שתף קטע נבחר

עתירה לבג"ץ: למה צריך להמתין חצי שנה לפרוטזה?

נכים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לקבלת אישור לרכישת פרוטזות, ובינתיים נאלצים להיעזר בכסא גלגלים או להישאר מרותקים לביתם. בראיון לאולפן ynet מספרת אם לילדה עם שיתוק מוחין: "הבת שלי צריכה להגיע לוועדה בכל פעם שמידת הנעליים שלה גדלה. התור לוועדה נמשך בערך חמישה חודשים"

הם בסך הכל רוצים פרוטזה: עמותת קר"ן, הנאבקת על זכויותיהם של קטועי רגליים, עתרה באחרונה לבג"ץ כדי שיורה על צמצום זמן ההמתנה לבדיקות רופא שמתבצעות לפני אישור רכישת מכשירים מסוג פרוטזות או סדים המסייעים לקטועי הרגליים ללכת. לדברי העותרים, ההמתנה לבדיקה אורכת כיום קרוב לארבעה חודשים ואף יותר.

 

 

"'הזמן הסביר' לענייננו", טוענים העותרים,"הוא ימים ספורים לקביעת הצורך הרפואי, ולכל היותר שבוע ימים ממועד הקביעה הרפואית בדבר הצורך באותה פרוטזה או אביזר שיקום. חודשים רבים של המתנה לשירות התיקון או החלפת התותבת, הוא בוודאי פרק זמן בלתי סביר בעליל".

 

את העתירה הגישו עורכי הדין רחל בן-ארי ושחר הופמן, ממשרד עורכי הדין בן ארי-פיש בחיפה, המטפל בתיק בהתנדבות. העותרים הם א', ילדה בת 4 ממצפה בגליל, הסובלת משיתוק מוחין, וחיים רייזלר תושב קריית מוצקין, בן 61, קטוע רגל.

 

הילדה מתנייעת באמצעות הליכון, וזקוקה לסדים אורתופדיים כדי לאפשר זאת. אחת לכמה חודשים יש להחליף את הסדים האורתופדיים, בהתאם לקצב גדילתה. בשל מיעוט ברופאים מורשים, ומאחר והרופאים המורשים המעטים שעוסקים בכך כמעט ואינם מתפנים לבדיקות כאלו, נאלצת א' להמתין כחצי שנה בכל פעם, על מנת להיבדק ולקבל אישור להחלפת הסד הישן.

א' מהגליל. חצי שנה המתנה לסד אורתופדי ()
א' מהגליל. חצי שנה המתנה לסד אורתופדי
 

רייזלר, שעבר ניתוח לקיצור קיבה איבד ממשקלו עשרות קילוגרמים, מה שגרם לכך שרגלו התותבת לא התאימה לו יותר. גם הוא נאלץ להמתין חודשים ארוכים כדי להיבדק אצל רופא מורשה. במשך שלושה חודשים לא יכול היה לצאת מביתו, כיוון שהשימוש בתותב הישן היה מסוכן.

 

זמן ההמתנה קריטי - בעיקר לילדים

בעתירה מפרטים העותרים מספר רב של פניות בעניין לשרת הבריאות הקודמת, למנכ"ל המשרד ולמנהל אגף השיקום – שלא הועילו. עוה"ד בן-ארי והופמן מדגישים כי מימד הזמן לקביעת התור לרופא, ולקבלת אביזרי ההליכה הוא קריטי במיוחד כשמדובר בילדים שגופם משתנה וצומח בקצב מהיר, ולכן, לדבריהם הפגיעה באותם הילדים היא פגיעה שאינה מידתית בזכויותיהן החוקתיות וחושפת אותם לסיכונים בריאותיים שלא לצורך.

 

גם בנכים בוגרים, לדבריהם, יוצר העיכוב נזקים פיסיים קשים, לעיתים בלתי הפיכים. רבים מהם מרותקים, מכורח הנסיבות, למיטתם או לכיסא גלגלים, בהמתנה לתיקון אביזר השיקום או אף להספקה ראשונית של האביזר. חלק מן הנכים הפכו לאסירים בביתם.

 

העותרים מפרטים בעתירה את ההליך הארוך הנדרש להחלפת הציוד, הכולל כעשרה שלבים ובהם שתי בדיקות אצל רופאים, שההמתנה לכל אחת מהן ארוכה במיוחד. הם מציינים גם כי רק לאחר קבלת "החתימה השנייה" מהרופא, מקבל הספק את התשלום עבור הציוד, מה שמעלה את מחירו.

 

"הבעיה האקוטית היא העיכוב בעריכת הבדיקה על ידי הרופא המורשה וקביעת סוג אביזר השיקום הדרוש לזכאי, שלאחר מכן מקבל הזכאי את החתימה הראשונה", טוענים העותרים.

 

ממשרד הבריאות נמסר כי העתירה טרם התקבלה, וכי כאשר תתקבל תטופל כמקובל.





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א', בת 4, חולה בשיתוק מוחין. צריכה להמתין לוועדה בכל פעם שהמידה בנעל גדלה
צילום: יח"צ
עו"ד רחל בן-ארי
צילום: יח"צ
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים