ליד חולון: 3,000 דונם בין חדשנות לקיפאון

המוסד מקווה ישראל חולש על 3,000 דונם באחד האזורים המבוקשים והיקרים בארץ - ממזרח ליפו ובקרבת חולון, אזור וראשון לציון. מדובר בבית ספר חקלאי שכעת משמש 1,500 סטודנטים, אולם במסלול האקדמי של בית הספר לעיצוב במכללה למינהל ממליצים לפתוח אותו לציבור הרחב - באמצעות תוכנית אסטרטגית שהגישו סטודנטים לחדשנות עירונית לתואר שני במכללה.

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן של ynet:

• הרכבת הקלה: מה יקרה לרובע העסקים בת"א
• כיצד תשפיע הרכבת הקלה על מחירי הנדל"ן?
• "אין סיכוי לירידת מחירי הדירות בקרוב"
  

מקווה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בישראל בשנת 1870 על ידי קרל נטר. הוא מוגדר בית ספר ללימוד מדעי הטבע, הסביבה והביו-טכנולוגיה, הנשענים על המשק החקלאי. המוסד כולל בית ספר תיכון שש-שנתי חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר שש-שנתי ישראלי-צרפתי מרשת אליאנס וכן את בית הספר היסודי עתיד. לפני כשנתיים החלה לפעול במקום גם מכינה קדם צבאית שחר המיועדת לבנים בלבד. במקום אתרים היסטוריים ששומרו, כמו היקב הראשון, בית כנסת ו"בית קרל נטר", וכן גן בוטני.

בשנת 1956 נחתם הסכם בין חברת כל ישראל חברים לבין ממשלת ישראל, לניהול משותף של בית הספר החקלאי. ב-1976 נחקק "חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל", לפיו "יוסיף מקווה ישראל לפעול כבית ספר חקלאי לקידום מטרותיו, לחנך נוער בישראל לחיי חקלאות והתיישבות".

חלק מהחוק, שמהווה את שורת המחלוקת בין הצדדים, הוא האיסור לשנות את ייעוד הקרקעות. על פי החוק, "אין לשנות ייעוד הקרקעות", אלא לפי יוזמת שר ובאישור שרי החינוך והתרבות, החקלאות והפנים, וכן באישור ועדה משותפת של ועדת החינוך והתרבות, לצד ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

הצצה לשטחי מתחם מקווה ישראל שליד חולון. בית הספר החקלאי הראשון 

"מתחם בשטח של הסנטרל פארק - יושב בפורמלין"

"אנחנו מקיימים את החוק, אבל אפשר להגמיש אותו", אומרת פרופ' כרמלה יעקובי וולק, דיקאנית בית הספר לעיצוב, בשיחה עם ynet. יעקובי וולק (57), מעצבת סביבה וחוקרת תרבות, שקיבלה את התואר שלה על הובלה וקידום של מהלכים חדשניים בתחום העיצוב והייזום, היא הרוח החיה שמובילה את הקריאה לשינוי ייעוד הקרקע של מקווה ישראל. היא אף עומדת בראש התוכנית האסטרטגית בנושא.

מדובר בתוכנית המכונה "מקווה ישראל - אסטרטגיות מרחביות מחוללות שינוי", במסגרת התואר השני של בית הספר לעיצוב המסלול האקדמי של המכללה למינהל. יתר המשתתפים בתוכנית הם האדריכלים שלי כהן, אוהד מיוחס ותמרה מנפלד, מורים בבית הספר לעיצוב וכן כ-50 סטודנטים שנה ראשונה לתואר שני בעיצוב יזמי וניהולי. מהצד השני נמצאים ירון צפריר, מנכ"ל מקווה ישראל, הנהלת בית הספר וחברי הדירקטוריון מטעם המדינה.

במסגרת הפרויקט, מבקשים הסטודנטים לשמור על המנדטים בשמם הוקם מקווה ישראל - חקלאות, אירוח, פנאי, חינוך - ותחתם לפתוח את השטח לכלל הציבור. "מקווה ישראל יושב על אלפי דונמים במרכז הארץ", מסבירה יעקובי וולק. "נכון להיום הוא נכס סגור, שנגיש רק לצוות העובד המקום. זהו שטח בגודל של הסנטרל פארק, גדול מפארק הירקון, אשר יכול לשרת את תושבי הסביבה ואת כולנו. בית הספר יושב על הציר של חקלאות וחינוך. אבל איפה החדשנות? איפה השילוב העכשווי שבין טכנולוגיה וחקלאות?".

"היום זה בית ספר בפורמלין, ותוכנית אסטרטגית מוציאה מפורמלין", היא ממשיכה. "יש למקום הזה בעיות כלכליות אדירות, ואנחנו מציעים מנועים כלכליים, כך שלא יישאר המצב הנוכחי של 'פגע וברח'. מטרת התוכנית האסטרטגית המוצעת על ידי בית הספר היא הפיכת פארק רדום לפארק תוסס וחיוני. מדובר בהשבחת קרקעות עבור רווחת התושבים, והתוכנית כוללת פיתוח אמצעים לקיום כלכלי עצמאי של המוסד".

ההדמיות של הסטודנטים לעיצוב. "תוכנית אסטרטגית מוציאה מפורמלין"

"המבנים לשימור יוותרו כמו שהם"

מדובר בתוכנית שמסתכלת מהפרט שנמצא בתוך מקווה ישראל - עד לאינטרסים של הרשויות בסביבה, שקשורים לפיתוח של גוש דן כולו, אומרת יעקובי וולק. "בנינו את התוכנית עם מיטב המומחים מתחום החקלאות, הבנייה הירוקה, מחלקת האסטרטגיה של פייסר בארה"ב, ומומחים למודלים חדשניים בחינוך", היא מוסיפה.

לדבריה, "גם האדריכלים שהופקדו על התוכנית הם מומחים בתכנון תוכניות לשימור. המטרה המשותפת היא להנגיש את מקווה ישראל לסובבים אותו. הודות לפיתוחים ולטכנולוגיות, המקום יהיה גם רלוונטי מאי פעם ויהפוך למוקד משיכה לתיירות פנים ארצית".

איך התוכנית תבוא לידי ביטוי מבחינה מעשית?

"ההצעה מדגישה שהמבנים לשימור יוותרו כמו שהם. במקביל, הסטודנטים פירטו בעבודתם כיצד ניתן להפוך את מקווה ישראל למקום שוקק חיים, שיניב ערך מוסף לפוקדים אותו ולסביבה באמצעות חקלאות טכנולוגית-קהילתית. הצענו מודל חדשני של חקלאות אורבנית, המספקת מזון לתושבים - כלומר משק שמכלכל את עצמו; וכן פתרון בעיית ההצפות במאגר המים על ידי יצירת בריכות אקולוגיות הפתוחות לשימוש הקהל הרחב.

"בהיבט החינוכי, מציע הצוות מודלים חדשניים של חינוך, ובהם מודלים טכנולוגיים חדשים. בכך יהיה מענה גם לתושבי דרום תל-אביב והסביבה. אם היום הגישה למקום היא רק דרך חולון, אחרי השינוי אפשר יהיה להנגיש אותו באמצעות כבישים נוספים. מקווה ישראל והערים מסביב יכולות ליצור יחד סביבת ספורט אתגרי, שתשלב מסלולי ריצה ורכיבה, ואפשר יהיה ליצור שיתופי פעולה עם אזורי התעשייה מסביב. יהיה אזור חדש לבילוי ופנאי, יוקמו קמפוסים עצמאיים של מוסדות אקדמיים, ולצדם מעונות. יהיה פשוט מדהים".

עוד הדמיות. "המקום יכול להפוך לשוקק חיים"

"לא ניתן לכרישי נדל"ן לפגוע במקווה ישראל"

אז מה בעצם מונע את יישום התוכנית? כאמור, מדובר בקרקע השייכת למדינה, והחוק אינו מאפשר הפרטה או שינוי יעד. "אנחנו כפופים לחוק", מדגישה יעקובי וולק. "אבל ב-1997 דובר על הפשרה של קרקעות. כל בנייה צריכה להיות חלק מייעוד ובאישור דירקטוריון והגשת ההצעה לאישור. זה מה שהציעו הסטודנטים. הם מסתמכים על הקיים, ולא צריכים עבור זה שינוי יעד של המקום. לכן אפשר ליישם את זה כבר מחר בבוקר".

לדבריה, "אנחנו רק מציעים אסטרטגיה, זה לא ממקומנו ומתפקידנו לשפוט או להגיב. יש פה מקום לבדיקה ולדיון. יש ועדות, דירקטוריונים ועניינים מינהלתיים, שלא מאפשרים לבצע פעולות משמעותיות בזמן קצר ומערימים קשיים בירוקרטיים על התהליכים".

יהודה זפרני, חבר דירקטוריון מטעם המדינה, הגיב לפניית ynet על ההצעה ליישם את התוכנית: "על גופתי המתה, אם יהיה מי שיעז לגעת בקרקעות. לא אתן לכרישי נדל"ן או לאחרים לפגוע במקום החשוב הזה. החזון שלי הוא להקים במקום קריית חינוך, שילמדו בה 20 אלף תלמידים מכל העולם חינוך חקלאי. זהו מתחם היסטורי, בית ספר מצוין, ואי אפשר לעבור על החוק, שלא מאפשר לגעת בקרקעות. הפעם היחידה שנגעו בו היה כשהקימו את פארק אריאל שרון, שהוא חלק מהשטח. בכל דונם אחר לא יעזו לגעת".

מתחם מקווה ישראל ממוקם ליד חולון. איפה מומלץ לגור שם? צפו