"הממשלה חייבת לעודד את הייצוא להנעת הצמיחה"

נתוני הצמיחה ברבעון השני של 2015 היו חלשים ועמדו על 0.3% בלבד. אחד מהקטרים המובהקים של הצמיחה הוא הייצוא וזה צנח בחודשים מאי-יולי 2015 ב-17.2% על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודשים פברואר-אפריל 2015 שיעור הירידה בייצוא הסתכם ב-9.2% (למ"ס) כאשר כל הנתונים הם במונחים שנתיים.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:

האוצר: קצב הצמיחה בישראל - נמוך משל יוון

האוצר: רמת החיים תרד בגלל האטת הצמיחה

הירידה בייצוא בחלקה מעידה על צמצום בהקמת מפעלים למטרות ייצוא ובחלקה על כדאיות קטנה ברווחיות הייצוא - דבר שדוחף לחולשה ועלול לסמן ירידה נוספת בצמיחה הצפויה במשק, אם לא ינקטו צעדי מנע. מהנתונים עולה כי הייצוא שכולל מרכיבי כרייה וחציבה ירד במאי-יולי ב-13.2% בהמשך לירידה של 8.2% בשלושת החודשים הקודמים.

ייתכן שלירידת מחירי הסחורות (כולל כימיקלים) הייתה השפעה על ירידת ההכנסות מכרייה וחציבה. מנגד, ירידת מחירי הסחורות השפיעה כידוע על מכלול הסחורות (נפט, ברזל ומתכות) דבר שהיה אמור לאזן את כדאיות הייצוא בשל מחירי הובלה וחומרים נמוכים. לכאורה היצואן אמור היה לקנות חומרי גלם במחיר נוח כאשר מכירתם גם תתבצע במחיר נוח בעוד שעלויות ההובלה הוזלו. לפיכך נוצר לכאורה מצב שלא אמורה להיות פגיעה בייצוא מישראל בשל חוסר כדאיות כלכלי בולט ולמרות זאת הייתה פגיעה קשה. מהנתונים מסתבר שסף הרווחיות היה נמוך בגלל הוצאות שכר ומיסים ובשל כך היצוא ירד.

כחלון ודרעי. חייבים לפעול כדי להניע מחדש את הצמיחה(צילום: גיל יוחנן, אמיל סלמן)

מינוף אשראי ליצואנים

בתקציב המדינה החדש צריכה הממשלה לבצע העדפות לטובת הייצוא כדי לאפשר חידוש צמיחה מהירה במשק. מנועי הצמיחה בתקציב הקרוב מועטים יחסית ומעוררים סימני שאלה האם במצב המשק כיום יש סיכוי של ממש לעודד את הייצוא. בעוד אנשי האוצר נאבקים בדרישות שונות לתקציבים שאינם קשורים לצמיחה, גם בגלל שהקואליציה צרה וכל ח"כ שדורש תקציב מיוחד הוא בעל משקל, מתקשים באוצר לפעול בתחום עידוד הצמיחה וההאטה שנרשמת במשק לאחרונה.

תוך כדי הכנת התקציב התעוררו באוצר והבינו שללא צמיחה המדינה עלולה לשקוע להאטה חריפה יותר וכך עלו מספר רעיונות. הצעתו של שר האוצר משה כחלון להוריד את המע"מ באחוז ל-17% עשויה לתרום לעידוד הפעילות במשק.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מביעה דאגה ובוחנת הצעות למנועי צמיחה חדשים. עבאדי מציעה להגדיל את האשראי של המדינה לערבויות ייצוא. על בסיס נתוני האשראי הממוצע שמעניקות מדינות OECD שעומד על 1.26% מהתוצר השנתי שלהם שווה ערך לכ-14 מיליארד שקל מעניקה ישראל אשראי ממשלתי שנתי של כ-1.4 מיליארד שקל על בסיס נתוני 2014. עבאדי תכננה להגדיל את היקף האשראי הממשלתי בהדרגה עד 2017 וכעת היא מבקשת לקצר משמעותית את תהליך הגדלת האשראי כדי ליצור פעילות יצוא מהירה יותר.

מנסים לעודד את הייצוא

מהלך נוסף מתמקד בזירוז תכנית קיימת לעידוד היצוא למגזר הפרטי בהיקף של כ-300 מיליון דולר שעדיין לא מתבצעת. אל שני המהלכים מצטרפים גם מתן ערבויות מדינה ליצואנים קטנים ובינוניים והקמת קרן אשראי לעסקים קטנים בערבות המדינה ובמינוף גדול של הבנקים וגופים מוסדיים. על כל שקל אשראי של המדינה ניתן יהיה למנף אשראי של עד 10 שקלים.

עבאדי מתמקדת בהקלות אשראי ומימון במטרה להקל על היצואנים ולעודדם באמצעות מימון בערבות המדינה שהוא באופן יחסי נוח יותר מסוגי אשראי אלטרנטיבי. ערבות המדינה היא מכשיר פיננסי שיכול לעודד צמיחה בייצוא במיוחד כשהתקבולים מהייצוא הם בדולר או באירו שרשמו התחזקות מול השקל בתקופה האחרונה. עד שהצעדים של החשכ"לית יבוצעו בשטח צריך לקוות שהם לא יעוכבו בגלל לחצי תקציב ודרישות מיותרות של הקואליציה.

אם הצעדים יבוצעו במהירות, כבר תוך תקופה קצרה, יש סיכוי שההידרדרות בייצוא וגם ההאטה במשק יבלמו. צרפו לכך את אפשרות הורדת המע"מ ל-17% אם תתבצע בקרוב, והסיכוי לשיפור הפעילות הכלכלית נראה מעט אופטימי יותר.

הכותב הוא רואה חשבון ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה