"הילרי קלינטון תהיה הנשיאה הטובה ביותר"
בין באי ביתה נמצאים הקלינטונים, חיים סבן ורשימה ארוכה של ידוענים - אבל בתוך כל הנוצץ הזה מצאנו אישה רגישה שעברה כמה וכמה תחנות בחייה. מפנימיה באירופה לדוגמנות באוסטרליה, מנשיאת ערוץ סרטים בלוס אנג'לס להקמת ארגון לילדים בסיכון - סיפורה של דפנה זימן, שנולדה וגדלה בישראל, ולרגל יום האישה הבינלאומי מתפנה לשיחה בלעדית עם ynet
עשרות נשים וכמה גברים הגיעו בשבוע שעבר לביתה המפואר של דפנה אדוארד זימן בברלי הילס, כדי לצפות בהצהרת הילרי קלינטון על החלטתה לרוץ לנשיאות ארה"ב ב-2016 מטעם המפלגה הדמוקרטית.
לכתבות נוספות בערוץ ymedia :
- הישראלים שמאחורי הקול של בוב ספוג וקיטי
- פוליטיקאיות בפייסבוק: מי הכי ביטחוניסטית
- "לא היה בישראל כתב טלוויזיה זר כה אהוב"
ביום שלמחרת דיווח הניו יורק טיימס שסיכויי קלינטון להיבחר פוחתים, לאחר שנמצא כי השתמשה בכתובת המייל הפרטית שלה כדי לנהל את ענייניה במהלך כהונתה, ובכך עברה על החוקים הפדרליים. הדיווח לא ריגש מדי את זימן וחברותיה, המשוכנעות בסיכוייה הגבוהים של קלינטון לנצח במירוץ, ובכך שהיא האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.
דוגמנית נוצצת באוסטרליה
חייה של זימן יכולים לאכלס בקלות סדרת טלנובלה שלמה. היא נולדה וגדלה בישראל במשפחה אמידה. חלק ממשפחתה ניצלו מזוועות השואה והתפזרו בין אמריקה, ישראל וברזיל. הוריה עזבו את ישראל ועברו לאוסטרליה, לאחר שאימה, באמצעות המדור לחיפוש קרובים, מצאה שם את אחותה לאחר שנים של נתק.
זימן נשלחה לבית ספר פרטי באירופה, שם, לדבריה, הפכה מילדה שמחה לנערה רצינית וסגורה. היא עזבה את הפנימיה והצטרפה להוריה באוסטרליה, ולקראת סוף לימודיה בתיכון הפכה לדוגמנית מבוקשת. "בזמן שהחברות שלי למדו לבגרות, אני הסתובבתי בעולם, והיו לי דירה ומכונית שקניתי בעצמי". לאחר קריירת דוגמנות קצרה, פתחה חברת תקליטים.
בגיל 25 התחתנה לראשונה. "היה לי הרבה כסף וחברים טובים, אבל אכלתי את עצמי מבפנים, חיפשתי את עצמי". בעלה, האוורד אדוארדס, אמריקאי עשיר, שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות, סיפק לה לראשונה בחייה, לדבריה, הרגשת שייכות. אלא שזמן קצר לאחר הנישואין, חלה ונפטר. זימן השאירה את שם משפחתו כשמה האמצעי והחלה ללמוד קולנוע באוניברסיטת UCLA, במטרה לעשות סרטים.
בעלה הפך להיות הבעלים של חברת הנדל"ן הגדולה ביותר בקליפורניה, "ארדן", והיא הספיקה להיות מפיקה ב-HBO ולאחר מכן נשיאה של חברת סרטים - כשבעלה ביקש ממנה לשנות את אורח חייה. "ריצ'ארד רצה שאהיה על תקן מה שנקרא 'אשתו של'. הוא לא אהב את העצמאות שלי, ורצה שאהיה בבית ואגדל את הבנות".
למה לא רצית? הרי יכולת להרשות את זה לעצמך
"נכון, לכן בהתחלה הסכמתי, אבל כמה זמן אפשר להשתזף וללכת למסעדות? הופכים חומים ושמנים. אישה חייבת להיות עצמאית, לדעת לקיים ולממש את עצמה בלי תלות בגבר שלה, בלי קשר למצבו הכלכלי".
וזימן אכן אישה עצמאית. היא כתבה נובלה על מערכת המשפט והצדק לנוער, שכיכבה ברשימת רבי המכר באמזון; היא מלחינה ויוצרת מוזיקה, ויצאה עם דיסק משיריה; יש לה תוכנית טלוויזיה; וכאמור, היא מחזיקה בערוץ סרטים ישנים בכבלים, והיא אחת מנשות החברה הידועות בלוס אנג'לס. בין באי ביתה נמצאים הקלינטונים, חיים סבן ורשימת ידוענים, שמחכים לאירועים שנערכים בביתה באופן מסורתי, אחד מהם הוא מסיבה פרטית בערב האוסקר. גם השנה, למרות הגשם באותו הערב, התכנסו בגינת הענק שמקיפה את ביתה אלפיים אורחים בתוך אוהל ענק. ביחד הם צפו בעשרים מסכי ענק, שדיווחו על הזכיות בזמן אמת.
איך הגעת למעמד כזה? את יכולה להצביע על רגע אחד ששינה את מהלך חייך?
"ב-1993 הגעתי במקרה לביקור בבית שחסו בו הומלסים, ואת המראה שראיתי שם לא אשכח לעולם. בקומה התחתונה הייתה כנסייה, ובקומה העליונה היו המון חדרים קטנים, כשסדינים הפרידו בין חדר לחדר ובכל חדר קטנטן חיו שלוש משפחות. בלי שירותים, רק מזרונים".
ואז הגיעה למקום ששינה את חייה. "נכנסתי למטבח וראיתי ילדה כבת 4 שוכבת על הספסל. הילדה, מישל, קפצה עלי כשנכנסתי, תפסה לי את היד והביטה לי בעיניים. מאותו רגע לא עזבתי אותה יותר. עד אז לא ידעתי כמה נוראה התופעה של ניצול מיני והתעללות ואלימות בילדים, ועוד על ידי הוריהם המסוממים, כמו שהייתה אימה של מישל".
כשיום אחד מישל הקטנה הוכתה קשות על ידי אימה, וכמעט מתה בבית החולים, החליטה זימן לקחת אותה לביתה. "השופט רצה להחזיר אותה לאימה, ואני אמרתי: 'און מיי דד בודי'. כתבתי מכתבים לכל אנשי הקונגרס וגם להילרי קלינטון, שעדיין לא הכירה אותי, אבל לאחר שקראה את המכתב הגיעה במיוחד ללוס אנג'לס ועזרה לי. ב-1994 מישל כבר אומצה על ידי. היום היא בת 26, רוכבת מקצועית על סוסים ובחורה מדהימה. באותו זמן התחלתי בהקמת הארגון לילדים בסיכון, 'ילדי איחוד העמים'. פיתחתי גם מודל בנושא. היום הארגון נמצא בהרבה מקומות בעולם, ואני מקווה שבשלב קרוב אוכל להקים אותו גם בישראל".
מציינים את יום האישה הבינלאומי. מאיפה את שואבת את הדרייב הבלתי נלאה להעצמת נשים?
"זה הגיע מהעבודה שלי עם הילדים בסיכון. ככל שאת מעורבת עם ילדים, כך את מעורבת עם נשים. מצב הנשים עדיין רחוק מלהיות צודק. רק בארצות הברית עצורות מאות נשים, רק בגלל שהעזו להתנגד לאלימות שהופנתה נגדן. הן הקורבן במקום שהגברים שהתעללו בהן יישבו בכלא. החוק לא מגן עליהן ולא מעודד אותן להתלונן".
"ללמד נשים להילחם על מה שמגיע להן"
היא לא חוסכת מילים קשות גם מנשים בכלל ומנשים גרושות בפרט, שלא מעריכות מספיק את עצמן, לדעתה, ומספקות דוגמא גרועה לדור הצעיר. "הסטטיסטיקה מדברת היום על כ-60% נשים גרושות. ברוב הפעמים, בתי המשפט לוקחים את הצד של הגבר, והנשים טיפשות כי הן לא יודעות להילחם על מה שמגיע להן. אנחנו צריכות לדעת כל דבר, לקבל חינוך פיננסי מגיל צעיר.
"חלק מהנשים מוותרות על הרבה כסף וזכויות, ואז מוצאות את עצמן במעגל סגור שפוגע בהן ובילדים שלהן. אסור שזה יקרה. אישה חייבת לדעת לדרוש את מה שמגיע לה. הילדים סובלים הכי הרבה, הם הקורבן האמיתי של הגירושין. אני מסבירה לנשים ולגברים שמתגרשים, שאסור לערב את הילדים. מתגרשים אחד מהשני, אבל נשארים הורים".
קל להגיד, לא קל לבצע
"אני תמיד אומרת לנשים ולגברים, 'תבלעו את האגו וכל הבולשיט מסביב, הילדים לא אשמים'. כשאני התקשרתי לגרוש שלי וביקשתי ממנו שנאכל מדי פעם עם הבנות, הוא חשב שהשתגעתי. היום הוא מבין את הערך של להעביר לילדים את התחושה של משפחה, שחשובה להם כל כך. אנחנו הדור הראשון שמשאיר את העולם גרוע יותר ממה שקיבלנו. אנחנו יושבים על סיר הבשר, אבל יש לנו מוסר ירוד. צריך לשנות את זה".
ומה עכשיו? אתה חיה לבד?
"בשנים האחרונות אני חיה עם דייויד שרווד, איש תקשורת ידוע בלוס אנג'לס. אבל מה שחשוב הוא שבתוך כל העשייה שלי לימדתי את עצמי לאהוב את עצמי. צריך ללמד נשים להילחם על מה שמגיע להן, ובמקביל שימצאו את עצמן ויאהבו את עצמן ואת החיים".
לפנייה לכתב/ת 
