למה אנשים בודדים נותרים בודדים?
יש אנשים שיצירת קשרים חברתיים באה להם בקלות ויש את אלו שתמיד בודדים, לעיתים עד כדי מצב שבו הבדידות נפרסת בכל תחומי החיים. מדוע זה קורה להם וכיצד ניתן לשנות את המצב הקיים
עוד בנושא:
הגיע הזמן שתפסיקו לפחד מאתרי היכרויות
50% מהנשים: מרגישות עצובות אחרי סקס
לרוב באנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך, דיכאון או פחד חמור מדחייה וחרדה חברתית. מלבד איש מקצוע מוסמך שתמיד מומלץ להיעזר בו במקרים כאלו, יש דברים נוספים שניתן לעשות, כאשר בראש ובראשונה מומלץ להגדיר לעצמכם את המטרה - למשל, לצאת מהבדידות. כמו כן, חשוב להפנים שלמרות שבדידות היא אחת מההרגשות הנוראיות ביותר שיש, בהחלט אפשר לעבוד עליה ולצאת ממנה. שנית, עושים בדק בית. וודאי הרגשתם שאתם מנסים למצוא בן/בת זוג, אך לא מצליחים משום מה.
יש כאלה שבאמת ובתמים מאמינים שרובצת מעליהם קללה שחוסמת אותם מלמצוא אהבה. נתקלתי בלא מעט אנשים ששכנעו את עצמם לאורך השנים שיש להם "נאחס" בתחום הזוגיות ("אין לי מזל"), ומיותר לציין שמי שחושב כך, בעצם מרחיק מעצמו כל סיכוי לאהבה. אז אם גם אתם כאלה, אנא מכם, השתחררו מהאמונה הזאת וזכרו שמחשבה יוצרת מציאות. באמת.
יתרה מכך, כדאי לבדוק האם יש משהו באישיות שלכם או בהתנהלות שלכם שגורם לכם להיות בודדים. הכרתי בעבר בחור מאוד מצליח – היתה לו קריירה משגשגת וחיי חברה עשירים מאוד, אבל רק בתחום הזוגי - אף פעם לא הלך לו.
ניסיתי להבין למה, הרי כל הנתונים היבשים מצביעים על רווק מבוקש מאוד שיש לו המון מה להציע לבנות זוג פוטנציאליות. אך לאחר שביררתי יותר לעומק, הבנתי שהוא טיפוס שפשוט נמנע מראש מלהיכנס לקשר עמוק. לא בגלל שהוא לא רוצה (נהפוך הוא, הוא מאוד רוצה), אלא בגלל שהוא פשוט לא יכול.
אינני מתיימרת להיות פסיכולוגית, אך למיטב ידיעתי, מדובר לרוב באנשים שחוו שברון לב מתישהו במהלך החיים, או שהיו עדים למישהו קרוב שחווה זאת, ופשוט איבדו אמונה באהבה. הם אמנם מצהירים שהם רוצים למצוא אחת, והם באמת רוצים, אך יחד עם זאת הם לא באמת מאמינים שהזוגיות תצליח, ולכן, מבלי לשים לב, הם מרחיקים את עצמם מקשרים שיכולים להתפתח לכיוון חיובי. איך זה בא לידי ביטוי? ובכן, הם ייצאו לדייט, אבל לא יחשפו את רגשותיהם, ולא יתנו לקשר להעמיק. החדשות הטובות הן שברגע שמפתחים מודעות לבעיה, אפשר לטפל בה, והחכמה היא לדעת להכיר את עצמנו באמת, לגלות את החולשות שלנו ואת החסמים שלנו, ולעבוד עליהם.
דוגמה נפוצה נוספת לאנשים שנשארים בודדים היא טיפוסים פרפקציוניסטים. אתם וודאי מכירים את זה שכאשר שואלים מישהו בראיון עבודה מהן המגרעות שלו - כולם עונים "פרפקציוניזם". זאת כביכול חולשה, שבדרך כלל מהווה חוזקה בזירת העבודה. אבל בזירת הזוגיות והיחסים אין ספק שמדובר במכשול.
הרי מי שחייב שבן/בת הזוג שלו יהיו מושלמים, לעולם לא יצליח לנהל זוגיות נורמאלית, מהסיבה הפשוטה שאין זוגיות מושלמת! תמיד יהיו דברים שיפריעו לנו בבן/בת הזוג, ומי שרוצה חיי זוגיות בריאים, חייב לדעת גם להשלים עם חלק מהמגרעות. אנשים פרפקציוניסטים תמיד ימצאו מה לא בסדר, אלא אם כן הם יעשו עבודה פנימית וילמדו קצת לשחרר.
אם כן, לאחר שעשיתם בדק בית יסודי, ובחנתם האם יש מחסומים כלשהם שמונעים מעצמכם למצוא אהבה, טפלו בעצמכם. השלב הבא הוא פשוט לצאת לשוק הפנויים-פנויות ולעשות מאמץ אמיתי כדי לצאת מהבדידות. אני תמיד חוזרת ואומרת שאם אנשים היו מחפשים זוגיות באותה רצינות שבה הם מחפשים עבודה, כולנו (או כמעט כולנו) היינו בזוגיות מאושרת.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב"
לפנייה לכתב/ת 
