תיאטרון של אנשים עם מוגבלות
ההצגה בערבון מוגבל עולה בימים אלה בתיאטרון "נוצר" בבת ים. בין הנושאים שעולים – זוגיות, זכותן של נשים עם מוגבלות להיות אימהות ועוד. ההצגה היא חלק משבוע המודעות לנגישות של העירייה
ההצגה בערבון מוגבל העולה בימים אלה בתיאטרון 'נוצר' במסגרת שבוע מודעות לנגישות בתמיכתה של עיריית בת ים, עוסקת במפגש בין אנשים עם מוגבלות לבין העולם ה'בריא' במקומות בהם המפגש הזה מעורר עדיין 'אי נחת' מסוימת. ההצגה לא דנה בשאלות תיאורטיות דוגמת "האם האחר הוא אני או 'הם'", אלא בשאלות יומיום מעשיות.
בערבון מוגבל(צילום: שמעון בוקשטיין)
בין הנושאים שעולים – זוגיות, זכותן של נשים עם מוגבלות להיות אימהות ועוד, למשל – בתגובה לרצונה של לימור, נמוכת קומה בכיסא גלגלים, להביא ילד לעולם, מציעה לה הרופאה למצוא חוג מעניין. או, סיפור אחר – כשבנה מספר שהתאהב בנכה... האם מתקוממת: "שתמצא לה פיליפיני". לגבי זוגיות עם נכה פוסקת האם: "על גופתי המתה". כשהשחקנים מתניידים בכיסאות גלגלים. מתערבת גם הטכנולוגיה בחזרות. מעלית מקולקלת, מדרגה קטנה בכניסה לחלל החזרות, בטרייה חלשה, מכשיר שמיעה שהתקלקל – כל אלה משפיעים על העבודה. בהצגה משחקים אנשים עם ובלי מוגבלות. אחד השחקנים הוא ילד בן 12 שהצטרף לסבתו באחת החזרות, נשבה בקסם התיאטרון ונשאר. מי שמצלם את החזרות ואת הקבוצה הוא אדם עם מוגבלות שעובד עם אימו.
בהצגה בעירבון מוגבל אין ניסיון להסתיר את המגבלה, להיפך: המגבלה 'מפעילה' את הטקסט הבימתי ומשמשת אותו אמנותית. המסגרת התיאטרונית מאפשרת מבט ישיר אל מי שהורגלנו להסב ממנו מבט כי "לא יפה להסתכל". באמצעות חוקיות מוסכמת ורשות להתבונן מבקשים השחקנים לומר: העירבון (של שילוב חברתי, של שוויון זכויות והזדמנות) עדיין מוגבל – אבל אם אנחנו על הבמה, אנחנו בדרך...
את ההצגה כתבו המשתתפים בסיועה של הבמאית ומנחת הקבוצה נירה מוזר, היא מלווה בנגינה חיה בפסנתר ובקמנצ'ה בידי גלעד תדהר (שגם הלחין) ורוני גנאור; כוריאוגרפיה: נועה זמיר; עיצוב במה: נעמה בר-אור; וידאו-ארט: שמעון בוקשטיין; עיצוב תאורה: ג'ודי קופפרמן; השחקן-יוצר כפיר מרמרלי כתב והלחין את השיר סוף טוב – שהוקלט ומושר בידי שאר המשתתפים. המפיקה – איריס חיה זיגדון ועוזרת הבמאית ענת לוי מרדכי גם הן משתתפות בקבוצה. צילומי וידאו נעשו בחלקם על ידי נטשה ומקסים קריבקסין, אם ובנה הפעילים גם הם בקבוצת התיאטרון. עו"ס מלווה: חיים קדוש המחלקה לשירותים חברתיים בת ים.
במסגרתה הנוכחית פועלת קבוצת התיאטרון הבת-ימית כבר למעלה מעשר שנים. הצגות קודמות שלה היו הסלון של פלורה, קובה פרדייס וזולת. הקבוצה הופיעה גם במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב בבת-ים, בתיאטרון 'החניון' באוניברסיטה העברית בירושלים, בפסטיבל נווה יוסף לתיאטרון קהילתי ובאוניברסיטת חיפה.
בעשורים האחרונים חל שינוי חברתי בקרב אנשים עם מוגבלות, המלוּוה, בין היתר, בשינויים בחקיקה ובהתפתחות שיח על זכויות אדם לאנשים עם מוגבלות. באקדמיה ובקרב פעילים חברתיים התפתח דיון ב'זהות נכה'. זהות כזו אינה מתייחסת למגבלה כאל לקות רפואית, אלא כאל הבניה חברתית-תרבותית-פוליטית – בדומה ליחס בין מין למגדר בספרות הפמיניסטית.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
