שתף קטע נבחר

"היה נראה לי שהצלנו את האנושות"

לקראת ערב הוקרה למשפחות מארחות ותערוכת צילומים של ילדים בסיכון שיחנכו השבוע, ענת ברזילי, שחקנית ויוצרת המשמשת כמשפחה מלווה לנערה במסגרת התכנית "משפחות מלוות" של עמותת "ילדים בסיכוי", משתפת

שנים רציתי לאמץ ילדה קטנה וחמודה שתצטרף למשפחה שלנו ונהפוך למשפחה מאושרת, עם שלושה ילדים מתוקים. אך השנים עברו והילדים שלי, שתמיד התנגדו לצעד הזה, בגרו וגם אנחנו, כך שילדה קטנה כבר לא התאימה למה שהבית יכול לתת. הוצע לי לקחת ילדה גדולה בת 16.

 

"אוי אמא...אין לי כוח עכשיו לפרחה בת 16 שתסתובב לי בבית" היתה התגובה של החייל שלי בן ה-20. אבל בסופו של דבר נלקחה החלטה והיא הגיעה, ובני הבכור אף ויתר על חדרו בשבילה. ילדה סגורה שמתקשרת איתי ועם בעלי בלבד. ילדה שלא היה לה אבא, והאמא והאחיות שלה גירשו אותה מהבית.

 

סינדרלה, רק בלי "הלנקות ולסדר", כי בינתיים מהביישנות אנחנו מנקים אחריה. המאמץ של הסביבה לתקשר איתה היה כה בלתי סביר, שכולם הפסיקו לנסות חוץ ממני ומבן זוגי, שהיה בתחילה המתנגד הראשי לתוכנית, והפך לפרוייקטור הראשי.

 

"כאילו צמחה לי גיבנת שאיתה אסתובב כל ימי"

כבר הרבה זמן אני מתכננת לכתוב משהו לגבי התהליך ומה זה להיות "משפחה מלווה", אבל אני לא מצליחה, כי התהליך משנה את פניו מדי יום ביומו, וכך גם דעתי על המעשה שעשינו. זהו תהליך של עליות ומורדות, אבל הכיוון הכללי הוא למעלה. בשבת הראשונה שהנערה הגיעה אלינו, הייתי בפאניקה. הרגשתי חנוקה, כאילו צמחה לי גיבנת שאיתה אסתובב כל ימי.

 


מתוך "רגעים" - תערוכה המחברת צעירים מכל הארץ, שגדלו והתחנכו בפנימיות

 

למה עשיתי את זה? שאלתי את עצמי, יחד עם כל הסביבה הקרובה שלי. אבל אז היא חייכה...ואז היא קיבלה מאה במבחן אחרי שבן זוגי למד איתה...ואז אמא שלה פתאום התחילה להתחרות על ליבה ...והשיא היה שלמרות שבבית הספר לא רצו להגיש אותה לבגרות, היא הייתה בין היחידים שעברו את המבחן בספרות. והיה נראה לי שהצלנו את האנושות.

 

גם אנחנו וגם היא חווינו ביחד תחושה של הצלחה. בשבילה זו הייתה הפעם הראשונה וזה שינה את כל התנהגותה בפנימייה ואת היחס אליה בבית ספר. הייאוש פינה מקום לתקווה.

 

כל פעם שהיא באה, נפתחת תיבת הפנדורה ואנחנו שומעים דברים מסמרי שיער על חייה. דברים שגורמים לי לרצות לחבק אותה, רק שהיא לא יודעת לחבק. היא לא מכירה את התחושה, היא כמו בול עץ בחיבוק. אבל היא תלמד. ואחרי שהיא מדברת, היא נרגעת. מתעוררת בבוקר כאחד הילדים בבית ושואלת

בקול צייצני "מה עושים היום?". ואני צוחקת, נחנקת ושמחה הכול ביחד.

 

אני מרגישה אותה פתאום יותר עצמאית. מצד אחד מתקשרת אלי סתם לשאול "מה נשמע", קופצת "לבית" לקחת דברים שהיא צריכה, אפילו לא בימים הקבועים, ומצד שני, מרשה לעצמה לישון גם אצל חברה כשיש בילוי. זה נחמד. היא רוצה להרגיש שאנחנו שם בשבילה. לפעמים קצת להסית אותנו נגד המערכת, לפעמים לצחוק איתנו ולפעמים להתפנק אצלנו. היא כבר לא מפחדת שנוותר עליה, אם לא תגיע בדיוק ביום שנקבע, כי היא בחרה לבלות עם חברים.

 

"גיליתי שהיא לא עשויה מפורצלן ושאפשר לצחוק עליה"

גם אנחנו יותר סומכים עליה. גילינו חוש הומור חבוי, יושר בסיסי ועמידה על שלה. גילינו בה את הרצון שלה לטפל בעצמה ולשפר את חייה. גיליתי שהביישנות היא לא תמיד ביישנות. שלפעמים הילדה סתם נהנית שאנשים מתפתלים לידה, במיוחד אם הם חשובים או מוכרים. בעיקר גיליתי שהיא לא עשויה מפורצלן ושאפשר לצחוק עליה ועל התכונה הזאת ואפילו לקרוא לה סנובית. והיא צוחקת.

 


 מתוך "רגעים" - תערוכה המחברת צעירים מכל הארץ, שגדלו והתחנכו בפנימיות

 

אני מחכה לרגע שאמצא את עצמי מתגעגעת אליה. נראה לי שזה יקרה כאשר יווצר איזה קשר בינה לבין הבנים שלי. כאשר אני לא אצטרך להתאמץ במפגש שלה עם העולם שמסביבנו, כמו המשפחה והחברים.

 

ועוד דבר מדהים. כשילד כזה פתאום אומר לך תודה. או מסתכל עליך באהבה. או מצליח בזכותך במשהו...זה לעוף מאושר. בהצלחה. עכשיו אנחנו שואלים כבר מתי את באה?" כמו שמנדנדים לכל ילד. וכשהיא באה זה כבר פאן טהור. צוחקות והולכות לקניות והשבוע היא מסיימת תיכון וכולנו, כולל הבנים שלי באים כמובן לטכס שלה.

 


 

  • עמותת "ילדים בסיכוי", פועלת למען אלפי ילדים בישראל, שהוצאו מבתיהם בשל נסיבות חיים מורכבות. העמותה מאתרת, מידי שנה, משפחות המוכנות לפתוח את ליבן וביתן, לארח ילדי פנימיות בסופ"ש, חגים וחופשות, ולקיים איתם קשר ארוך טווח. כיום העמותה מחפשית משפחות מארחות שיסכימו לארח בני 12-16 שגדלים בפנימיות ולחבק אותם למשפחתם.

 

  • העמותה עורכת ערב הוקרה למשפחות מלוות ב-16/6/15 בין השעות 18:00-21:00.  את הערב המיוחד תנחה השחקנית ענת ברזילי והוא יכלול הרצאה של מיכל דליות- הסופר נני. פרטים בטלפון: 054-2303350.

 

  • ב-18/6/15 תפתח תערוכת בוגרים "רגעים" בסמינר הקיבוצים, כחלק מתכנית אומנות במסגרת תכנית העמותה "גשר לעצמאות", בה הם מבטאים עצמם דרך אומנות. התערוכה  מביאה לידי ביטוי יצירות של בוגרי פנימיות, במסגרת תכנית הבוגרים "גשר לעצמאות" של עמותת "ילדים בסיכוי", בשיתוף המחלקה לחינוך יצירתי של מכללת סמינר הקיבוצים. התערוכה תתקיים בגלרייה של הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים