שתף קטע נבחר

ביער נרקוד: המשחק שגובל במזוכיזם

Ori and the blind forest הוא משחק נהדר ומקורי אבל אינו מתאים לכל אחד. אלה שיתנו לו הזדמנות אמיתית יקבלו מוצר מרתק וחוויה ממכרת

גב כואב ונוקשה שמתחנן למנוחה מהתנוחה שנכפתה עליו, פרקי ידיים אדומים ושורפים מחיכוך יתר ושטף צרחות וקללות שמלוות רגע לאחר מכן בקריאות שמחה וסיפוק עצמי. זהו אינו תיאור של סצינת קשירות וסאדו-מאזו מאיזה סרט פורנו חולני, אלא סיכום תמצית חוויית המשחק שלי מ-Ori and the Blind Forest אחרי כמה שעות טובות ברצף של ישיבה מולו. שווה כל רגע. כמעט.

 

 

 

למי שאינו מכיר את השם, נספר בקצרה ש-Ori and the Blind Forest הוא משחק פלטפורמה חדש למחשב ולקונסולות Xbox 360 ו-Xbox One. עלילת המשחק מספרת על אורי. מדובר ביצור חביב מפיץ אור, ומכאן נובע שמו, שיום אחד מוצא את עצמו זרוק ביער. מוצאת אותו נארו (Naru), שחיה ביער ומחליטה לאמץ את Ori ולגדלו כאילו היה בנה. ההרמוניה המתוקה הזו נקטעת כאשר אפילה מסתורית תוקפת את היער השליו, משחיתה אותו לאט לאט וכתוצאה מכך אמו המאמצת של אורי גוועת ברעב כדי להצילו. עכשיו אורי צריך להסתדר בכוחות עצמו במסע אל החזרת השלום ליער, שהפך בינתיים למקום לא סימפטי כלל. המשחק פותח על-ידי Moon Studios, חברת פיתוח עצמאית שני ישראלים, גנאדי קורול ואריה ברסקי.

 

עולם שלם שמחכה שיחקרו אותו

קו המחשבה שעמד מאחורי הפיתוח של Ori הוא "משחקיות תחילה". כלומר, בניגוד לרוב המשחקים של ימינו שמשליכים את כל יהבם על מנוע גרפי עוצמתי, טקסטורות מפורטות להחריד ושאר עטיפות ורק לאחר מכן חושבים על התוכן, ב-Ori סדר העדיפויות הוא הפוך. כנזכר לעיל, הדגש של Ori הוא על חוויית המשחק ומרגישים זאת היטב. לאורך כל הדרך דואג Ori להיות יצירתי כדי לא לשעמם את השחקן אף לרגע. המשחק שזור באין-ספור אתגרים שונים ומפתיעים שעומדים בדרכינו אל השלמת היעד. כמו כן, בניגוד למשחקים רבים Ori אינו בעל חלוקה ברורה של שלבים אלא דוגל יותר בגישה של עולם פתוח שרק מחכה שיחקרו אותו והוא שואב השראה רבה מאבותיו של הז'אנר, Metroid ו-Castlevania. אם בתחילת המשחק הדמות שלנו מתחילה מוחלשת ובעלת כלים מועטים בארסנל היכולות שלה, ככל שהזמן עובר נרכוש כישורים חדשים בהם ניעזר כדי לחקור איזורים בעולם המשחק שהיו בלתי נגישים בשבילנו מקודם ולפתור אתגרים שונים ומשונים שקרויים בדרכנו.

 

עיצוב האתגרים תוכנן בצורה כזו שהשחקן יהיה מוכרח להתאמץ כדי להתקדם לחלק הבא, החל מאויבים שתצטרכו לא בהכרח לחסלם אלא לנצל אותם שיעשו עבורכם מטלה כלשהי ועד מלכודות למיניהן שדורשות דיוק, זריזות ידיים ותזמון מושלם כדי לעבור אותן בחתיכה אחת. נובע מכך שרמת הקושי שמאפיינת את Ori באופן כללי היא יחסית גבוהה רוב הזמן, מה שהופך אותו למעניין ומאתגר במיוחד. זכורה לי במיוחד סיטואציה בה אורי חייב לברוח מאיזור שמוצף במים ומאיים להטביע אותו. הסיבה העיקרית שנכשלתי בקטע זה שוב ושוב היא שמספיקה קפיצה אחת שהתפספסה או רגע אחד ארוך מדי של מחשבה על המהלך הבא כדי להחזיר את השחקן לנקודת ההתחלה ולתת לאורי המסכן לישון עם הדגים.

 

 

זהירות: תסכול

אבל זו גם חרב פיפיות. רמת הקושי של Ori עלולה לעתים קרובות להוביל לדרגה כזו או אחרת של תחושת תסכול. הוא בהחלט אינו מתאים לשחקנים שאינם מנוסים מספיק עם ז'אנר הפלטפורמה או שאין בהם מידה מספקת של סבלנות ויכולת התמדה. אפשר להגיד שהוא פונה יותר אל "הגרעין הקשה" של חובבי הז'אנר. על אף שב-Ori אין הגבלה על מספר הפעמים שאפשר להיפסל ולנסות מחדש להתגבר על האתגר שלפניך, אך מעבר להקלה זו המושג סלחנות אינו קיים בלקסיקון של Ori עד כדי כך ששחקנים מסויימים עלולים להרים ידיים ולנטוש את המשחק. בכל זאת, מי שימשיך לנסות עד שיצליח יגלה בסופו של דבר שאת תחושת התסכול הגועשת מחליפה עד מהרה תחושה מרעננת של סיפוק.

 

אמנם Ori שם דגש על המשחקיות, אבל הוא בשום אופן לא מפקיר את הפן הויזואלי. ההיפך את הנכון. קשה שלא להתאהב באורי כבר ממבט ראשון. אמנם מדובר במשחק פלטפורמה דו-מימדי, אבל הוא בעל גרפיקה מושקעת ומלוטשת מאוד שיודעת מתי להיות צבעונית ולהשרות תחושת הרמוניה ומתי להיות קודרת ומאיימת על השחקן בעת הצורך. לאורך כולו עושה Ori מאמצים להפיח חיים בכל סביבה אליה נקפוץ לביקור, בין אם מתחת לפני המים, בחורבות עתיקות או בתוך גזעו של עץ ענק. גם בסאונד מרגישים שהושקעו מחשבה ועבודה רבה. אתם בקלות עלולים לתפוס את עצמכם שורקים בטעות חלקים מפס הקול הקליט והממכר של המשחק.

 

 

 

מבחינה טכנית נרשמו מספר חריקות, לפחות בגרסת המחשב. אותן חריקות באות לידי ביטוי בצורת נפילה פתאומית בקצב הפריימים של המשחק לשתיים-שלוש שניות. התופעה אינה מתרחשת במקומות ספציפיים במשחק אלא באופן אקראי כל 10 דקות בערך. מאחר ומדובר בתקלה שאי אפשר לצפות את התרחשותה מראש, היא עלולה להוביל לאחת משתי תוצאות: האחת היא שלא יגרם שום נזק ונוכל להמשיך את המשחק כרגיל עוד רגע; השניה היא שנפילת הפריימים תתפוס אותנו בדיוק בזמן ביצוע קפיצה גורלית או פעולה קריטית אחרת ותוביל את ידידינו אורי לגורל מר ואכזרי, במקביל לעליית מפלס העצבים של השחקן בדרגה נוספת. אפשר רק לקוות שבעתיד הקרוב ישוחרר טלאי שיתקן את הבעיה הספציפית הזו.

 

בשורה התחתונה, Ori and the Blind Forest הוא משחק נהדר ומקורי שכמותו לא ראינו כבר שנים רבות. מצד אחד הגרפיקה הפשוטה שלו באופן יחסי ל"גדולים" של השוק מושכת מאוד את העין, ומצד שני הוא מסרב בתקיפות לשעמם את השחקן ואינו משאיר לו אף רגע דל. נכון שהוא אינו מתאים לכל אחד, אבל אלה שיתנו לו הזדמנות אמיתית יקבלו מוצר מרתק וחוויה ממכרת במיוחד, שבמחשבה שניה אולי באמת גובלת איפשהו במאזוכיזם.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים