שתף קטע נבחר

לאן הולך הכסף? כך תבינו את התקציב החדש

תקציב המדינה שאושר כמה שעות בלבד לאחר שהוגש לחברי הכנסת, הוא מסמך ארוך, סבוך וקשה מאוד להבנה. 3 אתרים חדשים יחסית שהקימו האוצר, המרכז להעצמת האזרח וקבוצת סטארט-אפיסטים הופכים את ספר התקציב לברור יותר, ומאפשרים לכל אחד לקרוא בו. סקירה

ביום רביעי הונח תקציב מדינה על שולחן הכנסת, ואושר עוד באותו הלילה בקריאה ראשונה במליאה . מאות עמודים של מלל וטבלאות שמתארים את המדיניות הכלכלית שתעצב את חיינו ב-15 חודשים הקרובים הוגשו לחברי הכנסת שהצביעו עליהם לאחר כמה שעות של דיונים.

 

לכתבות נוספות בנושא תקציב המדינה :

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את התקציב

כחלון: "מתי ראיתם תקציב כזה?"

האופוזיציה נגד התקציב: "פיקטיבי"

 

רבות נכתב ועוד ייכתב על הסתירה שבין גודלו ומורכבותו של המסמך הזה לבין התהליך המהיר שבו הוא מאושר, ועל היכולת המוגבלת של חברי הכנסת, שלא לומר זו של אזרחי המדינה, להבין את תוכנו ולבקר את ההחלטות הכלולות בו. מאז המחאה החברתית של 2011, גבר הרצון של אזרחי המדינה לתת את דעתם על תקציב המדינה ולשפוט האם הוא באמת משרת את המדיניות שעליה הכריזה הממשלה.

 

למרבה המזל, התפתחות האמצעים הטכנולוגיים בדורנו מאפשרת לאזרח, יותר מאי פעם, גישה אל מאגרי הנתונים ואל מסמכי התקציב. לרגל אישורו של התקציב, נסקור כאן שלושה מאגרי מידע שנוצרו בשנים האחרונות ומאפשרים לכל אחד, מהבית, לקרוא את התקציב, לנתח אותו ולדלות ממנו מידע ששופך אור על המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה שהביאה אותו לאישור הכנסת.

 

הרשמי: פיסקלי-דיגיטלי של משרד האוצר

משרד האוצר העלה השבוע לרשת את האתר פיסקלי-דיגיטלי, שמטרתו לספק מידע מאורגן ומפולח על תקציב המדינה. מטרת האתר, שמבוסס על התוכנה החינמית והפתוחה Tableau, היא לאפשר לחוקרים, עיתונאים ואזרחים להיחשף לתוכנו של תקציב המדינה עד לרמת התקנה הספציפית ולדלות ממאגר הנתונים הנרחב מסקנות בנוגע למדיניות הכלכלית של הממשלה והשלכותיה.

 

לאתר חמש לשוניות: חשבון הגירעון, הרכב ההוצאות, הרכב ההכנסות, מידע מפורט והסברים. בלשונית "חשבון הגירעון" ניתן למצוא פילוח של הוצאות הממשלה לפי תחומי פעילות. כך ניתן לראות כמה כסף משקיעה הממשלה בשירותים חברתיים, לעומת ביטחון, החזר חובות וכו'.

 

לחיצה על כל אחד מתחומי הפעילות תציג את כל משרדי הממשלה שמקבלים תקציב לאותו תחום. לחיצה על משרד ספציפי תפתח קישור ("מעבר לתצוגה רב שנתית") שבו ניתן לראות את התפתחות תקציב המשרד לאורך השנים.

 

מנגד, ניתן לראות בלשונית זו את הרכב הכנסות המדינה. כך ניתן להבין מה שיעור ההכנסות ממסים על מוצרי צריכה, שכל הציבור משלם באופן שווה, ומה שיעור ההכנסות ממסים ישירים, שבהם מי שמרוויח יותר - משלם יותר. לחיצה על כל סוג מס תפתח את המסים השונים ששייכים לסוג זה כך שניתן לראות כמה כסף נכנס לקופת מדינה ממס הכנסה, כמה ממע"מ, כמה ממס על דלק וכו'. גם כאן ניתן ללחוץ על קישור לתצוגה רב שנתית של ההכנסות מכל מס.


 

בלשוניות "הרכב ההוצאות" ו"הרכב ההכנסות" ניתן לראות את התצוגות הרב שנתיות של תקציבי המשרדים והמסים השונים. אולם בלשוניות הללו יש מידע נוסף וחשוב. ניתן לראות בהן את היקף ההוצאה הציבורית בישראל כאחוז בתוצר. זהו נתון חשוב שמעיד על גודלו היחסי של תקציב המדינה ועל עומק המעורבות של המדינה בחיי האזרחים ובכלכלה.

 

יש לקוות כי בקרוב יוסיף האוצר נתון נוסף לרובריקה זו, שהוא היקף ההוצאה האזרחית כאחוז בתוצר - כלומר, ההוצאה הציבורית בניכוי ההוצאות הביטחוניות והחזר החובות. נתון זה יחשוף את העובדה שישראל היא מדינה עם תקציב סביר בגודלו, אלא שהיקף ההוצאה על נושאים אזרחיים קטן בהשוואה בינלאומית, בשל גודלו של תקציב הביטחון והיקף החוב של הממשלה. לשם כך יש להוסיף גם נתונים בינלאומיים על מנת לערוך השוואה.

 

הלשוניות הללו מאפשרות גם לפלח את תקציבו של כל משרד ממשלתי לפי תחומי הוצאה. כך ניתן לברר, למשל, כמה הוציא משרד החינוך על שכר מתוך תקציבו בשנה מסוימת. כמו כן בלשוניות יש טבלה שמראה כמה משרות היו בכל משרד בכל שנה. לשונית "הרכב ההכנסות" מאפשרת גם לעקוב אחר גובה הצמיחה במשק ואחר נטל המס. זהו נתון שמסייע לענות על השאלה, האם משלמים כיום בישראל הרבה מסים או מעט ביחס לשנים עברו.

 

לשונית "מידע מפורט" מספקת נתונים אודות הוצאות המשלה עד לרמת התקנה. אם אתם רוצים לדעת, למשל, מה הייתה עלות שכרו של נשיא המדינה בשנת 2014, או לברר כמה כסף הוציאה הממשלה על דיור ציבורי בשנים 2005-2014, כל שצריך לעשות הוא לגלול אל התקנה הרלוונטית (או לנסות לחפש אותה בתיבת החיפוש) ולאחר מכן ללחוץ על Apply. בעקבות בחירתכם יתעדכנו שאר התיבות אל תחום הרלוונטי לתקנה שבה בחרתם. ניתן, לחילופין, לחפש דרך משרד או דרך תכנית, תחום פעולה וסעיף ראשי.

 

צפו באישור תקציב המדינה במליאת הכנסת השבוע:

היתרון של האתר הוא רמת העדכון והדיוק של הנתונים. בכל זאת - אין תחליף לנתונים שמוזנים על ידי אנשי אגף התקציבים בכבודם ובעצמם. החיסרון המרכזי שלו (כרגע) הוא היעדר התייחסות לשינויים בתקציב לאורך השנה. ניתן לראות את הפער בין התקציב שאושר לתקציב על שינוייו אך לא ניתן לעקוב אחר כל שינוי ושינוי שבוצע לאורך השנה וללמוד על אופיו. את הפער הזה משלים האתר של הסדנא לידע ציבורי.

 

ידע הוא כוח: מפתח התקציב

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה שהוקמה על ידי מתכנתים ישראלים שמכרו סטארט-אפים במיליונים, ואז החליטו שהגיעה השעה לרתום את כישוריהם לטובת הציבור הישראלי. הדרך שבה הם בחרו לעשות זאת היא לייצר אתרים שבאמצעותם יכול הציבור לקבל מידע על ההחלטות שמשנות את חייו.

 

"מפתח התקציב" הוא האתר השלישי שהקימה העמותה, אחרי "כנסת פתוחה" ו"תקציב פתוח". הרקע להקמתו היה ההבנה שאליה הגיעו חברי העמותה, כי לא די בחשיפת תקציב המדינה עצמו - יש לחשוף גם את ההעברות בוועדת הכספים, מפני שהעברות אלו משנות מהותית את חלוקת העוגה והן אלו שמעצבות באמת את סדר העדיפויות.

 


 

 

האתר מציג את תקציב המדינה לפי חלוקה לנושאים ולא למשרדים, וכך מאפשר לגולש לבדוק על מה הוציאה הממשלה כסף ולא רק איזה משרד הוציא כמה. בנוסף, מאפשר האתר להשוות בין גודלה של ההוצאה על כל נושא בתחילת השנה, לגודלה בסוף השנה לאחר ההעברות התקציביות בוועדת הכספים.

 

כמו כן, מאפשר האתר להשוות בין התקצוב של נושאים שונים על פי היקף התקצוב וגם על פי היקף ההעברות בוועדת הכספים, להשוות בין היקף ההעברות בשנים שונות, ואפילו לדעת מי היו ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים שבמשמרתם הועברו הכספים.

 

לשון החוק ולשון העם - EzGov

כל מי שמנסה לעקוב אחר הנעשה בבית המחוקקים הישראלי ובממשלה יודע כי אחד האתגרים גדולים הוא לתרגם את ההחלטות לשפה שניתן להבין ממנה בבירור מהי ההחלטה שהתקבלה וכיצד היא משפיעה על חייו של האזרח. אתגר זה גדול במיוחד כאשר מדובר בהחלטות כלכליות.

 

עם האתגר הזה מנסה להתמודד עמותת המרכז להעצמת האזרח, על ידי אפליקציית EzGov. האפליקציה מאפשרת למשתמש לעקוב אחרי ההחלטות שהתקבלו בממשלה, בועדת השרים לענייני חקיקה ובכנסת ולקבל תרגום של ההחלטות לשפה פשוטה ונגישה.

 


 

ההחלטות ממוינות לתחומי עניין, על מנת שהמשתמש יוכל לבחור בתחום שמעניין אותו ולא לעקוב אחרי כל ההחלטות. כמו כן, היא מאפשרת למשתמש לקבל עדכון לטלפון הסלולרי בכל פעם שמתקבלת החלטה בתחום שבו בחר להתמקד.

 

החיסרון המרכזי שלה הוא שהיא מעדכנת בנוגע להחלטות רק לאחר שעברו את תהליך האישור הסופי. כך למשל, הצעת חוק תופיע באפליקציה רק אחרי שמליאת הכנסת כבר אישרה אותה בקריאה שלישית. האזרח יכול לעקוב, אבל רק לאחר שההחלטה כבר התקבלה והדיון הציבורי אינו יכול להשפיע עוד על מקבלי ההחלטה.

 

לאפליקציה יש גם מסך שבו ניתן לראות נתונים סטטיסטיים אודות כמה חוקים אישרה הכנסת וכמה החלטות קיבלה הממשלה בכל חודש של השנה. החלטות והחוקים מפולחים גם הם לפי תחומי עניין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים