הדמוקרטיה ניצחה. ארדואן בא גדול ויצא קטן

נשיא טורקיה לא רגיל להפסיד בבחירות ונדמה היה שדרכו לכינון משטר נשיאותי סלולה. אלא שהכורדים "נגסו" במפלגת השלטון האיסלאמיסטית וגרמו לה לאובדן הרוב בפרלמנט ולסיום שלטון היחיד שלה זה 12 שנה

ד"ר נמרוד גורןפורסם: 08.06.15 , 11:07

לפני עשרה חודשים הכול עוד היה נראה ורוד עבור רג'פ טאיפ ארדואן. לאחר שלוש קדנציות ו-11 שנה כראש ממשלת טורקיה, נבחר ארדואן לנשיאות ברוב מרשים של 52 אחוזים, וזאת למרות שורת אתגרים וקשיים מבית ומחוץ. נדמה היה שדרכו לכינון משטר נשיאותי בטורקיה סלולה.

"נמאס מארדואן": הלילה הגדול של הכורדים

טורקיה: מפלה לארדואן, הכורדים בפרלמנט

ואולם, בזמן שתשומת הלב התמקדה בזמנו בהישג של ארדואן, את ניצני השינוי שהתרחש בטורקיה בבחירות אתמול (יום א') בישר דווקא המועמד שסיים שלישי ואחרון בבחירות לנשיאות - מנהיג המפלגה הכורדית, סלהאטין דמירטאש, שגרף כעשרה אחוזים מקולות הבוחרים.

ההישג המפתיע של דמירטאש עורר תיאבון ב"מפלגת העם הדמוקרטית" (HDP) הכורדית, ויצר תחושה שלראשונה יש למפלגה כורדית סיכוי לעבור את אחוז החסימה הגבוה (10%) ולהיכנס לפרלמנט. הדבר הוביל לבסוף להחלטת המפלגה להתמודד בבחירות הכלליות, ולהימנע מהמנהג הקודם שבו מועמדים כורדים היו מתמודדים כעצמאיים במחוזות בחירה ספציפיים.

קיבל תיאבון אחרי הבחירות לנשיאות. סלהאטין דמירטאש, מנהיג המפלגה הכורדית(צילום: AP)

דמירטאש, מנהיג צעיר שהתגלה כקמפיינר מוצלח במיוחד, עמד בראש רשימה מגוונת ומבטיחה, עם ייצוג נרחב לנשים ונציגות לקבוצות ולמגזרים שסובלים באופן מסורתי מהדרה בטורקיה. קמפיין הבחירות שהובילה ה-HDP היה אופטימי ומלא חיוכים ותקווה, והצליח לקרב אל המפלגה גם מצביעים שאינם כורדים, בין היתר כאלה שראו בהצלחת המפלגה מתכון להנחלת כישלון לארדואן.

ארדואן והבעיה הכורדית

הירידה בכוחה של "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP) בבחירות 2015 (40.8 אחוזים לעומת 50 אחוזים שבהם זכתה בבחירות 2011) הייתה צפויה. אך העובדה כי ה-HDP הצליחה להיכנס לפרלמנט היא זו שהביאה לחלוקת המושבים הדרמטית ששוללת מה-AKP את הרוב שהיה לה בפרלמנט מאז 2002.

ה-AKP לא תוכל עוד להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות, ודווקא הכורדים - שבעשור הקודם נתנו ב-AKP את אמונם - מילאו תפקיד מכריע בכך. באוגוסט 2005, בשנתו השלישית כראש ממשלה, שם ארדואן את פעמיו לדיארבקיר, העיר הכורדית הגדולה בדרום-מזרח טורקיה. בפני קהל גדול ונלהב, הוא הפך למנהיג הטורקי הראשון שהכיר בקיומה של בעיה כורדית בטורקיה ושהתחייב להביא לה פתרון. בתמורה להצהרה זו, ולרפורמות שנלוו אליה, זכה ארדואן בבחירות 2007 לתמיכה רבה מצד הכורדים.

קמפיין אופטימי מלא חיוכים ותקווה. הכורדים בדיארבקיר חוגגים(צילום: MCT)

אותה דיארבקיר, שבה הייתה מפלגתו של ארדואן הגדולה ביותר ב-2011, העניקה ל-AKP רק כ-14 אחוזים בבחירות ב-2015. הנסיגה של ארדואן מהצהרותיו המוקדמות לגבי הבעיה הכורדית, חוסר ההתקדמות בתהליך השלום עם המחתרת הכורדית (ה-PKK) והמדיניות הטורקית ביחס למשבר בעיירה הסורית קובאני הגובלת עם טורקיה - כל אלה נתנו את אותותיהם, לצד התקווה שהצית קמפיין ה-HDP. את מה שלא הצליחו לעשות לארדואן מפלגות האופוזיציה הגדולות במשך כעשור, עשתה לו המפלגה הכורדית, שזכתה בכ-13 אחוזים מקולות הבוחרים.

חוסר ודאות שלטוני

כוחן של שתי מפלגות האופוזיציה האחרות לא השתנה באורח משמעותי. "מפלגת העם הרפובליקנית" (CHP) הסוציאל-דמוקרטית שמרה על יציבות (כ-25 אחוזים), ואילו "מפלגת העם הלאומנית" (MHP) הימנית הגבירה במעט את כוחה והגיעה לכ-17 אחוזים. ואולם, יחד עם ה-HDP, לשלוש מפלגות אלה יש כיום רוב בפרלמנט על-פני ה-AKP.

תוצאות הבחירות סותמות את הגולל על שאיפתו של ארדואן לשנות את שיטת המשטר בטורקיה לנשיאותית, ומותירות חוסר ודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה ולגבי מהלכיו הבאים של נשיא טורקיה. כדי להישאר בשלטון, תצטרך ה-AKP בראשות אחמט דבוטאולו לכונן קואליציה עם אחת ממפלגות האופוזיציה, בהנחה שאלה לא ישתפו פעולה ביניהן על מנת לחסום הקמת ממשלת AKP נוספת.

הבחירות סתמו את הגולל על רצונו להפוך את המשטר לנשיאותי. ארדואן(צילום: AP)

דמירטאש מיהר להכריז לאחר היוודע התוצאות שה-HDP לא תשב בקואליציה עם ה-AKP. גם ה-CHP אינה נלהבת לעשות כן. ה-MHP היא המועמדת הטבעית ביותר להצטרף לממשלה, ומנהיגיה הקפידו שלא לסגור את הדלת בפני אפשרות שכזאת. ואולם, הפוליטיקאים בטורקיה כבר אינם מורגלים בהקמת קואליציות - האחרונה הוקמה במדינה ב-1999 - והדבר עשוי להימשך זמן ולהיות רצוף משברים.

הנשיא ייאלץ להתוודע למגבלות הכוח

ומה יעשה ארדואן? נשיא טורקיה נמצא כעת במצב שאינו מורגל בו. עד כה, הוא טייל מניצחון לניצחון, וכעת ייאלץ להתוודע אל מגבלות הכוח. עם זאת, הסמכויות שמעניקה חוקת טורקיה לנשיא המדינה הן נרחבות למדי עבור משטר פרלמנטרי, ומותירות בידי ארדואן כוח שלטוני רב (שקודמיו בתפקיד נמנעו ממימושו עד תום) גם ללא שינוי שיטת המשטר.

"הדמוקרטיה ניצחה". מנהיג "מפלגת העם הרפובליקנית" כמאל קיליצ'דרולו(צילום: AP)

בנוסף, יהיה על ארדואן לפקוח עין על הנעשה במפלגתו. המפלה שספגה ה-AKP עשויה להוביל למאבקי כוח בתוך מפלגת השלטון, ואולי אף לקריאת תיגר מסוימת על מנהיגיה. השאלה האם מסוגלת ה-AKP לשרוד במתכונתה הנוכחית לאחר עזיבת ארדואן את ראשות המפלגה והמעבר שלו למשכן הנשיאות תעלה בתקופה הקרובה ביתר שאת.

במערכת הפוליטית הטורקית היו חסרים איזונים ובלמים בשנים האחרונות. מעבר לאישיותו ולסגנון המנהיגות של ארדואן, שלטון יחיד של מפלגה אחת לאורך כל כך הרבה שנים הוא תופעה בעייתית בדמוקרטיה, והדבר ניכר במצבה של טורקיה.

קמפיין הבחירות של ה-AKP ניסה להפחיד מפני איבוד שלטון היחיד והצורך בקואליציה, וטען שהדבר יחזיר את טורקיה לימי חוסר היציבות השלטונית שאפיינו אותה בעבר. ואולם, יהיה אשר יהיה הרכב הממשלה הטורקית שתקום, המציאות הפוליטית שנוצרה בטורקיה בעקבות הבחירות מעידה שיש צדק בהצהרה שנשא מנהיג ה-CHP, כמאל קיליצ'דראולו, עם היוודע התוצאות: "הדמוקרטיה ניצחה". והדמוקרטיה הטורקית הייתה זקוקה לכך.

ד"ר נמרוד גורן עומד בראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית , ומרצה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו