שתף קטע נבחר

הילדים נושלו מהירושה? כך מתנגדים לצוואה

משפחות רבות שנחשבו מלוכדות מצאו עצמן במאבקים לאחר מות ההורים. כמה טיפים להתנהלות חכמה של מי שחושבים שהם יורשים אוטמטיים

 

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

 

כשהאחים דנה, רונן ויעל נכנסו למשרדי חשתי בסערת הרגשות שהציפה אותם. דנה החלה לספר לי את סיפורם: אמה נפטרה בפתאומיות כשהייתה בת 13 ואביהם גידל אותה ואת אחיה במסירות רבה ואף עזר להם ברכישת השכלה אקדמית. לפני כחמש שנים הכיר אביה את צפנת, הצעירה ממנו ב-27 שנים, ולאחר כשנה נשא אותה לאישה ונולדו להם שני ילדים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

 

דנה סיפרה שמלכתחילה לא הייתה כימיה בין האחים לבין צפנת אך הם כיבדו אותה, למרות התחושה העזה שהיא מתחרה עמם על לבו וממונו של אביהם.

 

לפני כשנה כינס אותם האב והודיע להם שהוא מתכוון להוריש את כל רכושו לילדיו מצפנת ואילו לכל אחד מהם הוא מתכוון להשאיר 1,000 שקל בלבד. האב נימק זאת בכך שילדיו קטנים מאוד ומפאת גילו והעובדה שכבר עזר לדנה ואחיה, הוא מצא לנכון לתת לילדיו האחרים את אותה תמיכה כלכלית.

 

דנה ואחיה מוכי התדהמה לא הביעו מיד את עמדתם או רגשותיהם בפני האב, אך כשנפרדו ממנו החליטו פה אחד שיעשו כל שביכולתם על מנת לשנות את החלטתו ולגרום לו "להתעשת". וכך, הם טיפחו עמו ועם משפחתו החדשה קשרים הדוקים יותר, עד שנראה היה כאילו מדובר בתא משפחתי אחד מראשית היווצרותו.

 

לפני כמה שבועות פקד אסון את המשפחה כשהאב נהרג בתאונת דרכים, ועורך הדין שערך את צוואתו זימן את ילדיו לצורך הקראתה. מה רבה הייתה אכזבתם של דנה ואחיה כששמעו כי צוואת אביהם נותרה כשם שמסר להם. הם חשו כי לו הייתה ניתנת לו עוד הזדמנות לערוך צוואה הוא לא היה מנשל אותם. הם לא יכלו להשלים עם הכתוב ופנו לייעוץ משפטי.

 

נישול יורשים הוא לגיטימי, אבל...

הכלל הבסיסי בדיני צוואות, העובר כחוט השני הן במשפט העברי והן בדין האזרחי, הוא כי יש לקיים את רצון המת, המבטא את עיקרון-העל של חופש הציווי. משכך, נישול יורשים חוקיים הוא דבר לגיטימי אם הוא נעשה במסגרת צוואה כשרה. על מי שמבקש לטעון שהצוואה אינה כשרה מונח נטל כבד להוכיח את תנאי הביטול המנויים בחוק הירושה.

 

תחילת הדרך היא בהגשת התנגדות לקיום הצוואה. היות שקשת מקרי ההתנגדויות גדולה במיוחד, בחרתי להתייחס בטור זה למקרים הדומים לזה של דנה ואחיה.

 

על פניו נשמע כי לתחושתם, החלטת האב נבעה מהשפעה בלתי הוגנת של אשתו השנייה - השפעה שלא יכול היה להבחין בטיבה בעת שחתם עליה. סעיף 30(א) לחוק הירושה מאפשר לבטל צוואה בין היתר מחמת השפעה בלתי הוגנת (אונס, איום, תחבולה או תרמית). התפיסה היא כי אין שום בעיה חוקית עם הניסיון לשכנע אדם לכתוב צוואה לטובת המבקש, אך זאת – כל עוד הדבר נעשה שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור.

 

לצורך בחינת הטענה יבדוק בית המשפט אם הצוואה מבטאת את רצונו החופשי של המצווה, ובתוך כך יבחן את מידת התלות והנזקקות שלו ביורש פיסית, שכלית וכלכלית. עוד תיבדק המעורבות של היורש על פי הצוואה בעריכתה וכן האפשרות שהייתה למנוח להיות מצוי בקשרים חברתיים ומשפחתיים אחרים מעבר לאלה עם היורש (דנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה).

 

אך שימו לב: הואיל והנחת המוצא היא שכל צוואה כשרה, יחסי תלות כשלעצמם אינם עילה לביטול הוראותיה, אלא יש להוכיח כי יחסי התלות היו כה בוטים עד שגרמו להשפעה בלתי הוגנת על המצווה או לניצול חולשתו. למשל, אם יוכח שהיורש מנע מהמצווה כל קשר עם העולם החיצון ושלט בו בצורה מוחלטת (ת.ע 101060/05 א.ג. נגד פ.ש.).

 

עילה נוספת לביטול צוואה היא קיומם של פגמים טכניים כמו היעדר תאריך, פגם בחתימה, כשרות העדים וכדומה. אלא שפגמים אלה ניתנים לריפוי במידה שהם עומדים בתנאיו המצטברים של סעיף 25 לחוק הירושה.

 

אפשרות נוספת העומדת בפני האחים לזכות בחלק מהרכוש היא לבדוק, מעבר לצוואה, אם לאמם המנוחה היו זכויות כלשהן בנכסי אביהם מכוח הלכת השיתוף או מכוח חוק יחסי ממון. בהקשר זה ראוי לציין שעדיף היה לברר זאת עוד בחיי האב, היות שרמת ההוכחה הנדרשת לאחר מותו גבוהה יותר. כדאי לציין שמקומן של טענות אלו להתברר בתביעה נפרדת ולרוב שלא במסגרת ההתנגדות.

 

אפשר למנוע מראש

יש לציין כי גם למצווה יש אפשרות לנסות ולהבטיח בחייו, עד כמה שאפשר, את קיום הוראותיו לאחר לכתו. הוא יכול לעשות זאת באמצעות הותרת אישור רפואי כי היה כשיר שכלית, נפשית וגופנית בעת עריכת הצוואה.

 

בנוסף, ניתן להוסיף בצוואה משפט שלפיו המצווה מעניק את הנכסים ליורשיו שעה קודם לפטירתו (צוואת "שכיב מרע" בעגה המשפטית), ובכך ייחשב הדבר למתנה בחייו, שלכאורה לא ניתנת לביטול לאחר לכתו.

 

לסיום אומר כי לדעתי האישית על מצווה להביא בחשבון את תוצאות הכתוב בצוואתו לאחר מותו ולא להתנהל בבחינת "אחרי המבול" – מצב שעלול להביא לא רק לפירוק התא הגרעיני שנותר, אלא גם לכך שהיורשים החוקיים לא ייהנו בחייהם מהעיזבון.

 

בכל מקרה, על כל יורש המרגיש שקופח שלא בצדק והתקיימו לדעתו תנאים השוללים את כשרות הצוואה, צריך לבחון היטב אם תחושותיו דרות יחדיו עם הוראות החוק והפסיקה, המאפשרות את ביטולה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: סטודיו תומאס
עו"ד יסמין בן דוד
צילום: סטודיו תומאס
מומלצים