"את יכולה להשיג הרבה יותר טוב ממנו"
כולנו יודעים שמנהג הכנסת אורחים הוא מבורך ונפלא, אך השאלה היא עד כמה עלינו להתארח במערכות יחסים של אחרים, וגם עד כמה עלינו לאפשר לאורחים להתארח בזוגיות שלנו ולהביע דעתם עליה?
בטוחני שמדי פעם חברים קרובים שופכים בפניכם את הלב, ומספרים לכם על כל הבעיות שלהם עם בן או בת הזוג. אתם כמובן רוצים לעזור, ובטוחים שיש לכם בדיוק את הפתרון המושלם עבורם ולכן לא מהססים לרגע, ונכנסים לתפקיד היועץ. סבבה, לא? אז זהו, שלא תמיד.
דמיינו מצב שבו מישהו מתלוננת בפני חברתה על כך שבעלה אינו משמש כפרטנר ראוי בגידול הילדים וניהול משק הבית. היא בסך הכל רוצה לשחרר קיטור ולא ביקשה שום עצה. ולמרות זאת, חברתה מרעיפה עליה אינספור טיפים לטיפול בבעיה הזוגית שלהם.
נכון שהכוונות שלה טובות, וקיימת אפשרות שאותם טיפים גם יתקבלו בברכה, אך בד בבד ישנה גם אפשרות שהחברה תתרגז מכך שחברתה מתיימרת להיות יועצת הנישואים שלהם. "מה היא משחקת אותה? למה היא נותנת לי טיפים כאילו מישהו מינה אותה להיות יועצת זוגית לאומית? שתטפל בבעיות שלה ואז תדבר".
צריך לשים לב למספר רבדים של עצות. לדוגמה במקרה הנ"ל, אותה חברה יכולה היתה לתת עצות פרקטיות ויישומיות, למשל - הכינו טבלה מסודרת עם חלוקת תפקידים ברורה. זוהי עצה שלא יכולה להזיק בעיניי, אך יש גם עצות שעלולות להיות הרסניות, למשל "עזבי אותו, את יכולה להשיג הרבה יותר טוב ממנו", או "תעמידי אותו במקום פעם אחת ולתמיד". עצות מסוג זה גורמות לאותה חברה להרגיש נחותה, חסרת עמוד שדרה ו"פראיירית". נכון שהמטרה היתה להעצים את החברה, לעודד אותה ולחזק אותה, אך בסופו של דבר מתקבלת התוצאה ההפוכה, ובשלב מסוים אותה עצה תתנקם בחברה המייעצת.
למה? כי ברגע שאותה אישה תפרוק את כל מה שיש לה על בעלה, ותשחרר את רגשות הכעס, היא תיזכר במה שחברה שלה אמרה לה ויהיה לה קשה לשכוח זאת. במקום לחשוב "איזו חברה טוב יש לי", היא עלולה לחשוב "איזו חברה סכסכנית יש לי", וכך מתפרקות חברויות טובות של שנים.
אותו כנ"ל לגבי מקרה שבו גבר מתלונן על כך שאשתו לא מרעיפה עליו מספיק חום ואהבה. חבר שלו יכול לייעץ לו לבדוק למה - אולי הוא לא נותן לה מספיק תשומת לב? אולי משהו מפריע לה? זוהי עצה שיכולה להועיל, אך באותה מידה הוא יכול לתת לו עצה הרסנית, למשל "כל הנשים ככה, עדיף לחפש חום ואהבה בחוץ".
לכן צריך לקחת בחשבון שלפעמים כשמישהו נותן לנו עצה כנה מהלב מתוך מטרה לעזור לנו, מתקבלת בדיוק התוצאה ההפוכה. אז בפעם הבאה שמישהו משתף אתכם בבעיות עם בן או בת הזוג, שמרו על זכות השתיקה, גם אם ממש בוער לכם לתת עצה, אלא אם כן הוא בעצמו פנה אליכם בבקשת עזרה וביקש ייעוץ. כמובן שזה לא תקף לכל המקרים באשר הם. יש להפעיל שיקול דעת ולחשוב האם זה הזמן והמקום לייעץ או שעדיף להישאר בתפקיד האוזן הקשבת בלבד.
לדוגמה, אם מישהי מספרת שבעלה מכה אותה - אין פה מקום להיסוס, וברור שצריך מיד לייעץ לה לעזוב אותו. אבל בתחומים האפורים, תחשבו תמיד מה יהיו ההשלכות בעתיד אחרי שאותו חבר או אותה חברה נרגעו ושחררו את הכעס שלהם כלפי בן הזוג. כיצד העצה שנתתם תשפיע על החברות ביניכם? יש לחשוב על כך גם בהקשר הפוך - עד כמה כדאי לשתף אנשים בבעיות הזוגיות שלנו?
אם יש לכם בעיות עם בן הזוג, זה בסדר גמור ואף רצוי לדבר על כך, אבל בבקשה מכם, לא עם כל העולם. בחרו לכם איש סוד אחד שלו אתם מספרים הכל. עם איש הסוד מותר לכם לפרוק הכל ולהוריד את הדברים מהלב, אבל רק איתו. לסיכום, אורחים זה דבר נפלא, אבל לא בזוגיות.
המשך חג שמח!
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב"
לפנייה לכתב/ת 
