הצגה בחולות: "גם לעם שלנו יש טראומות"

"אנחנו כולנו במעגל הזה של פליטות ושל אובדן זכויות מוחלט, כפי שהם חווים. הפליטים לא מיוצגים בכנסת ולכן אנחנו ביחד מציגים את הבעיות שלהם". בשבת בעוד כשבוע וחצי (13.6) תתקיים במתקן חולות בדרום הצגה שכל השחקנים בה הם מבקשי מקלט. ד"ר חן אלון, במאי ההצגה, אומר שבמהלך העבודה הוא נתקל בעדויות קשות ביותר. "לחלק מהאנשים יש סיפורים של ניצולי שואה".

אשבאר. "אתה לא בנאדם כאן"(צילום: יוגב אטיאס, ניצן דרור, רועי עידן )

"זה פרויקט עצמאי של במאי הסרטים אבי מוגרבי ושלי", אומר אלון. "התחלנו לעבוד עם פליטים מבקשי מקלט ב'חולות' כי הבנו שאין שם שום דבר, זה פשוט מקום שמעניש ומייבש אותם. לאט לאט הפרויקט התגבש, זה התחיל מלימוד והתפתח לקבוצת תיאטרון שרוצה לעשות הצגה ואז החלטנו לצרף ישראלים, מכיוון שזו המוטיבציה הראשונית שלנו להגיע לשם. אנחנו רואים בבעיית מבקשי המקלט בישראל כבעיה שלנו, לא רק שלהם. לתיאטרון הזה יש מטרה, עברנו תהליך מרתק עם מבקשי מקלט ונוצר דיאלוג בין תרבותי. כשההצגה יצאה לדרך לא הבנו את עומק הבעיה, שישראל לא מקיימת את אמנת הפליטים שהיא חתומה עליה והיא יזמה אותה ב-1951. הסיפורים שהם מספרים לנו הם מזוויעים".

אתם רואים על הבמה שזה משחרר אותם?

 "כן, להליך הזה אנחנו קוראים אקטיביסטי-טיפולי, מכיוון שגם מבקשי המקלט מבקשים ליצור שינוי על ידי התיאטרון. כולנו בעצם מטפלים או עובדים על הטראומות המשותפות - גם לנו ולעם שלנו יש טראומות של פליטים. אנחנו כולנו במעגל הזה של פליטות ושל אובדן זכויות מוחלט, כפי שהם חווים. אנחנו עושים אירוע שבעצם מזמין את המחוקק הישראלי, שאמור לייצג את כלל האוכלוסייה. הפליטים לא מיוצגים בפרלמנט שלנו ולכן אנחנו ביחד מציגים את הבעיות שלהם. אנחנו מבינים שהבעיה היא בעצם העדר החוק - חוק המסתננים נפסל כבר כמה פעמים בבג"צ כי הוא מפר את זכויות האדם של הפליטים. חובה עלינו כמדינה דמוקרטית לקיים את הסעיפים של אמנת הפליטים".

ד"ר אלון, במאי ההצגה. "סיפורים מזוויעים"(צילום: יוגב אטיאס, ניצן דרור, רועי עידן )

אוואט אשבאר (35) מאריתריאה הוא אחד ממבקשי המקלט שמשתתפים בהצגה: "הגעתי לפה ב-2014 ואמרו לי אז שעוד ארבעה חודשים אני אצא. בהצגה אני מראה את החיים שלי, אני לא יכול להגיע לבית של האנשים ולספר להם את הסיפור שלי, אז התיאטרון הוא הדרך אליהם - להראות להם מה המשמעות של חיים כפליט ומה המשמעות של חיים במתקן שמסביבו יש רק חולות. אתה לא בנאדם כאן. אין לך מה לאכול, כל הזמן אוכל מגעיל, אתה לא יכול כל הזמן לגור בשמש ב-41 מעלות, גם בפנים. עשינו כמה פעמים הפגנות בארץ והן לא עזרו, אז עכשיו אנחנו ננסה בתיאטרון". לדבריו, הוא עסק קצת בתיאטרון גם במולדתו. "אני מנחה בהצגה ואוהב להיות שחקן" הוא אומר.

מתקן חולות. "הפחד גדול מאוד, ללא תקווה וללא עתיד"(צילום: הרצל יוסף)

אשבאר, שהגיע לישראל לבדו, עלול למצוא את עצמו מוחזק במתקן חולות או סהרונים למשך כל חייו, לאחר שבתחילת אפריל הודיעו שר הפנים הקודם, גלעד ארדן ורשות האוכלוסין וההגירה על החמרת דרמטית במדיניות כלפי מבקשי המקלט. "אנחנו לא יודעים מה יהיה איתנו והפחד גדול מאוד, קשה להסביר מה עובר כאן על האנשים בחוסר מעש, ללא תקווה וללא עתיד", מספר אשבאר על התחושות בקרב כ-2,200 מבקשי המקלט המוחזקים במתקן חולות. אשבאר, אב לשני ילדים החיים באריתריאה ובאתיופיה לאחר שאימם נפטרה, אומר שהוא רוצה להתאחד עימם אבל לעת עתה האפשרות היחידה שלו היא לצאת לרואנדה, והוא אינו יודע כיצד יוכל להגיע לילדיו. "אני שבור מגעגועים לילדים שלי", הוא מצהיר. "גרתי באילת וגם בת"א והיום אני שנה וחודשיים בחולות. אני לא יכול לעבוד ואין לי איך להתפרנס. אני חייב להיות כאן ולא יכול לעזוב, למרות שאני פליט ולא עשית שום דבר רע". מוסיף אשבר.

עזיבה מרצון - או כליאה בלתי מוגבלת

על פי המדיניות החדשה, מבקשי מקלט שלא הגישו בקשה למקלט או שבקשתם נדחתה, יידרשו לעזוב את ישראל במסגרת ההליך המכונה "עזיבה מרצון". אם לא יסכימו לכך בתוך 30 יום, הם ייכלאו לאחר שימוע וללא משפט לתקופה בלתי מוגבלת בזמן במתקן הכליאה סהרונים, וזאת לפי חוק הכניסה לישראל.

בשנים האחרונות פסלו שופטי בג"ץ שני תיקונים לחוק למניעת הסתננות שחוקקה הכנסת, ושמשמעותם בין היתר הייתה שמבקשי המקלט ייכלאו ללא משפט לתקופה שבין שנה ועד לתקופה שאינה מוגבלת בזמן. התיקון הראשון נפסל לאחר שהשופטים קבעו כי כליאה ללא משפט וללא הגבלת זמן פוגעת באופן שאינו מידתי בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו". בחודשים הקרובים צפויים שופטי בג"ץ להכריע בגורלו של התיקון השלישי לחוק, המאפשר כליאה ללא משפט לתקופה מוגבלת.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה בישראל שוהים כ-47 אלף מבקשי מקלט, רובם נתיני סודן ואריתריאה, מדינות שישראל נמנעה עד כה מלגרש את אזרחיהן בשל מחויבויותיה לדין הבינלאומי ולאמנת הפליטים מ-1951. תחת זו ישראל נקטה עד כה במדיניות של הגנה ואי הרחקה זמנית כלפי מבקשי מקלט אלה. ארגוני זכויות אדם ונציבות האו"ם לפליטים מתחו ביקורת חריפה על ההליך המכונה "עזיבה מרצון" עוד בטרם הופעלה המדיניות החדשה, בטענה כי לא מדובר בעזיבה מרצון כאשר החלופה היחידה לעזיבה היא שהייה במתקן חולות. כעת יועברו המסרבים למתקן הכליאה סהרונים.