שתף קטע נבחר

איפה בת"א ימכרו ירקות ופירות בזול?

מיזם "היבול המשותף" מגיע לאחד העם פינת שינקין בת"א ולאוניברסיטת בר אילן. חקלאים ימכרו בזול חבילה שכוללת 4 ק"ג תפו"א, 2.3 ק"ג גזר ו-1 ק"ג לימונים. המיזם שייך לעמותת שנת השבע, שמטרתה לקדם שכר חודשי לחקלאים במהלך שנת שמיטה. בהמשך ימכרו גם דובדבנים ונקטרינות. "רוצים ששנת שמיטה לא תהיה כמו ליל הסדר שכולם מפחדים ממנו"

4 ק"ג תפו"א, 2.3 גזר ו-1 ק"ג לימונים, סך הכל 7.3 ק"ג ב-10 שקלים, זה מה שיימכרו היום (ב') באוניברסיטת בר-אילן מ-16:00-8:00; ובפינת אחד העם-שינקין בת"א ב-17:00-10:00.

 

 

מדובר במיזם שנקרא: "היבול המשותף", של עמותת "שנת השבע", שמטרתו להפוך את שנת השמיטה מכאב ראש לכיף גדול לחקלאים ולצרכנים.

 

השנה, שנת שמיטה, המיזם גייס חקלאים דתיים (כך יצא) שמקבלים שכר חודשי מהעמותה. עקב כך הם יכולים למכור את התוצרת שגידלו (בהתאם להלכה) במחיר עלות. לעמותה יש אג'נדה: שהמדינה במקום לפצות חקלאים על הפסדים משנת השמיטה בכ-100 מיליון שקל בשנה, תשלם להם משכורת חודשית בשנה זאת.


שקית מלאה ב-10 שקלים (צילום: רן ברגמן) (צילום: רן ברגמן)
שקית מלאה ב-10 שקלים(צילום: רן ברגמן)

 

האם זה משתלם לעומת מחירי הסופר?

כרגע שני סוגי הירקות הללו ולימונים נמכרים די בזול ברשתות השיווק שמחוץ לערים. יחד עם זאת, הסל הכי זול שהרכבנו ברמי לוי באינטרנט, יקר מהסל שמציעה העמותה: 4 ק"ג תפו"א נמכרים ב-4 שקלים (שקל לק"ג), 2.3 ק"ג גזר ב-4.37 שקלים (1.9 שקלים לק"ג) וק"ג לימונים ב-3.80 שקלים לק"ג (ביינות בית מוכרים יותר בזול 2.45 שקלים לק"ג). סך הכל: 12.17 שקלים.

 

בנוסף, קחו בחשבון שלעומת קנייה בתוך הערים (AM:PM, סופר יודה, שופרסל שלי ומגה בעיר) החיסכון גדול בהרבה.

 

מחירי תפוחי אדמה לפי אתר מיי סופרמרקט: 3-1 שקלים לק"ג ברשתות הנחשבות לזולות ()
מחירי תפוחי אדמה לפי אתר מיי סופרמרקט: 3-1 שקלים לק"ג ברשתות הנחשבות לזולות

 

מחירי אינטרנט לפי אתר מיי סופרמרקט: לימונים ב-3.80-2.45 שקלים לק"ג ברשתות הנחשבות לזולות ()
מחירי אינטרנט לפי אתר מיי סופרמרקט: לימונים ב-3.80-2.45 שקלים לק"ג ברשתות הנחשבות לזולות

 

 

איפה הם מוכרים? חפשו בפייסבוק. בקרוב: דובדבנים

"היינו כבר כמעט בכל הארץ מתל חי ועד ב"ש. אנחנו שואפים להגיע גם לאילת", אמר ל-ynet אביתר דור, מנהל מיזם היבול המשותף בתוך עמותת שנת השבע.

 

"אנחנו נמצאים באופן קבוע בביה"ח הדסה עין כרם, באזור התעשייה הרצליה פיתוח ובפקולטה לחקלאות ברחובות. היו לנו שיתופי פעולה עם סניפים של המשביר לצרכן, עמדנו בכניסה ומכרנו.

 

"היינו במכללת תל חי, אונו, המכון הטכנולוגי, נגיע לסמינר הקיבוצים ולבן גוריון. אם יש קהילה או שכונה שרוצות שנגיע אליהן, נציגים מטעמה יכולים לאסוף מאיתנו סחורה והם כבר יחלקו אותה לאנשים. יש לנו עמוד בפייסבוק ואתר אינטרנט שמתעדכנים מדי שבוע, אז אפשר לעקוב".

 

עד כה מכרו בטטה, תפ"וא וגזר. נגמרו הבטטות, הוכנסו לימונים. "וכך כל פעם נכנס פרי או ירק אחר שהבשיל", מסביר דור. "בעוד שבועיים יכנסו דובדבנים לחבילה ואחרי זה נקטרינות, אפרסקים, תפוחים ואגסים".

 (צילום: רן ברגמן) (צילום: רן ברגמן)
(צילום: רן ברגמן)

 

 

כדי לשמור כשרות צריך דרכי מעקף

בשנת שמיטה על החקלאים לשמוט את הקרקע, לא לעבד אותה ולא להפיק ממנה רווחים. "זה היה מאוד הגיוני בתקופה בה כולם היו חקלאים ואז אם גידלת ענבים ואני חיטה, אז כל אחד לקח קצת מהשני והסתדרנו, אבל היום אנחנו בחברה שבה 3% מגדלים בשביל 100% את התוצרת ולכן פחות נראה לעין איך אפשר לעבוד ככה", מסביר דור.

 

כיום יש שלוש דרכים באמצעותן שומרי דת ומסורת עוקפים את חובת השמיטה:

1. קנייה מחו"ל, (מה שמשרת כלכלות שאינן כלכלת ישראל).

2. קנייה ממגדלים שמעבדים את אדמת ארץ ישראל, אך הם אינם יהודים (קרי, יבול נוכרי מערביי יו"ש ועזה, כלומר לא נותנים לאדמה לנוח ושוב מכלכלים כלכלות זרות)

3. היתר מכירה: (החקלאי מוכר את אדמתו ללא יהודי וממשיך לעבד את האדמה. זה פתרון מקובל הלכתית, לא על החרדים אבל על כל השאר).



 (צילום: רן ברגמן) (צילום: רן ברגמן)
(צילום: רן ברגמן)

 

  

הפתרון של העמותה: "אוצר בית-דין"

"הפתרון שאנחנו מעלים, זה פתרון מאוד עתיק מבחינה הלכתית, אך לא עשו בו שימוש", טוען דור. "הוא נקרא אוצר בית-דין. נהפוך את החקלאי לשכיר החברה בישראל והוא נוהג כנציג החברה להפקת יבול, תחת הגבלות של שמנת שמיטה.

 

"החקלאי זורע או שותל לפני ראש השנה ומושך את היבול במינימום ההכרחי: מינימום דישון והשקיה עד שהיבול בשל. ברגע שמוציאים את היבול מהאדמה, החקלאי לא נוגע בה עד סוף השנה.

 

"זאת אומרת שבמקרה שלנו, החקלאים מקבלים מאיתנו משכורת חודשית קבועה והחזר מלא על כל הוצאות הגידול ואין שום קשר בינה לבין היבול, בין אם היה גרוע או טוב. הם מקבלים שקט נפשי, הבטחת הכנסה ולא נכנסים לחובות כי הם מקבלים החזר על כל הוצאות הגידול".

 

"אנחנו עושים את זה כפיילוט, נפנה למדינה"

בראש העמותה עומד ד"ר לכלכלה מארה"ב, ששמו ארי ברגמן. לטענתו, כל קונספט שנת השמיטה יכול לעבוד מאוד טוב כלכלית. "הוא רוצה להראות למדינת ישראל שזו השקעה שמחזירה את עצמה, כי מדינת ישראל כיום מוציאה המון כסף על פיצויים", מסביר דור

 

"העמותה שלנו אומרת אל תקראו לזה פיצויים, אלא משכורת, תהפכו את החקלאים לשכירים של מדינת ישראל פעם בשבע שנים. קחו מהם את התוצרת שתהיה תחת השגחה ותנו אותה לציבור דרך רשתות השיווק או מכירה עצמאית – במחירי עלות וכך במקום ששנת השמיטה תהיה כמו ליל סדר שכולם מפחדים כשהוא מגיע וכולם רוצים שייגמר, תהפוך להיות שנה שהחקלאים יחכו לה, כי הם יודעים שזו שנה של שקט נפשי, הציבור יחכה לה כי הוא יודע שמובטחים לו פירות וירקות בזול מאוד וכולם יהיו מאושרים. לכאורה אין פה שום הפסד".

 

בינתיים העמותה משלמת לחקלאים ולא פניתם למדינה.

 

"אנחנו עושים את זה כפיילוט. אנחנו רוצים בסוף השנה לבוא והלגיד אוקיי עכשיו אנשי הכנסת, בואו תראו איך עשינו את זה ועכשיו כשתיגמר השנה נוכל לקדם את זה ב-6 השנים הבאות עד שנת השמיטה הבאה. אין פה עניין של גיוס ספונסר . מדינת ישראל כגוף יכולה להחזיק את זה".

פורסם לראשונה 10/05/2015 20:23

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים