלים בהלכה וידידותיים למתגיירים - לטובת מאות אלפי האזרחים חסרי הדת החיים בישראל כיהודים, נאמנים למדינה ומשרתים בצה"ל. אבל גם ארבעה חודשים לאחר שהתקבלה ההחלטה על כך בממשלה, היא עדיין לא מיושמת – וההערכה היא כי תיקבר לחלוטין: רבני הבית היהודי גורמים לסחבת, בנט גורר רגליים, הליברלים מאשימים אותם בכניעה לחרדים - והמתגיירים עדיין מחכים.

 

הרבנים הראשיים על חוק הגיור: "הונאת הגר"

הרב הראשי: מסתננים מאפריקה ינצלו את חוק הגיור

 

על פי החלטת "מותבי גיור מקומיים" מיום 2.11.04, כל רב עיר יהיה רשאי להקים הרכב של דיינים ולגייר לא-יהודים המבקשים המרת דת – סמכות הנתונה כיום באופן בלעדי רק לבתי דין מיוחדים הכפופים למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית. הרפורמה התבססה על הצעת חוק של ח"כ אלעזר שטרן (אז חבר סיעת "התנועה" והיום מתמודד ב"יש עתיד"), אך זו רוככה והומרה להחלטת ממשלה - בעקבות התנגדות עזה מצד רבנים שמרניים.

 

במסגרת הפשרה בין הצדדים, שהתקבלה על פי דרישת "הבית היהודי", החליטה הממשלה להקים ועדת היגוי של רבנים מהציונות הדתית, שכולם מזוהים עם המפלגה ונבחרו על ידה, אשר תפקידה יהיה לקבוע את סדרי העבודה של הרכבי הגיור החדשים מבחינה הלכתית ומשפטית.

 

הוועדה הייתה אמורה לקום תוך 14 יום ממועד ההחלטה, וכעבור חודש ימים - לכל המאוחר באמצע דצמבר האחרון - להגיש את מסקנותיה לאישור שר המשפטים והשר לשירותי דת. בפועל, רק ב-8 בפברואר, לאחר עיכוב של כמעט חודשיים, ומבלי לקבל ארכה לסיום עבודתה, תוצריה הונחו על שולחנות השרים ומזכירות הממשלה – וגם הם אינם סופיים.

 

תחילת הסחבת – בהחלטת רבני הבית היהודי לשאת ולתת עם הרבנות הראשית על סדרי העבודה, וזאת על אף ששני ראשיה, הרבנים יצחק יוסף ודוד לאו, הצהירו באופן גורף כי הם אינם מקבלים את החלטת הממשלה והגדירו אותה "נבלה" ו"טרפה". באחרונה הגדיל הרב יוסף והכריז כי גם בג"ץ לא יצליח לגרום לו להכיר ביהדותם של המתגיירים ולחתום על תעודות הגיור.

 

לצורך ההידברות בין הצדדים מינתה הרבנות נציגים שיופיעו מטעמה בפני ועדת ההיגוי. בתום הדיונים, ולאור הסתייגויות רבות של נציגי הרבנות הראשית מהחלטת הממשלה, לא הסתפקה הוועדה בהמלצותיה רק בקביעת סדרי עבודה להרכבי הגיור, כפי שהתבקשה, אלא דרשה תיקונים בהחלטה המקורית, המחייבים דיון מחדש בממשלה – מה שגורם כעת לסחבת נוספת.

 

עיקר השינויים שדורשים הרבנים: החמרות הלכתיות וביורוקרטיות - כגון הכרה באפשרות לבטל גיור, והענקת סמכויות נוספות בעניין לרב הראשי, שכאמור מפגין אפס סובלנות כלפי ההחלטה עצמה, ולחברי ועדת ההיגוי - כמו פסילת הרכבים העומדים בקריטריונים, על פי שיקול דעתם.

 

 

לפני כחודש הוגשו המסקנות לשר לשירותי דת נפתלי בנט ולראש הממשלה נתניהו (מתוקף תפקידו כשר המשפטים), ובפניהם עומדות כעת שתי אפשרויות: לאשר את סדרי העבודה ותו לא – ובכך לסלול את הדרך ליישום מלא של ההחלטה (הגם שבגרסה רכה עוד יותר, עם כללי דיון נוקשים יחסית), או לקבל את בקשת הוועדה לשינויים – ולהעביר את הכדור להמשך סחבת בממשלה. עד עתה השניים גוררים רגליים.

 

בחודש נובמבר האחרון בלע ח"כ שטרן את גלולת הפשרה והסכים להימנע מחקיקה ולרכך את ההצעה, אך על סמך לוח הזמנים שנקבע חגג ניצחון קטן והכריז כי הרכבי הגיור החדשים יתחילו לפעול עד חנוכה. חג האורים עבר מזמן, פורים כבר כאן - אבל המתגיירים עדיין מחכים.

 

בעקבות הסחבת הארוכה, ביקשו קבוצות של רבנים אורתודוכסים ליברלים "לקדם מנהלות" ולבקש מאגף הגיור במשרד לשירותי דת להכיר בהם מבעוד מועד כהרכבים המוסמכים לגייר. כשהם מגובים בחוות דעת משפטית, הסבירו הרבנים כי החלטת הממשלה אינה מתנה את אישור מותבי הגיור המקומיים בקביעת סדרי העבודה שלהם. הם נענו בסירוב בטענה כי אין היגיון – גם לא משפטי - בהקמת הרכבים שאינם יכולים עדיין לפעול.

 

הרבנים שנדחו מאשימים את בנט בגרירת רגליים מתוך כניעה לאגף השמרני במפלגתו, שבנושאי דת ומדינה מיישרים קו עם העמדה החרדית ומתנגדים למהלך כולו: "נתניהו שבוי בידי החרדים, וברור שהאינטרס הפוליטי שלו הוא למשוך זמן עד שתוקם ממשלה חדשה ואז להפוך את ההחלטה, אבל מה עם 'הבית היהודי', שמראה עצמו כלפי חוץ כמתון וליברלי?".

 

בקשת סמכות לפיקוח 

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "ועדת ההיגוי, שהוקמה במסגרת החלטת הממשלה האמורה, אינה חלק מאגף הגיור אלא גורם עצמאי. לוועדת ההיגוי שני תפקידים: א. לקבוע כללי דיון למותבי הגיור המקומיים. ב. להנחות, להדריך וללוות את מותבי הגיור המקומיים לכשיקומו.

 

"החלטת הממשלה האמורה קובעת במפורש כי היא כפופה לפקודת העדה הדתית (המרה), כלומר: אישור סופי של הגיור ייעשה על ידי הרב הראשי לישראל. ממילא, סברה הוועדה כי את כללי

הדיון החדשים יש לתאם עם נציגי הרב הראשי על מנת שאלו יהיו מקובלים גם עליו, ואכן התקיימה פגישה אחת עם נציגים אלו. לאחר שעשתה כן, השלימה ועדת ההיגוי את תפקידה הראשון והעבירה את הצעתה לכללי הדיון לשרים הרלבנטיים לאישורם.

 

"בנוסף, במסגרת תפקידה השני, ולאור אחריותה ביחס למותבי הגיור המקומיים לכשיקומו, ביקשה ועדת ההיגוי כי לצד האחריות שניתנה לה להנחות, להדריך וללוות את ההרכבים, תינתן לה גם סמכות למנות את ההרכבים ולפקח עליהם. לפיכך ביקשה הוועדה ממזכירות הממשלה לקבל לידיה סמכויות אלה, על מנת שתוכל לממש את אחריותה ותפקידה".

 

מלשכת ראש הממשלה וממפלגת "הבית היהודי" לא התקבלה תגובה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
ח"כ שטרן. הרפורמה התבססה על הצעת החוק שהגיש
צילום: ירון ברנר
מומלצים