צעירים שרק חלמו להצליח. קורבנות הטבח

ברייסון מוואקולייווה היה כדורגלן בעל רוח קרבית, נגן אורגן מוכשר עם "אצבעות מזהב", שהיה חדור מטרה אחת - להצליח. אך מוואקולייווה, סטודנט בן 21 מאוניברסיטת גאריסה שבקניה, לא יוכל עוד להגשים את חלומותיו.

עוד חדשות בעולם :

סנואודן: ה-NSA צופה בתמונות עירום שלכם

תעלומה: טבעת שחורה ריחפה בשמיים. צפו

רצח התובע: טוויטר ויוטיוב נחסמו בטורקיה

מוואקולייווה היה אחד מ-148 האנשים שנהרגו במתקפת הטרור של מחבלי א-שבאב ביום חמישי האחרון בגאריסה, סמוך לגבול עם סומליה, שבה יושב בסיסו של הארגון. היום (יום ב'), בעוד מטוסי חיל האוויר של קניה הפציצו את בסיסי א-שבאב בסומליה, התכנסו קרוביהם של הקורבנות בבית לוויות בבירה ניירובי, לטיפול במשימה העגומה מכול - זיהוי הגופות. כמה מהם התאבלו בדממה, בעוד אחרים חשו ברע, לוו ואף נישאו על ידי אנשי הצלב האדום לייעוץ פסיכולוגי באוהלים הסמוכים.

כמה מתאבלים שרואיינו על ידי סוכנות AP מחוץ לבית הלוויות צ'ירומו פרלור של אוניברסיטת ניירובי, סיפרו בגעגוע על אלה שאיבדו. לעתים הם השתמשו באותן המילים - צנוע, כן, שקדן ומודל לחיקוי - כדי לתאר את הצעירים שניסו בכל כוחם לייצר לעצמם קריירה. הם עזבו את הבית ונסעו במשך שעות לגאריסה כדי לנצל את הזדמנויות ההשכלה שהציע המוסד האקדמי.

"הכרתי את ברייסון כנער צעיר שגדל בכנסייה והופיע עם המקהלה", סיפר האפוטרופוס שלו, גינטון מוואצ'ופי. מותו של הצעיר היכה קשות את טייטה-טבטה, מחוז החוף שבו גדל, סיפר מוואצ'ופי. "תושבי טייטה-טבטה היו בהלם משום שלא הכירו אף אחד שלמד באוניברסיטה הזאת", אמר מוואצ'ופי, ששימש גם כמאמן כדורגל לנערים. "הם לא האמינו שברייסון כבר לא איתנו".

ברייסון היה צעיר מאופק. מוואצ'ופי, אפוטרופוס לסטודנט שנהרג(צילום: AP)

קרובת משפחה של אחד ההרוגים מפונה על ידי אנשי הצלב האדום מבית הלוויות(צילום: AFP)

אוניברסיטת גאריסה(צילום: AFP)

וירג'יניה סימיו, בת 24 במותה בטבח, הייתה רצה למרחקים ארוכים כחלק מקבוצת ריצה בתיכון, הובילה ארגון נוצרי באוניברסיטה ונולדה "כדי להיות נחמדה לאחרים", סיפרה דודתה, פיליס וובוק. סימיו, סטודנטית לניהול משאבי אנוש, הייתה גם היא מודל לחיקוי לשלושת אחיה הצעירים והבטיחה לאמה שתסייע למשפחה להיחלץ ממעגל העוני ברגע שתמצא עבודה.

רצתה לחלץ את אמה ממעגל העוני. וובוק, דודתה של סטודנטית שנרצחה(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

חיילים בגאריסה(צילום: AP)

"מאמא, אני אבנה לך בית", ציטטה וובוק את דברי סימיו לאמה. לפי וובוק, לאמה של סימיו היו ציפיות גדולות עבור בתה הבכורה: "אם היא תצליח, כל חיי ישתנו". כעת, "אמה שבורה לגמרי ואינה מסוגלת לזהות כרגע דבר", סיפרה וובוק. הדודה הוסיפה כי האם מקבלת ייעוץ פסיכולוגי צמוד.

קורבן נוסף של הטבח בקניה היא רומה צ'לגאט סמבו, שלמדה מסחר באוניברסיטת גאריסה ו"חלמה לסיים את לימודיה", סיפר דודה, דיוויד טומנו נגטיץ'. סמבו הייתה ממוקדת, עברה גם תקופות קשות והייתה טובה ב"לדבר עם אנשים" על אחריות ועל האמונה הנוצרית, סיפר.

נגטיץ'. אחייניתו נספתה בטבח(צילום: AP)

הפעם האחרונה שבה נגטיץ' ראה את אחייניתו הייתה לפני כמה חודשים בניירובי לפני שהיא חזרה לגאריסה להמשיך בלימודיה. הוא שחזר איך אשתו שמה לב שאחייניתו נעלה סנדלים יפים והיא ביקשה שתקנה לה זוג ותביא לה עם חזרתה מהאוניברסיטה.

מלבד זעקות שבר, בכי תמרורים והתמוטטויות של בני משפחה, האווירה מחוץ לבית

הלוויות הייתה רגועה יחסית, בעוד הקרובים חיכו לתורם להיכנס לבניין או ישבו בחוץ על כיסאות פלסטיק. "אם יש מישהו כאן שעדיין לא עבר את תהליך הזיהוי, אנא גש הלום", בקע קול מהרמקולים. הריח הנורא העולה מהגופות התערבב בבריזה שנשבה סמוך לבניין, ואנשים רבים חבשו מסכות ניתוח כדי להימנע מהריח.

על שלט שהוצב על הבניין נכתב: "קבלת גופות. מעבדת שימור. חדר קירור". הפעם האחרונה שבה מוואצ'ופי ראה את ברייסון, הפסנתרן עם "אצבעות הזהב", הייתה בחג המולד. "הוא הבטיח שהוא יצליח, שהוא יעשה כל שאפשר כדי להצליח בחיים".