כשצועקים לך 'כושי לך תנקה מלונות', זה משפיל / אלי דסה בטור אישי

• איך נפטרים מהגזענות? הביעו את דעתכם
  

באופן כללי אני לא יכול להגיד אם לא התאקלמנו או כן התאקלמנו בחברה הישראלית, למרות שחלק מאיתנו, כמוני למשל, נולד בישראל. יש מקרים ספציפיים שגרמו למה שקרה, כמו למשל עם החייל שהותקף על ידי שוטרים במקרה האחרון. זה היה הקש ששבר את גב הגמל והוביל למחאות ולהפגנות. חלק מהחברה הישראלית מקבל את העדה האתיופית וחלק לא, אבל אלה בעיות היום יום שיש לנו עם כל עדה ועדה.

אנחנו לא פחות יהודים ולא פחות ישראלים מאף אחד אחר, ולא תורמים פחות מאף אחד אלא להיפך - אנחנו מפוזרים לאורך ולרוחב במדינה, אם זה ביחידות הכי קרביות ומובחרות בצבא או בשוק העבודה, ונותנים הכל למדינה, כך שאיך סיבה להתייחס אלינו אחרת.

אני מדבר הרבה על הפגיעה בי כאתיופי. זה לא דבר פשוט בתור בן אדם שמייצג מדינה בנבחרות ישראל ומשחק בליגת העל. לא מגיע לשחקן שגדל פה ונותן מעצמו למדינה על מנת לשמח אנשים ולעשות טוב, שיקראו נגדו קריאות גזעניות או ינהמו נגדו כמו שעושים לי במגרשים בגלל צבע העור שלי ובגלל שאני אתיופי. זו תופעה מכוערת.

"צעקו לי 'קוף, לך תאכל בננות'". אלי דסה(צילום: אורן אהרוני)

אני מבין היטב את המפגינים הפגועים והכואבים ומתחבר לכל אחד שנמצא במחאה ובהפגנות. אנחנו חלק מהחברה ותורמים לה לא פחות מכל אחד אחר. כשנתקלתי בגזענות במשחקים ניגשתי לשופטים. בפעם השנייה זה קיבל משמעות וחשיפה תקשורתית. בבאר שבע צעקו לי "כושי סודני, לך תנקה במלונות", "לך תעבוד במסעדות" , "לך תאכל בננות" ו"קוף, ירדת מהעצים".

זה משפיל, מעליב ומרתיח כשאתה על הדשא. אין לך יותר מדי מה לעשות עם זה ואסור לך תת לזה להשפיע עליך יותר מדי. אתה יכול להתעסק בזה רק בסוף המשחק, כי אתה לא יכול לתת לאנשים קטנים להוציא אותך מהריכוז והשלווה.

בחיים הרגילים, מחוץ למגרש, אתה אולי יכול להיות יותר אימפולסיבי ובסוף למצוא את עצמך פוגע בבן אדם הפוגע, או מגיב בצורה אחרת. כשאני נתקל בקריאות גזעניות ואלימות במשחק אין לי זמן לספור אפילו עד 2. אני פשוט מנסה לא להתייחס לזה בזמן משחק.

אני מקווה שקול המחאה ימשיך להישמע בצורה מסודרת וללא אלימות, כדי שבני כל העדה האתיופית ירגישו בישראל, במדינה שלהם, שהם שווים בין שווים, שאינם מקופחים ושלא פוגעים בהם בגלל מוצאם וצבע עורם.