ילד עם תסמונת דאון? "מוכנה לעוד אחד"
אחרי שנים של טיפולי פוריות, נולדו לשירז ושלמה תאומים - האחד לוקה בתסמונת דאון. לא חלף זמן רב, והוא חלה במחלה קשה. ובכל הזמן הזה הם לא הפסיקו להודות לאלוהים, עד שהחליטו לכתוב ספר שיסביר את פשר השמחה: "אם הייתם מבינים מה זה ללוות נשמה כזו מיוחדת, הייתם מבינים שזו פשוט מתנה"
הסיפור של שירז ושלמה בן דור מקפל בתוכו כאב ענק – וגם אהבה גדולה: לאחר שש שנים של טיפולי פוריות, הם זכו בתאומים, בת ובת – אלא שנחוניה נולד עם תסמונת דאון, ולאחר מכן חלה בלוקמיה. המסע המפרך הוליד ספר חדש: "אל הנער הזה התפללתי", שבשמו מספר את ההתמודדות כולה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"מישהי שלא עוברת את זה, לא יכולה לתאר לעצמה מה זו כמיהה לילד", שירז בן דור אומרת ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית". "זו תחושה של חוסר, שלא יודעים אם יתמלא או לא". ואז נולד נחוניה, ושירז מאמינה כי המסע שארך שש שנים בדרך לפרי בטן, הכין אותם לקבל אותו כמו שהוא, "באהבה גדולה", כדבריה. "לרגע לא להצטער על זה ולבכות. פשוט באהבה אינסופית, כמו שהוא. אני לא בטוחה אם הייתי יכולה לעשות את זה לפני זה".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- חילונים, תפסיקו לשנות אותנו/ ארי המניק
- שבת בכותל: כרוז יקרא לא לחלל שבת
- בכורה: "צמד ילד" עושים עומר אדם
שלמה בן דור, אביו של נחוניה, חיפש תשובות למה שהוא כינה מיד: "המתנה המיוחדת שקיבלנו". "שאלתי, מה אני יכול לעשות עם זה? למה הקדוש ברוך-הוא תכנן לי את זה? אני מנסה להוציא מכל דבר את מה שמתבקש ממני".
"הרגשתי שאני טובע בים"
את מבחן האמונה הראשון הם צלחו בהצטיינות, אך שם לא תמו ניסיונותיהם. זמן קצר לאחר שנולד, חלה בנם במחלה קשה שהעמידה אותו בסכנת חיים, ואת אמונתם - במבחן הסף. "הדבר הכי קשה שעברתי בחיים שלי, היה להשאיר את נחוניה על שולחן הניתוחים, ולצאת החוצה", כך שלמה. "שם הלכתי לאיבוד. כלומר, הרגשתי שאני טובע... באמת טובע בים.
"פתאום אתה מרגיש רגוע בצורה שהיא פשוט... זה כמו גן עדן. הרגשה שאתה נמצא
איך שורדים שרשרת של מכות המלוות את היום והלילה? מאמינים שהכל לטובה. "כמה שקשה לי, אני יודעת בשכל ובאמונה שזה לטובתי", שירז בן דור אומרת. "אני חושבת שגם בתור זוג התחזקנו, כי יש זוגות רבים שעוברים את אותם התהליכים, וזה יכול גם להתפרק".
למודי ניסיונות ואתגרים, החליטו שלמה ושירז לשתף את חוויותיהם בספרם, "אל הנער הזה התפללתי", והם רואים חשיבות בהפצת המסר של הכלה וקבלת הילד החריג, דווקא בימים אלה, כאשר על פי דיווחים בוחרים הורים רבים לנטוש את תינוקותיהם הלוקים בתסמונת, בבתי החולים.
"שירז אמרה כמה וכמה פעמים בפורומים של נשים שיש להם ילד עם תסמונת דאון, שהיא הייתה רוצה עוד ילד עם תסמונת דאון. ואנשים אמרו לה: 'מה? איך את יכולה?' אז היא אמרה שאם הייתם מבינים איזו משמעות גדולה זו ללוות נשמה כזו מיוחדת, הייתם מבינים שזו פשוט מתנה. אז למה שלא תרצה עוד מתנה כזאת?"
לפנייה לכתב/ת 
