תחזור, תחזור: מליקסון יוביל את ב"ש לאליפות?

הפועל באר-שבע  צירפה הקיץ סוללה של כוכבים, שאמורים לעשות עבורה ההבדל ולהוביל אותה למאבק ראש-בראש מול מכבי תל-אביב על תואר האליפות. את אחד מהשחקנים המשמעותיים של העונה הנוכחית, שהיה אמור לייצר את אותו אפקט אך לא סיפק את הסחורה, אלונה ברקת הביאה כבר בקיץ שעבר. קוראים לו מאור מליקסון, ועושה רושם שרק עכשיו הוא מתחיל לפרוע את השטרות.

מליקסון שיחק שלוש וחצי שנים באירופה, שם זכה באליפות עם ויסלה קראקוב והפך לאחד הכוכבים בליגה הפולנית. בהמשך הוא התקדם לולנסיין מהליגה הצרפתית הראשונה, ואז חזר לקבוצה שהייתה לביתו בישראל.

חוזר לעצמו? מאור מליקסון ברגע של אושר(צילום: אורן אהרוני)

הילד מיבנה התגלה בכלל בבית"ר ירשלים, נרכש על-די מכבי חיפה ומצא את עצמו בהפועל כפר-סבא. ביוני 2008 הוא הגיע לבירת הנגב, שנה אחרי הגעתה של אלונה ברקת, והיווה גורם משמעותי בחזרתה של ב"ש לליגת העל. לאחר העלייה הוא קיבל את סרט הקפטן ובמשך עונה וחצי הפגין יכולת נהדרת, שבאה לידי ביטוי ב-13 שערים, עד המעבר לקראקוב.

אוהדי ב"ש, שהפעילו לחץ משמעותי על מליקסון כדי לגרום לו לחזור, ציפו לקבל לכל הפחות את אותו שחקן שעזב אותם שלוש וחצי שנים קודם לכן. אלא שלמרבה ההפתעה, זה לא קרה. לאחר שלא ערך הכנה מסודרת עם הקבוצה הוא ספג פציעה קשה בירך, רגע לפני פתיחת העונה. גם כשחזר, ניכר עליו שמשהו מפריע לו. אשתקד הוא שותף ב-29 משחקי ליגה מתוך 36 שקיימה הקבוצה, ברובם הוא גם פתח בהרכב, אך תרומתו בהם הסתכמה בשני שערים (אחד מהם הגיע בפנדל, השני במחזור סיום העונה) ושני בישולים בלבד.

מליקסון. סבל מחוסר מזל(צילום: ישראל יוסף)

מילא את המצברים בארה"ב

כל מי שראה את התצוגה של מליקסון בניצחון הגדול של ב"ש 1:3 על עירוני קריית שמונה במחזור הראשון, הבין שלא מדובר באותו שחקן של השנה שעברה. לא מדובר רק בשער השוויון שכבש והחזיר את האדומים למשחק, אלא בעיקר ביכולת שלו במחצית השנייה, במהלכה הפך לבעל הבית על המגרש. אז מה הוביל לשינוי? והאם מדובר בהבלחה או שהפועל ב"ש באמת תקבל העונה את מליקסון הישן והטוב?

ראשית, ברור כי הקיץ הנוכחי שעבר על מליקסון שונה בתכלית מהקיץ הקודם. את אימון הבכורה שלו בוסרמיל לפני העונה החולפת הוא ערך ימים בודדים לפני המשחק הרשמי הראשון של אותה עונה, נגד ספליט במוקדמות הליגה האירופית. נגד הקרואטים הוא שותף כמחליף ובגומלין שבוע לאחר מכן כבר עלה בהרכב. הכניסה המהירה מדי לעניינים עלתה לו במחיר כבד: מספר ימים לפני פתיחת הליגה הוא נפצע בצורה קשה בשריר הירך, מה שהגביל אותו גם לאחר שחזר לשחק. הקיץ, לאחר שמילא מצברים בחופשה בארה"ב, התחיל להתאמן יחד עם חבריו בדיוק בזמן.

עד עכשיו נהנה מליקסון גם מהשינוי בעמדת המאמן. אלישע לוי אמנם נתן לו אשראי והעניק לו דקות משחק גם כשהיה נראה ששחקנים אחרים, דוגמאת סיראז' נאסר, בכושר טוב יותר. יחד עם זאת הוא לא נתן לו חופש על המגרש, דרש ממנו להיצמד בקביעות לאגף והפך אותו למחליף הראשון שלו.

וכמו שלוי נחשב למאמן שידע להוציא את המקסימום ממאור בוזגלו, המאמן הנוכחי של ב"ש, ברק בכר, לקח את מליקסון כפרוייקט אישי – ומאפשר לו לפרוח תחתיו. "כשמאור ראה את הקבוצה שברק בונה, הוא חשש מכך שאנטוני אנוואקמה יתפוס לו את המקום", סיפר חבר קרוב של הקשר, "אבל ברק כל הזמן דאג להבהיר לו שזה לא המצב".

בכר גם נותן למליקסון אפשרויות להשפיע על המשחק כמעט מכל עמדות הקישור. המאמן הצעיר דוגל ברוטציה בין שחקני הקישור לכל אורך המשחק, כך שכל שחקן ישחק בכל עמדה. את המפגש נגד ק"ש פתח מליקסון באגף, אך במחצית השנייה כבר תיפקד כפליימייקר, עמדה בה הוא מרגיש הרבה יותר בנוח.

עם אלישע לוי. חילופי המאמנים עשו לו טוב(צילום: שי מוגילבסקי)

עזורי: "הביטחון חוזר אליו"

ויש עוד דבר קטן שהשתנה אצל מליקסון מהעונה שעברה: פתאום הוא כבר לא שחקן ההרכב הראשון שמוחלף ראשון. ביום ראשון שעבר, במשחק פתיחת העונה, הוא לא השלים 90 דקות אך ורק בשל תלונותיו על כאבים בשריר התאומים.

אז האם מליקסון כאן כדי להישאר, או שההיעלמות שלו היא רק עניין של זמן? אם שואלים גיא עזורי, המאמן שהחליט להעניק לו את סרט הקפטן בב"ש בעונת 2009/10, התשובה ברורה: "מאור הוא מסוג השחקנים שצריך לקבל ביטחון. בעונה שעברה הפציעות גרמו לו לאיבוד הביטחון, ולמרות שאנחנו רק בפתיחת העונה נראה שהוא חוזר אליו. כשהוא בריא ובטוח בעצמו, הוא אחד השחקנים הכי טובים בארץ. צריך לדרוש ממנו להיצמד למשימות הטקטיות של הקבוצה מצד אחד, ומצד שני לתת לו את חופש הפעולה המחשבתי להראות מה הוא יודע. אין לי שום ספק שהוא בהחלט יכול לשחזר את היכולת שלו מהעבר, זאת שגם עזרה לו להגיע לאירופה. הוא לא בן 40. גם בגילו (כמעט 31 – ש.מ) הנוכחי הוא יכול להיות בשיאו. הוא אחד השחקנים היותר מבריקים אצלנו, כזה שצופים נהנים לראות".

רוצה לחזור לחייך. מליקסון(צילום: ראובן שוורץ)

את המפגש האחרון בין מכבי ת"א להפועל ב"ש בגמר גביע המדינה, שהסתיים ב-2:6 ענק לזכות הטרבליסטית ובמפח נפש בצד שני, סיים מליקסון בבכי קורע לב שנמשך דקות ארוכות לאחר שריקת הסיום. אם את העונה הזאת מליקסון רוצה לסיים בטעם טוב יותר, הוא חייב להמשיך ביכולת הגבוהה שלו כבר הערב (20:55) בטדי, נגד אותה מכבי ת"א.