שתף קטע נבחר

"הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד בינינו"

כבר שש שנים שישראל גוריון ואסף אמדורסקי "שרים דודאים". באולפן ynet, רגע לפני שיחגגו לישראל 80 על הבמה, סיפרו על הקלאסיקות שמסרבות להישכח, על החיבור המוזיקלי המיוחד ("הוא ממלא בשבילי איזשהו מקום ואני בשבילו") ומה בני, הדודאי המקורי ואביו של אסף, היה חושב על הצמד החדש

לפני שש שנים חברו המוזיקאי הוותיק ישראל גוריון והמוזיקאי הקצת פחות ותיק אסף אמדורסקי זה לזה, כדי להחיות מחדש את צמד הדודאים בו ניגן גוריון עם אביו של אסף, בני. החיבור, תחת השם "שרים דודאים", לא הסתכם בהופעות נוסטלגיה ואף הוליד אלבום זהב של שני אנשים מדורות מוזיקליים שונים לגמרי. ב-27 בנובמבר הם יציינו לגוריון יום הולדת 80 במופע חגיגי, לכבודו הגיעו לאולפן ynet כדי לספר איך הכל התחיל, על התגובות מהקהל ומה בני היה חושב על שיתוף הפעולה. כן ביצעו את ה"הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר". צפו.

 

"ישראל קצת יותר פרוע, יותר רוקנ'רול", מסביר אמדורסקי את החיבור הלא מובן מאליו בינו לבין שותפו של אביו, ומסביר כיצד הוא וגוריון מתגברים על פער של 40 שנה ביניהם. "איזה פער? אסף הרבה יותר מבוגר ממני", מסתייגר גוריון, ואמדורסקי מרחיב: "באמת שישראל הוא מאוד easy going. הכל אצלו יותר רגוע וחלק ואני קצת יותר פוץ וקפדן. אני משתדל להיות יותר קליל בסביבה שלו. אני חושב שלומדים מזה איך לשחרר". 

 

שיתוף הפעולה בין גוריון לאמדורסקי הבן החל לפני שש שנים במטרה להחיות את שיריהם הקלאסיים של הדודאים, מהצמדים המובילים בזמר העברי שפעל בין 1957 ועד 1993.

 

הפרויקט, לפחות בראשיתו, פנה לקהל שחווה את הצמד האגדי בזמן אמת. עם הזמן, השתנה גם הקהל. זו, לדבריהם של גוריון ואמדורסקי - ההוכחה הניצחת לכך שמדובר ביצירות שעומדות במבחן הזמן. "כשהתחלנו להופיע הקהל היה בגיל 70 ומעלה", נזכר אמדורסקי. "עכשיו הצלחנו להביא למופע הזה קהל הרבה יותר צעיר. זה ממש הפך להיות משהו יותר חי". 

 

"הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד בינינו" (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
"הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד בינינו"(צילום: עידו ארז)

עוד באולפן המוזיקה של ynet:

טונה: "אם אתה חושב מי ייעלב - אתה לא ראפר"

נינט טייב: "אני לא מתעסקת בפלייליסט"

עידן יניב: "אני כבר ילד, ויתרתי על הגימיקים"

 

החיבור בין השניים מובן אמנם, והפסיכולוגיה בגרוש תטען כי עבור שניהם, נוכחותו של השני ממלאת מקום חשוב של חסר - בין אם של שותף ליצירה ובין אם של דמות האב או החבר שהלכה כשבני אמדורסקי הלך לעולמו, ב-23 בינואר, 1994. אמדורסקי לא מכחיש: "זה נכון. ישראל הוא כמו דוד שלי, הוא עבד עם אבא שלי במשך 36 שנה. אני גדלתי על ברכיהם הפיזיות וגם על המוזיקה שלהם.

 

"בשבילי, לעבוד עם ישראל על הרפרטואר של אבא שלי זה דבר מאוד דרמטי. לקח לי הרבה שנים להגיע למקום הזה ובהתחלה היה לי קשה עם זה. היום, אחרי שש שנים, אני כבר נהנה מזה. ישראל ממלא בשבילי איזשהו מקום ואני בשבילו. זה גלוי ומוצהר ולא מתחת לפני השטח, ועם זאת יש מקום ליהנות לא רק באופן סימבולי, אלא גם כמוזיקאים וכבני אדם. הקהל יודע לזהות את הקשר המיוחד הזה בינינו".

 

החיבור לא היה קל מההתחלה, ודרש הסתגלות. "לקח לי לשנים להגיע למקום הזה, ובהתחלה היה לי קשה איתו. אני חושב שכל אחד שהיה מנסה לשיר קטעים של בני אמדורסקי היה נתקל בקשיים האלה, לא משנה אם זה הבן שלו או לא", מסביר אמדורסקי, וגוריון מוסיף: "הוא היה מקבל את זה בשמחה. זה גם היה מחמיא לו, אני חושב, שהבן שלו הולך ומנגן את המוזיקה שלו - הרי בתקופה בה הוא היה חי, אסף היה רוקיסט. הרבה פעמים הוא גם מזכיר אותו. הם לא דומים ממש, אבל הוא עושה את אותן המניירות הפיזיות של בני".

 

שש שנות במה מאחוריהם, והיד עוד נטויה. "בינתיים זה ממשיך לקרות", מסכם אמדורסקי. "אולי אפילו נקליט עוד דיסק, אחרי הקודם שעף בכמויות אדירות. השאלה היא מי יתעייף קודם - ישראל לא יתעייף, אני אשתדל לעמוד בקצב שלו".

 

מניירות של אבא. אמדורסקי בפעולה (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
מניירות של אבא. אמדורסקי בפעולה(צילום: עידו ארז)

הדודאים יחגגו לישראל גוריון יום הולדת 80 במופע צהריים מיוחד, שיתקיים ב-27 בנובמבר במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, במסגרת פסטיבל הג'אז. אורחים: מתי כספי, יהודית רביץ, אלונה טוראל, יובל כהן והחברים של בני.

 

צילום: ניר כהן ואלי סגל בימוי: סיגל מגריסו עריכת וידאו: נטלי זברו, תמר אברהם הפקה: ערן רחמני ניתוב: רובי שביט-לוי סאונד: דניס קרסנופיורוב פיקוח טכני: עידן ארבל איפור: חן שפירא לוי

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
הדודאים. אין משמעות לפער הדורות
צילום: עידו ארז
לאתר ההטבות
מומלצים