שתף קטע נבחר

לצאת מעולם הדממה

"נסה לדמיין מצב שבו יש לך זוג אטמים באוזניים שחוסמים לך כל גל של קול וכל מה שרק תשמע זה שקט. תישן טוב בלילה, נכון? אבל במציאות היומיומית זה קצת – הרבה אחרת". לקראת יום השמיעה הארצי החל היום (ד'), עדי עוזר ולרשטיין, רכזת תחנות מידע ותמיכה של ארגון "בקול", משתפת

כמו בכל מפגש היכרות עם אדם חדש, אני כמובן מציגה את עצמי, "שמי עדי עוזר, בת 29 מרמת גן ואני לקוית שמיעה" – הבעת הפנים שאני זוכה לקבל בכל פעם מחדש היא פליאה, " מה...לא יכול להיות...אם לא היית מרימה את השיער לא הייתי חולם שאת לא שומעת טוב...את מדברת כל כך טוב, שזה אפילו לא מורגש...".

 

לקות השמיעה היא חלק בלתי נפרד ממני, ירידת השמיעה שבה זכיתי הביאה אותי עד הלום. אני מבטיחה לספר בהמשך לאיפה הגעתי, לא אשאיר אתכם סקרנים.

 

נקפוץ צעד קדימה, לאחר היכרות קצת יותר מעמיקה עם אותו אדם שזה עתה פגשתי, קורה הרבה שאין לו שום מושג איך להתייחס אליי כאדם לקויי שמיעה ויותר מזה הוא אפילו שוכח שאני לא שומעת אותו ו-60% ממסר הדיבור שלו אני לא מצליחה להבין.

 

צפו בקמפיין מטעם ארגון בקול, הקורא לשבור את מחסום הבושה ולהתמודד עם הירידה בשמיעה:

 

 

אז מה עושים ?!? – אני מנסה להכניס אותו לסיטואציה קשה ומאתגרת: נסה לדמיין מצב שבו יש לך זוג אטמים באוזניים שחוסמים לך כל גל של קול וכל מה שרק תשמע זה שקט. תישן טוב בלילה, נכון? אבל במציאות היומיומית זה קצת – הרבה אחרת.

 

לא יכולים באמת להבין מה זה לא לשמוע

קמת בבוקר, צחצחת שיניים, שטפת פנים...ואני רק מזכירה חלק קטן וחשוב, אתה עם האטמים, לא שומע כלום... התלבשת ויצאת לכיוון העבודה, עלית על ההגה ואינך שומע את רעש המנועים, הגעת לעבודה אמרת שלום למנהל לעמיתים בעבודתך, מנסה לנהל מספר שיחות עבודה אבל לא מצליח לשמוע כלום. אני מבטיחה שבעשר השניות הראשונות בהן לא תשמע את ציוץ הציפורים כשקמת משינה נטולת רעש, היית מעיף את האטמים מהאוזניים...

 

תמיד אני אומרת לעצמי גם אחרי שאני מספרת ומנסה להסביר מה זה לא לשמוע, עדיין לא יכולים באמת להבין מה זה לא לשמוע. לצערי המשפט הישן כל כך נכון, "רק אחרי שמאבדים משהו, אנחנו לומדים להעריך אותו", אז למה צריך לאבד את השמיעה כדי להבין ולהיות מודע לצורך הכל כך חזק שלנו לשמוע? הרי שהשמיעה היא תנאי הכרחי ובסיסי להישרדות ולתקשורת בינאישית.

 

לקות השמיעה שלי החלה מגיל 3 חודשים כתוצאה מחום גבוה של 40 מעלות נפגעה שמיעתי בשתי האוזניים. בגיל שנה ו-3 חודשים הוחלט שעליי להרכיב מכשירי שמיעה. על החלטה זו אני מודה כל יום.

 

לולא המכשירים לא הייתי זוכה להגיע למקום שבו אני נמצאת היום. בזכות חינוך, אמונה עצמית, הדרכה וקבלת כלים נכונים, סיימתי תיכון בהצטיינות, תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות דיקאן, תואר שני בחינוך מיוחד בהתמחות לקויות שמיעה באוניברסיטת תל אביב והשנה התחלתי תעודת הוראה בחינוך המיוחד.

 

חוסר השייכות ותחושת הדחייה נעלמים

בזכות המכשירים הצלחתי לבנות חיי חברה מוצלחים, השכלה אקדמאית ואושר יום יומי. בזכות המכשירים אני יכולה להמשיך ללימודי תעודת הוראה. בזכות המכשירים אינני חשה בודדה, הרי שכבדי שמיעה חווים תחושת בדידות בעוצמה גדולה, התלות באחרים, תחושת חוסר השייכות ותחושת הדחייה נעלמים. בזכות המכשירים תחושת דימוי העצמי וביטחון העצמי שלי גבוהים, עצם העובדה שעם השנים גיל ההתבגרות מביא לגיבוש העצמי.

 

אין ספק שהמכשירים משחקים תפקיד מאוד מהותי וחשוב בחיי: בזכותם אני מצליחה לשמוע את המכוניות העוברות בכביש ובכך לדעת מתי לחצות את הכביש או לבצע עקיפה בהיותי על ההגה, וכמובן להישמר מסכנות העומדות בפניי. בזכותם אני מצליחה לרקוד ריקודים לטיניים למעלה מ-15 שנה, לשמוע את המוסיקה ולחוות את חוויית הריקוד.

 

מידי כמה שנים יש הצורך להחליף מכשירי שמיעה עקב ההתפתחות הטכנולוגיה העצומה וכמובן בלאי המכשיר. בכל פעם שעליי להחליף מכשירים אני מתמלאת בתחושה של אושר עילאי והתרגשות מטורפת.

 

במאית השנייה שהמכשיר החדש עליי, פתאום העולם נראה אחרת לגמרי, פתאום שומעים כל מילה, כל הברה וכל נשימה. היכולת לשמוע בבירור את כל מה שאני חפצה לשמוע על אף הרעש שמסביב...החיוך לא יורד לי מהפנים.

 


"בכל פעם שעליי להחליף מכשירים אני מתמלאת בתחושה של אושר עילאי"

 

אני עומדת לפניכם היום, בתפקיד מיוחד במינו שמספק לי גאווה אישית ותחושת שליחות, כרכזת תחנת מידע ותמיכה לאנשים עם לקות בשמיעה. בתחילת דרכי לפני כשנתיים וחצי התחלתי לנהל את תחנת ראשון לציון בלבד ולאחר כשנה וחצי זכיתי לנהל גם את תחנת המידע בתל אביב.

 

"הם נכנסים להלם ואפילו לאבל, ואז מתחילות השאלות"

במסגרת תפקידי אני זוכה לפגוש אנשים שזה עתה קיבלו את הבשורה "המרה" כי אינם שומעים וזקוקים לשיקום שמיעתי, כלומר הרכבה והתאמת מכשירי שמיעה.

 

בשלב זה הם נכנסים להלם ואפילו לאבל, לאחר מכן מתחיל פרץ השאלות. כאן נכנס תפקידי. במסגרת השיחה עימי הם מקבלים מידע מקיף ונרחב בנושא לקויות שמיעה ומכשירי השמיעה. אבל אל תטעו, קודם כל יש צורך בשינוי הגישה והסברה על חשיבות תהליך השיקום ושמירה על האוזניים היקרות שלו בזכות מכשירי השמיעה.

 

לאחר מכן הם מקבלים הסבר מפורט על התאמת מכשירי שמיעה בצורה יעילה, נכונה, מהירה, והסתגלות למכשירים. כמו כן, מקבלים מידע על זכויותיהם הכספיות מטעם קופת חולים והמדינה ולבסוף מקבלים מידע על ארגון בקול: המטרות שלו, סיוע ותמיכה, השתתפות פעילה וחברות בארגון. המפגש נועד להרגיע, והוא מעניק ידע נרחב, הבנה עמוקה בנושא והכי חשוב העלאת מודעות.

 

יש בי הכוח לשנות גישה ותפיסות עולם שליליות בתחום לקות השמיעה בזכות הייעוץ. הכוח לגרום לאנשים לשנות את איכות חייהם בזכות הייעוץ. יש בי הכוח לתת לאנשים את הכלים ודרכי התמודדות כדי להנחיל להם דרך טובה ובריאה יותר בזכות הייעוץ.

 

לסיכום, הצורך בהעלאת מודעות לצורכיהם של אנשים עם לקות שמיעה ומתן ידע על אפשרויות הטכנולוגיה הקיימות לשיפור השמיעה, שיכולות לתרום תרומה של ממש לשיפור איכות חיינו.

 

הירידה בשמיעה משפיעה עלינו במהלך המציאות היומיומית, במהלך ההתפתחות האישית בכל ההיבטים: שפתיים, רגשיים, קוגנטיביים, חברתיים ורגשיים. לכן אני לא רואה סיבה מוצדקת למה להיות בעולם הדממה (רק שאנחנו הולכים לישון) שהרי יש לנו את הפתרון מתחת לאף-מכשיר שמיעה!

 

אז בואו נצא מעולם הדממה ונכיר עולם מלא גירויים שמיעתיים שיכולים להוביל אותנו לדרכים חדשות, להגשים את שאיפותינו ולמלא את עצמנו באושר.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אברהם ארנון
עדי עוזר ולרשטיין
צילום: אברהם ארנון
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים