"לתת תקווה לחולה גם כשהטיפול האחרון נכשל"

"הדבר הקשה ביותר לרופא הוא לעמוד מול חולה ולומר לו שאין יותר מה להציע לו. לא בשביל זה למדנו רפואה". מסבירה בכנות ד"ר רות פרץ, חוקרת ורופאה בכירה במכון האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם.

קראו עוד

על רקע השאיפה הטבעית של הרופא וגם של החולה, להישאר במסגרת טיפול כלשהו ולהמשיך לתת תקווה גם בהתמודדות עם מחלות סרטן בשלב מתקדם, הוקמה לאחרונה בבית החולים 'היחידה למחקרים קליניים מוקדמים'.

הפרויקט, שינוהל על ידי ד"ר פרץ, מוצג בימים אלה בוועידת הפסגה המדעית של רמב"ם שתעסוק ברפואת המחר. הקמתו התאפשרה בתמיכת היחידה למחקרים קליניים במכון האונקולוגי, בניהולה של ד"ר אביבית פאר.

בתמונה מימין: ד"ר רות פרץ וד"ר אביבית פאר

במסגרת היחידה החדשה, ישתתפו חולי סרטן במחקרים חדשניים שעשויים לתת להם תקווה כאשר אין טיפול קיים ויעיל, או כאשר הטיפול הקונבנציונאלי לא פועל עוד. בדרך זו, יחשפו החולים למחקרים החדשים ביותר שקיימים עבור המחלה שלהם, וללא תשלום.

חולים שמשתתפים במחקרים הם אמנם דבר שבשגרה, אולם עד כה היה מדובר במחקרים בשלב מתקדם (המכונה פאזה שלישית) בהם משתתפים חולים רבים. מעתה יוכלו המטופלים ברמב"ם להיחשף למחקרים בראשית דרכם (פאזה ראשונה), מבלי לבזבז זמן יקר עד שהמחקרים יבשילו, ולזכות בסיכוי להארכת חייהם ולשיפור באיכות החיים. זאת לאחר שרמב"ם הוכיח כי יוכל לעמוד בדרישות הקפדניות בהן צריך לעמוד מרכז רפואי כדי לקיים מחקר בשלב כה ראשוני.

טיפולים חדשניים שנותנים תקווה

מספר מחקרים ראשונים יוצאים לדרך בימים אלה, והם יציעו טיפולים חדשניים לחולים בסרטן שלפוחית השתן ולחולים בסרטן ריאה, וכן מחקרים המטפלים בתשלובות חדשניות בכל סוגי הסרטן.

ד"ר פרץ: ככלל, הכיוון שאליו אנו מתקדמים הוא "רפואה מותאמת אישית", כלומר אנו שואפים לכך שכל חולה יקבל טיפול שמותאם גנטית למחלת הסרטן שממנה הוא סובל ולמנגנון שלה.

לא כל מחלות הסרטן בשלפוחית השתן והריאה, למשל, הן דומות. מבין עשרות מנגנוני ההתחלקות שיש בטבע, הגידול בוחר מספר מצומצם של מנגנונים. כל אחת מהתרופות החדשניות שאנו מציעים, יודעת לתקוף את אחד המנגנונים האלה באמצעות עיכוב החלבון שגורם לגידול לגדול.

זאת בניגוד לכימותרפיה שניתנת ללא הבחנה בין מנגנוני ההתחלקות השונים של הגידולים בחולים שונים, והיא עדיין הטיפול הנפוץ לחולי סרטן, מזה עשרות שנים, על אף המאמץ הרב להביא לחידושים משמעותיים בתחום.

במקביל ייפתחו בחודשים הקרובים מספר מחקרים שכן כוללים כימותרפיה, אך בצורה שמכוונת להגברת היעילות שלהם ולהפחתת תופעות לוואי.

חולה שיגיע אלינו, יעבור בשלב ראשון בדיקה שתזהה אם הגידול שלו מתאים מבחינה גנטית לתרופה. חשוב לציין שהבדיקה נעשית על הרקמה שכבר נשאבה מגוף החולה בבדיקת הביופסיה שביצע בעבר, כך שאין צורך בפעולה פולשנית חוזרת, אלא רק בהסכמת החולה לתהליך. הבדיקה איננה מחייבת וגם חולה שימצא מתאים, לא יחויב להשתתף במחקר אם לא ירצה בכך.

כל חולה בסרטן מפושט, מכל רחבי הארץ. אנו לעולם לא ניתן טיפול מחקרי במקום טיפול קונבנציונאלי, אלא נטפל רק במי שהטיפולים האחרים אינם מועילים לו. גם חולה שעדיין מקבל טיפול קונבנציונאלי יכול לפנות אלינו כהכנה לאפשרות שהטיפול המקובל יפסיק להועיל.

ברוב המחקרים מדובר בתרופות שניטלות בכדורים. חלק מהמחקר הוא בדיקת תופעות הלוואי של הטיפול, אבל אנחנו בהחלט מעריכים שהן יהיו הרבה יותר קלות מתופעות הלוואי של טיפול כימותרפי.

יחד עם זאת, המטופל יידרש לשתף פעולה עם שלבי המחקר כולל תיעוד ודיווח של תחושות, תסמינים, ושינויים בריאותיים שונים שחלים תוך כדי הטיפול.

יש בכך גם יתרון, כי המטופל מקבל למעשה סל שלם של תמיכה בטיפול, כולל סיוע ביורוקרטי בקביעת תורים, סיוע בהגעה ממקום למקום ושירותים נוספים, שנובעים מההקפדה של כל הגורמים על הדיוק בביצוע המחקר. אלה שירותים שמקלים על חיי החולה ולא קיימים בטיפולים קונבנציונאליים.

כבר השנה נציע מחקר נוסף לחולים בסרטן המעי הגס, שהיא מחלה שכיחה מאוד. בנוסף, נציע טיפול מחקרי לחולים בכל מחלות הסרטן, שיש להם גרורות בעצמות ובאיברים אחרים.

זהו למעשה טיפול משולב שיטפל גם בגרורות באיברים פנימיים וגם בגרורות בעצמות, בו זמנית. בכך ננסה להביא לפריצת דרך עבור חולים כאלה. מחקר נוסף יתמקד בטיפול הורמונלי חדשני שטרם נבדק בסרטן הערמונית.

התקווה שלנו היא הארכת חיים משמעותית של החולים ושיפור משמעותי באיכות חייהם. ממש כמו חולים בכל מחלה כרונית אחרת, שמנהלים חיי שגרה תחת טיפול תרופתי.

אנחנו בעיקר שואפים להצליח לתת תקווה לחולה תמיד, גם אחרי שהטיפול הקונבנציונאלי האחרון נכשל", סיכמה ד"ר פרץ. ד"ר פאר: "לאחר תקופת הכנה וחבלי לידה לא פשוטים, מרגשת אותנו האפשרות להציע למטופלים להיחשף לטיפולים חדשניים ופורצי דרך".