"הסיוט נגמר". 229 ישראלים חוזרים מנפאל

229 ישראלים ששהו בנפאל בשבועות האחרונים וחוו את רעידת האדמה החזקה שאירעה בשבת עושים הבוקר (יום ג') את דרכם לישראל במטוס ג'מבו של אל על שהמריא לפנות בוקר מקטמנדו. אחרי ציפייה של יותר מעשר שעות בנמל התעופה הדחוס של בירת נפאל, שהתמלא במאות תיירים ותושבים מקומיים שהגיעו אליו רק בשל היותו מבנה מוגן מעט יותר, התרגשו עשרות הישראלים לראות את המטוס הענק מעוטר בדגל כחול-לבן מתקרב לנמל התעופה. אמש הגיעו אוטובוסים לשגרירות כדי לאסוף את הישראלים במחנה האוהלים שהוקם עבורם.

האסון בנפאל - כתבות נוספות:

עדות האב שחזר: "תפסתי את שני התינוקות בידיים ורצתי"

יצאה לטרק בגיל 60 ונקלעה לאסון

נפאלים בישראל: "החיים נהרסו, עולמנו חרב"  

ההתרגשות הגיעה לשיאה כשיצאו מהמטוס עשרות רופאים במדים מחיל הרפואה וכן חיילי פיקוד העורף. מיד עם הנחיתה הם החלו במלאכת העמסת ציוד החירום הרב שהביאו מישראל על המשאיות של צבא נפאל. בינתיים, במהלך הלילה עלה מניין ההרוגים בנפאל ל-4,310. באסון נפצעו 7,953 בני אדם. במדינות השכנות לנפאל נרשמו כ-100 מקרי מוות. במשך שעות הצטופפו באולם הטרמינל הקטן התיירים הישראלים במצב רוח מרומם מעט. לצדם שכבו או ישבו על ספסלים אזרחים נפאלים והודים שהמתינו גם הם במשך שעות רבות לטיסה שתחלץ אותם למדינה אחרת. אחד מהם הוא טריובן סלמה מהעיר פוקרה, שנשען על מזוודותיו יחד עם משפחתו לצד הישראלים. "הבית שלי לא נהרס אבל באזור שלי נפגעו בתים רבים והמצב די נורא", העיד בשיחה עם ynet.

לפני ההמראה ארצה(צילום: יוסי פיליבה)

"הסיוע שלכם מוכיח את ההומניות שלכם"

במהלך ההמתנה להכנת הטיסה חזרה חילקו אנשי משרד החוץ ונציגי חברת אל על כריכים, חטיפים ותפוזים לשוהים באולם. "זה מרגש ומפתיע לראות את חיילי פיקוד העורף יוצאים ממטוס שבא לחלץ אותנו אחרי יומיים וחצי בלבד. לא תיארתי לעצמי שאחזור כל כך מהר לארץ", אמר ל-ynet ליעד יודלא מראש העין, שטייל בנפאל בשלושת החודשים האחרונים וקטע את טיולו בעקבות הרעש. הוא סיפר על רגעי הרעידה המפחידים. "ישבנו בשבת בבוקר במסעדה ישראלית בקטמנדו ופתאום הכול החל לזוז ובחצי השנייה הראשונה לא הבנו מה קורה. לאחר מכן כל אחד לקח את הדברים שלו ורץ החוצה. רצתי יחף לרחוב ובו נשארתי 12 שעות".

יודלא הוסיף כי הנסיבות הקשות הביאו אותו להתחבר במפתיע עם אזרח מלבנון. "פגשתי בחור לבנוני שממש נתן לי תחושה של בית. מעולם לא חשבתי שאשהה עם אדם מלבנון ברעידת אדמה בנפאל. הוא שילם עליי, לקח אותי למלון שלו והתייחס אליי כמו שמתייחס אב לבן. הוא אמר לי שהוא יודע שאני ישראלי אבל מבחינתו אנחנו שכנים, כמו אחים".

שמחים לשוב הביתה. הישראלים על האוטובוס(צילום: איתי בלומנטל)

דנה ורועי. "מקווים שיהיה טוב"(צילום: איתי בלומנטל)

"מצמרר לראות עשרה תינוקות ללא שמיכה"

הטיסה חזרה לארץ כללה יותר מעשרה תינוקות שחלקם נולדו בנפאל במסגרת הליכי פונדקאות. אוסנת קורן ממגדל העמק טיילה עם בני משפחתה בנפאל. בניה ונכדיה חזרו בטיסה מוקדמת לארץ, אך לבקשת זוגות ישראלים, היא הסכימה ללוות אותם בדרך לארץ עם תינוקותיהם. "עברנו שלושה ימים קשים עם עשר תינוקות שעמם שהינו באוהל. זו הייתה חוויה מצמררת לראות עשרה תינוקות ללא שמיכה וללא קורת גג. לראות עכשיו את חיילינו לצד דגל ישראל על המטוס שבא להציל כל כך הרבה ישראלים זה אחד הדברים המרגשים שחוויתי".

על רצפת אולם הטרמינל הקטן הצטבר במהלך הערב אפר רב. באחת מפינות האולם התגלו סדקים ובליטות שמהם נפלו חתיכות תקרה. "המראה של הכוחות הישראליים שבאים לחלץ את האזרחים שלהם הוא לא ייאמן ובלתי נתפש, זו המדינה היחידה שמתייחסת כך לאזרחים שלה", שיתף אזרח נפאלי. אור עשהאל ממודיעין הסכים איתו וסיפר על שיחות בנושא שערך עם מטיילים זרים. "דיברתי עם מטיילים ממדינות כמו סין וצרפת והם אמרו שהשגרירויות שלהם כלל לא פתחו בפניהם את שעריהן - בניגוד לשגרירות שלנו שאירחה גם עקורים נפאלים".

רחל שם טוב מפתח תקווה, שטיילה עם משפחתה בנפאל בשבוע האחרון, התקשתה לעצור את ההתרגשות למראה המטוס הישראלי. "כשהאדמה רעדה היינו בחדר האוכל ובקושי הצלחנו לרדת למטה בחרדה", סיפרה על רגעי האימה בשבת בבוקר. "שמענו צרחות ואנשים רצים ברחובות וכך החל הסיוט. היום הוא נגמר". היא הוסיפה: "הלב שלי פעם כשראיתי את המטוס עם דגל ישראל נוחת. חיכיתי לרגע הזה. אני חוזרת הביתה ולא נשארת כאן רגע אחד נוסף אחרי הימים שעברתי".

רופא נפאלי במשלחת צה"ל

במהלך הלילה החלו צוותי פיקוד העורף והרפואה להקים בית חולים שדה שיתמוך למעשה בבית חולים מקומי צבאי שתשתיותיו נפגעו ברעידת האדמה. חיילים נפאלים קיבלו את עמיתיהם הישראלים והעמיסו על גבי משאיות את הציוד והתרופות שהביאו עמם חיילי צה"ל. המתקן הישראלי, שכולל 120 אנשי צוות רפואי של צה"ל ובכללם 40 רופאים, יחל להעניק סיוע במהלך היום לפצועים נפאלים.

במשלחת הצבאית גם ד"ר סרי קרישנה קזצ'ווא, שהגיע לישראל לפני כשנתיים מנפאל כחלק מלימודי הרפואה שלו לצורך התמחות באורתופדיה בבית החולים הדסה בירושלים. בשיחה עם ynet סיפר ד"ר קרישנה כי "ראיתי מה שקרה בשבת בבוקר והיה לי קשה מאוד. איך ששמעתי על האסון דיברתי עם מנהל מחלקת האורתופדיה פרופ' ליברגל מול משרד הבריאות כדי שאצא עם המשלחת של צה"ל. זו הפעם הראשונה בחיי שאני בצבא ובפרט במילואים. אני שמח ואומר תודה לישראל שנתנה לי את האפשרות לעזור לבני עמי".

חברה נוספת במשלחת הישראלית, רב נגד איריס מרציאנו מחיל הרפואה, משרתת בצה"ל זה 25 שנה ואחראית על אספקת הציוד הרפואי והתרופות שהגיעו במשקל של 61 טונות לנפאל. מרציאנו, שנתפסת כ"אימא" של חברי המשלחת, הותירה בבית ארבעה ילדים, בהם לוחם בחיל הים וחיילת עתודאית. מרציאנו אמרה ל-ynet: "התחושה היא של שליחות והילדים מאוד מפרגנים ושמחים שיצאתי למשלחת. הם כעת דואגים לי יותר, מטבע הדברים. אבל מובן שגם מפה אני דואגת להם".

אתמול התכנסו עשרות הישראלים המבולבלים עם פנים נפולות, לתדרוך של סמנכ"ל אסיה במשרד החוץ, מרק סופר, שאמר: "יש כאן בלגן אימים. אנחנו מקווים שהמטוס שיגיע יצליח לנחות. בראש ובראשונה מוציאים את התינוקות והמשפחות. המטוס יספיק לכולם ויש לנו אופציות נוספות". סופר ביקש להיות סבלניים. "יש בעיה בשדה התעופה ובלגן של הפגנות של אלפי בני אדם והמצב כאן קשה מאוד. אין לנו שליטה על מה שקורה כאן, אבל נעשה הכול כדי שכולם יחזרו לישראל", הדגיש סופר.

שגריר ישראל בנפאל ירון מאיר עדכן כי אנשי השגרירות לחצו על הנפאלים להוציא לפועל את המבצע, וציין כי אין קשר בין האישור שניתן לסיוע ההומניטרי שישראל מעניקה למדינה. "להוריד כאן ג'מבו זה סיפור לא פשוט, אבל נצליח לעשות את זה", אמר מאיר.

במשרד החוץ ציינו כי מספר הישראלים השוהים בנפאל ומוגדרים "מנותקי קשר" מאז רעש האדמה שהיכה במדינה ירד ל-50. במהלך היממה האחרונה נחתו בישראל שמונה משפחות עם תינוקות שעברו הליך פונדקאות בנפאל. "הייתה תחושה שדואגים לנו", סיפר אחד האבות. "באו לאסוף אותנו, זה כמו לפגוש מלאכים". אב אחר הזכיר כי "יש עוד ילדים קטנים בני שבועיים שנמצאים שם. גשום וקר שם, תחזירו אותם הביתה".

אקסודוס המוני בנפאל

בינתיים, מאות אלפי נפאלים העבירו לילה נוסף, שלישי במספר, מתחת לשמיים, אחרי שרעידת אדמה בעוצמה של 7.8 דרגות בסולם ריכטר זעזעה את המדינה והרגה יותר מ-4,300 בני אדם. הרשויות בנפאל הודיעו מוקדם יותר שמספר ההרוגים ברעש עלול לעלות לעשרת אלפים עם פינוי ההריסות ועם הגעת צוותי החילוץ וההצלה לכפרים שנמצאים בהרים ובאזורים מרוחקים.

רעידת האדמה שפקדה את נפאל ביום שבת נחשבת לאסון הטבע הקטלני ביותר במדינה ב-80 השנים האחרונות, והיא זקוקה לכל עזרה אפשרית. אודאב פרסאד טימלסינה, בכיר במחוז גורקה, שהיה סמוך למוקד הרעש, אמר שהוא נואש לעזרה. "יש אנשים שלא מקבלים מקלט ומזון. קיבלתי דיווחים על כפרים שבהם 70 אחוזים מהבתים נהרסו לחלוטין". הדרכים לאזור זה, שקשות למעבר גם בימים רגילים, נפגעו עוד יותר בעקבות הרעש.

תושבים רבים בעיר הבירה קטמנדו נהרו לחנויות ולתחנות הדלק כדי לאגור אספקה שתאפשר להם לשרוד את התקופה הקרובה על רקע המחסור ההולך וגובר במזון ובמי שתייה. על פי הרשויות בנפאל, בשטח המדינה נהרגו 4,010 בני אדם ונפצעו קרוב ל-7,500. בהודו ובסין השכנות נהרגו יותר מ-90 בני אדם ברעש.

(צילום: AP)

(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

לוקחים דקה של מנוחה(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

"פעולות החילוץ וההצלה נמצאות בעיצומן, ובמקומות רבים קרסו בניינים וייתכן שיש בפנים אנשים לכודים", אמר ראמשוור דאנגל, מנהל הרשות הלאומית לניהול אסון, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אנחנו גם בתהליך קבלת מידע מכפרים וזה יוסיף למספר ההרוגים".

משפחות נפאליות שעבדו בקטמנדו עלו בהמוניהן לאוטובוסים ועשו את דרכן לבתיהן בכפרים כדי להעריך את הנזק שנגרם בהם. אימהות עם ילדים על ידיהן וגברים עם תיקים על גביהם התמקחו עם נהגי האוטובוסים להוציא אותם מעיר הבירה. האקסודוס ההמוני נרשם בשעה שצוותי חילוץ בינלאומיים מנהלים מרוץ מסביב לשעון, בסיוע כלבי גישוש וציוד כבד, לאתר ניצולים מתחת להריסות.

אליזבת ביירס, דוברת "תוכנית המזון העולמית" של האו"ם, סיפרה שהסוכנות הבינלאומית פותחת ב"מבצע גדול ומסיבי" שהמטוס הראשון ששלחה - ובתוכו ציוד, אספקה ומזון רבים - ינחת היום בנמל התעופה בקטמנדו. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי הבטיח לנפאל סיוע בסך עשרה מיליון דולר, ואמר שהוא מזועזע מהתמונות "קורעות הלב" של המוות וההרס שמגיעות מהמדינה מוכת האסון.

ברחבי קטמנדו מצטופפים נפאלים רבים וכן תיירים זרים באוהלים מאולתרים בפארקים ובשטחים פתוחים אחרים. רבים מהם איבדו את בתיהם, ואלה מהם שיכולים לשוב לבתיהם לא עושים זאת מחשש שיקרסו עליהם ברעידות משנה נוספות. "זה סיוט. למה רעידות המשנה האלה לא פוסקות?", תהתה סאנו ראנג'יטקאר בת ה-70, שאחזה בידה את כלבה ומסכת חמצן כיסתה את פניה בשעה שישבה מתחת ליריעת ברזנט.