שתף קטע נבחר

איך בוחרים דירקטור לחברה ממשלתית?

אחד התפקידים הנחשקים במשק הוא דירקטור ברשות החברות הממשלתיות, אבל איך מתקבלים למסגרת הזאת? מהו הגיל הממוצע לחבר דירקטוריון - והאם יש ייצוג שווה לנשים וגברים? לרגל השלמת נבחרת הדירקטורים לשנת 2015, אירחנו באולפן את מירס מינס, בכירה ברשות החברות, שמסבירה לנו מהם הקריטריונים לבחירת המנהלים. צפו

רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר השלימה את הרכבת נבחרת הדירקטורים לשנת 2015. נבחרת זו כוללת 500 מנהלים שמהם יוכלו השרים לבחור דירקטורים שיכהנו במועצות המנהלים של החברות הממשלתיות שכפופות למשרדיהם.

 

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :

  

המנהלים בנבחרת נבחרו מתוך 7,100 מועמדים שפנו לרשות החברות, ולאחר ש-900 מהם, שקורות החיים שלהם הצביעו על ניסיון מתאים, רואיינו. הם משתייכים לשישה פרופילים עיקריים: מנהלים בכירים, מומחים פיננסיים, מומחים משפטיים, בעלי ניסיון ביטחוני, בעלי ניסיון בתשתיות (תחבורה, מים או אנרגיה) ובעלי ניסיון בתחומים חברתיים (חינוך בריאות או רווחה).

 

ניתוק המועמדים מזיקה פוליטית

מנהל רשות החברות, אורי יוגב, צוטט היום בהודעה שנלוותה להכרזה על מינוי הנבחרת באומרו כי "לאחר שהנבחרת הראשונה שמה דגש על הזרמת 'דם ניהולי בכיר' לחברות, הנבחרת של השנה תיתן מענה לתפקידים נוספים הדרושים בדירקטוריונים".

 

איך בוחרים דירקטור? צפו בדיון באולפן ynet 

  

10% מהמנהלים בנבחרת הם בני מיעוטים וקיים בה ייצוג שווה לנשים ולגברים. הגיל הממוצע, בדומה לשנה שעברה, עומד על 55, כאשר הגיל הממוצע של נשים נמוך יותר מזה של גברים (ככל הנראה, בגלל שרמת ההשתלבות של נשים בתפקידי ניהול בכירים גדלה בדור האחרון).

 

היוזמה להקמת נבחרת הדירקטורים, שאותה מוביל יוגב, החלה לפני כשנתיים. מטרת הנבחרת היא לספק שדרה איכותית של מנהלים שיכווינו את החברות הממשלתיות ויבקרו את התנהלותן. זאת, לאחר שבמשך שנים איישו את מועצות המנהלים של החברות הממשלתיות אנשים שמונו על ידי שרי הממשלה, ללא מחויבות לקריטריונים מקצועיים.

 

היעדר השקיפות בתהליכי המינוי הוביל לא פעם למינויים פוליטיים. ברשות החברות ציינו אתמול כי לפני הקמת הנבחרת פסלה הוועדה לבדיקת מינויים בשירות המדינה 34% מהמינויים בשל זיקה פסולה בין המועמד לפוליטיקאים. מאז הקמת הנבחרת נפסלו רק 3% מהמינויים.

הגיל הממוצע בדירקטוריון, בדומה לשנה שעברה, עומד על 55 שנה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הגיל הממוצע בדירקטוריון, בדומה לשנה שעברה, עומד על 55 שנה(צילום: shutterstock)
 

ברשות החברות רואים בשיפור הליך המינוי של דירקטורים בחברות הממשלתיות מהלך בעל חשיבות ציבורית וכלכלית גבוהה ביותר. "נבחרת הדירקטורים היא חלק משמעותי מתוך הרפורמה שמובילה רשות החברות הממשלתיות בשנה וחצי האחרונות, במטרה להפוך את החברות ליותר רווחיות, יעילות, שקופות ונגישות", צוטט היום מנהל רשות החברות, אורי יוגב, בהודעה על הקמת הנבחרת.

  

לשיטתם, דירקטורים מקצועיים ונטולי מחויבות לפוליטיקאים יהפכו את החברות ליעילות, רווחיות והגונות יותר. לאורך השנים, רבו המקרים של נפוטיזם, שחיתות וחוסר יעילות בחברות הממשלתיות, מקרים אשר הגיעו לכדי מצבים שבהם חברות נקלעו לבעיות פיננסיות חמורות שמהן הייתה צריכה המדינה לחלצן.  

 

הניתוק של המועמדים מזיקה פוליטית גרם גם להתנגדות עזה למהלך בראשיתו. בשנה שעברה מונו רק 120 דירקטורים מתוך 500 חברי הנבחרת, לאחר ששרים מסוימים בחרו להימנע ממינויים לאורך השנה. ברשות החברות מעריכים עם זאת, שהשנה תקטן ההתנגדות למהלך ומצפים לכ-250 מינויים. מתוך 380 מנהלים בנבחרת של השנה שעברה שלא מונו לתפקידים, כ-300 הגישו שוב מועמדות לשנה זו. מתוכם שובצו 157 לנבחרת של שנה זו.

 

"המנהלים האיכותיים ביותר במשק"

"היום כבר אפשר לומר שאנו מצליחים באמצעות ההליך למנות בחברות הממשלתיות את המנהלים האיכותיים ביותר במשק אשר מגיעים לתפקיד מתוך רצון אמיתי לשנות", אומרת סגניתו של יוגב, מירה מינס. "בכך שדירקטוריון בלתי תלוי רואה רק את טובת החברה לנגד עיניו, הוא למעשה בוחר הנהלה חזקה אשר מתמקדת גם היא בטובת החברה ובכלל זה בטובת הצרכן. המשמעות היא השפעה ישירה על הורדת יוקר המחיה והעלאת רמת השירות שנותנות החברות לאזרח".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים