אין אלטרנטיבות: טלטלה בשווקים ויתרת המזומנים גדלה

הר השקלים גדל: נכון לסוף חודש יוני החזיק הציבור ב-61 מיליארד שקל במזומן, גידול של 15% בהשוואה ליוני שנה שעברה. בנוסף, שוכבים בחשבונות העו"ש של הציבור יתרות מזומנים של 177 מיליארד שקל, זינוק של 63% תוך שנה.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:

• למרות הירידות בשווקים: הריבית ללא שינוי
• החובות של משקי הבית גדלו במאי ב-5.8 מיליארד שקל
• מכה לבנקים, בשורה למשקיעים: אושר ניוד תיק ההשקעות
  

>>>רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

לא מעט אנליסטים העריכו אמש כי בעקבות נתוני הצמיחה החלשים ברבעון האחרון, בנק ישראל יוריד את הריבית לאפס, אמנם זה לא קרה והריבית נשארה על כנה ובכל זאת, השינוי הוא יותר סימבולי, כבר כיום הריבית עומדת על 0.1% והיא למעשה כבר ריבית אפסית.

ריבית נמוכה מטרתה, בין היתר, לעודד צמיחה - כלומר לעודד את הציבור להוציא את הכסף מהבנק ולצרוך, שכן בבנק הוא יקבל ריבית זעומה. גידול בצריכה מביא לגידול בצמיחה, אולם ספק אם זו המגמה בהתחשב בנתוני הצמיחה החלשים שפורסמו ברבעון האחרון.

(צילום: ירון ברנר)

יש שיאמרו שהתהליך לוקח זמן, ובנוסף חלה ירידת מחירים, כך שגם הגברת הצריכה לא מביאה להגדלה דרמטית בהיקפים. ובכל זאת, הציבור ממשיך ועוד ימשיך כנראה לאגור מזומנים, אם בחשבונות העו"ש ואם מתחת לבלטות.

חיזוק נוסף לתופעה ניתן לראות גם במעבר של הציבור מתוכניות חיסכון, המתאפיינות בדרך כלל בטווח ארוך, לתוכניות לטווח קצר וליתר דיוק קצר מאוד - כלומר פיקדון יומי.

כך, על פי נתוני בנק ישראל, מינואר 2014 ועד יולי השנה צנחו השקעות הציבור בתוכניות חיסכון בבנקים ב-30%, והן עומדות כיום על 6.1 מיליארד שקל. לעומת זאת הציבור הגדיל את יתרות הפח"ק (פיקדון יומי מתחדש, שניתן למשיכה מדי יום) בכמעט 35% לסכום של 135 מיליארד שקל.

מה שמחזק את המגמה הזו הוא חוסר הוודאות בשוק ההון, ובמיוחד בימים אלו.

הציבור מחפש אלטרנטיבות להשקעה שיניבו לו ריבית סבירה לעומת הריבית האפסית בבנק. שוק ההון הוא אלטרנטיבה לפחות מבחינת חלק מהציבור. אולם במציאות הנוכחית של ירידות חדות, הציבור מעדיף להמשיך ו'לשבת על הגדר' עם ה"סטפות" שלו.

בנוסף, הפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות ובחסכונות בעקבות הנפילות, מגדילים את היקף המזומנים.

הלוואה וחיסכון - לא חבל?

בעוד היקפי המזומנים גדלים בקצב גובר, גם היקפי ההלוואות הצרכניות גדל. על פי נתוני הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, היקפי ההלוואות (שאינן לדיור) שנטל הציבור בשנה האחרונה גדלו ביותר מ-10%, בעקבות זאת אפילו הפיקוח על הבנקים נדרש לסוגיה והטיל על הבנקים הגבלות הדורשות בירור עם הלקוח טרם מתן הלוואה.

אמנם לא כל מי שמחזיק יתרות במזומן גם לוקח במקביל הלוואה, אך אין ספק כי לא מעט לקוחות מחזיקים בה בעת פיקדון בנקאי ובמקביל נוטלים הלוואה לצרכים שונים.

האבסורד שבמצב כזה מתחדד לאור העובדה שהפער בין הריבית המשולמת על ההלוואה לבין הריבית המתקבלת מהבנק על הפיקדון הוא גדול במיוחד. בעוד ריבית על פח"ק בבנק (בסכום של 50 אלף שקל) תעמוד על פחות מ-4 שקלים בחודש, הריבית שתשולם על הלוואה שניטלה מחברת כרטיסי האשראי למשך שנה, בסכום דומה, תעמוד על כ- 300 שקל בחודש. חבל.