שתף קטע נבחר

סוארס: "הייתי מנקה מכוניות בשביל לאכול"

חלוץ ברצלונה סיפר על ילדותו הקשה באורוגוואי: “הקרבתי הרבה על מנת שאוכל לשחק כדורגל, בבית הספר הייתי חסר מנוחה ולא התנהגתי יפה"

לואיס סוארס נחשב לאחד הכוכבים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי כיום. אחרי שכבש צמד מרהיב בניצחון של ברצלונה 1:3 על פריז סן ז'רמן הוא נהנה מכותרות אוהדות. זאת, אחרי שבמונדיאל האחרון הוא הושעה לשמונה חודשים בעקבות תקרית בה נשך את האיטלקי ג'ורג'יו קייליני.

 

 

יחד עם זאת, האורוגוואי לא שכח מאין בא והזכיר את הילדות הקשה שעבר. “לא היה חסר לי אוכל בבית, אבל אני לא מתבייש להגיד שבגיל 11, 12 ו-13 הייתי צריך ללכת לנקות מכוניות יחד עם הסבא שלי על מנת להביא קצת אוכל הביתה”, סיפר החלוץ בראיון לטלוויזיה האורוגוואית. "אבא שלי לא הרשה לי לעשות את זה, אבל הייתי משקר לו ואומר שאני הולך לבית של חבר".

 

שיקר לאביו. סוארס (צילום: AP) (צילום: AP)
שיקר לאביו. סוארס(צילום: AP)

 

סוארס הוסיף: “כשהייתי בן 10 אמא שלי עבדה בחנות ואני הייתי הולך לשם כדי לקחת ממנה את הטיפים שהיא הייתה מקבלת ועושה קניות בזמן שאבא שלי או אחי הגדול הכינו אוכל. זה מזכיר לי עד כמה הקרבתי על מנת שאוכל לשחק כדורגל. בגלל זה אני מעריך עכשיו את כל מה שיש לי ולא מתבייש לספר את מה שעשיתי על מנת לאכול".

 

על סופיה, אשתו כיום וחברתו בילדות, סיפר סוארס: “התחלנו לצאת כשהייתי בן 15 והיא בת 12. הייתי הולך 21 קילומטר ברגל עד הבית שלה והיא דאגה שלא אלך בדרך לא נכונה בחיים ואעשה רק את מה שצריך. אחרי זה, כשהיא עברה לגור עם המשפחה שלה בברצלונה זה היה משבר גדול עבורי. בכיתי כל הלילה לפני שהם טסו. למחרת היה לי משחק ולא רציתי לצאת מבית. כל הזמן הסתכלתי בתמונות שלה ואחי הגדול היה צריך לסחוב אותי בכוח כדי שאצא למשחק".

 

"התחלנו לצאת כשהיא הייתה בת 12". סוארס ואשתו סופיה (צילום: AP) (צילום: AP)
"התחלנו לצאת כשהיא הייתה בת 12". סוארס ואשתו סופיה(צילום: AP)

 

סוארס סיפר גם על המקרה בו טס לספרד על מנת לבקר את סופיה: “הייתי בן 16 ולא היה לי כסף, עד שהשגתי כרטיס. הגעתי לברצלונה אחרי שאחי נתן לי 70 דולר וחוץ מזה לא היה לי כלום. עצרו אותי, סופיה חיכתה לי בנמל התעופה וראתה שאני לא יוצא שעתיים אחרי שהמטוס נחת. הייתי לבוש בחולצה לבנה וירד לי דם מהאף. לא הבנתי למה עצרו אותי.

 

"שאלו אותי למה באתי ואמרתי שבשביל לטייל. בסוף צילצלו לאבא של סופיה שהיה אז בעבודה, הוא צילצל לאימא שלה ואז הכל הסתדר. שיחררו אותי, אבל סופיה ואני חיפשנו זה את זו בכל הטרמינלים. עד שלבסוף נפגשנו והחולצה הלבנה שלי הייתה מרוחה בדם שירד לי מהאף".

 

על בית הספר בו למד סיפר סוארס: “לא התנהגתי יפה והייתי חסר מנוחה. אף פעם לא יכולתי לשבת בשקט. אני זוכר שלאימא שלי הייתה מחברת בחדר בו היא הייתה רושמת איך התנהגתי והייתה מדווחת למורה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים