תלויה בחסדיו: איך לזהות אלימות כלכלית?
היא סמויה מן העין ואין לה סממנים חיצוניים, אך אלימות כלכלית נפוצה הרבה יותר משנדמה ועלולה לפגוע בכל שכבות האוכלוסייה. כך תזהי אם את בתוך מערכת יחסים שנגועה באלימות כלכלית. וגם – דרכים לצאת מהמצב
השבוע היינו עדים להליך הגירושים המתוקשר של קרן מיכאלי ואילן בן דב, בו קרן מיכאלי העידה בבית הדין לעבודה כי לא הייתה לה שום סמכות לגבי קבלת החלטות הכלכליות בבית, ולכן גם לא לקחה חלק פעיל בהעסקת העובדת הזרה. לפי העדות, קרן הייתה חסרת אונים מול שליטתו הכלכלית של בן דב.
לרוב, שליטה כלכלית בין בני זוג נשארת בין דלתיים סגורות. היא סמויה מן העין ואין לה סממנים חיצוניים. יחד עם זאת, היותה סמויה לא מוריד מאומה מהיותה תופעה נפוצה למדיי, לא רק בשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות, אלא בכל שכבות האוכלוסייה. תופעה אשר לובשת צורות שונות של שליטה. מכיוון שישנם מקרים רבים בהם בני הזוג מנהלים חשבון משותף ומתנהלים כיחידה כלכלית אחת, יש קושי לאתר את המצוקה של האישה והרשויות לרוב לא מודעות ליחסי הניצול בין בני הזוג.
"50% מהנשים המוכות דיווחו גם על אלימות כלכלית"
"האלמנט המשותף לכל סוגי האלימות, בין אם מדובר באלימות פיזית, נפשית או כלכלית, הוא השליטה באישה. כאשר אני יכולה להגיד לך, שמתוך כ-700 נשים השוהות מידי שנה במקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ, מחצית מהן דיווחו כי הן חוו גם אלימות כלכלית מצד בני זוגן", מספרת רינת לאון, מנהלת מרכז ויצו לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. לדבריה, העניין הוא המידור מהשליטה הכלכלית והפיכת האישה לתלויה באופן מוחלט בהחלטות של בן זוגה.
"הרי אי אפשר לחיות בלי כסף", היא אומרת ומרחיבה: "זאת תלות קיומית והיא עשויה להופיע בדרכים שונות. לפעמים השליטה של הבעל מתחילה בדרכי נועם, כשהבעל אומר לאישה: 'את לא צריכה לעבוד, אני אפרנס בשביל שנינו ואת תישארי בבית ותגדלי את הילדים', אבל יש הרבה נשים שרוצות לצאת לעבוד והבעל לא מאפשר להן. כך האישה הופכת להיות תלויה בבעל. אין לה מסגרת, היא לא עצמאית, ובנוסף, היא לא מצליחה לייצר ככה אופק עתידי, כי אין לה פנסיה או חסכונות שיבטיחו לה עתיד או חיים עצמאיים אחרי הנישואים".
רינת מספרת שהיא נתקלה במקרים בהם הבעל ממש נעל את אשתו בבית, או פשוט הפסיק לקחת אחריות על הילדים. לדבריה, מה שעומד מאחורי השליטה הזאת זה פחד קיומי שנובע מקנאה אובססיבית. כלומר, בחלק גדול מהמקרים, הבעל מפחד שאם אשתו תצא אל שוק העבודה - היא תפסיק להיות האישה הקטנה שנשארת בבית, תראה מה הולך בחוץ ותגלה את העולם הגדול - ואז היא כבר לא תרצה להיות איתו.
מה לגבי נשים עובדות? האם גם הן חשופות לפגיעה כתוצאה מאלימות כלכלית?
"נשים עובדות גם יכולות להיות קורבן לאלימות כלכלית. ראיתי מקרים בהן נשים עבדו מבוקר ועד ערב, וכל המשכורת שלהן הלכה לבעל. הבעל היה השולט היחיד בהוצאות והוא מנע מהן ומהילדים שלהן להשתמש בכסף".
האם יש הבדלים בין נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובין נשים ממעמד גבוה יותר במידת החשיפה לאלימות מהסוג הזה?
"אלימות כלכלית יכולה להופיע בכל שכבות האוכלוסייה, אבל יש תופעות מסוימות שהן שכיחות יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. למשל, בשכבה הסוציו-אקונומית הגבוהה יותר יש פחות אלימות פיזית, אבל כן יש מקרים בהם הבעל מונע כסף מהילדים כדי לנטרל את האישה ולפגוע בה".
"לדוגמה, אישה שהגיעה לפה מצפון תל אביב, משכונה מאוד טובה ורמת חיים גבוהה. היא עבדה במשרד אדריכלות מאוד רווחי, ואחרי החתונה, בן הזוג שכנע אותה שיש לו משרד יותר טוב שהוא עובד בו ושתבוא לעבוד איתו. לאט לאט הוא מידר אותה מהעניין הכלכלי. היא מספרת שהיא הייתה מסתובבת בפארק ומבקשת מאנשים 'שכחתי מטרנה, אתה יכול להביא לי?' או 'חסר לי חיתולים'".
"היה גם מקרה של אישה, בעלת עסק עצמאי, שבן הזוג שלה לא רצה שהיא תעבוד. אז הוא היה מגיע למקום העבודה שלה וגורם לאי נעימויות בינה ובין העובדים שלה. הוא פשוט חיבל לה בעסק ללא הפסקה. בשכבות החלשות נתקלנו במקרים בהם בן הזוג דווקא נשאר בבית והאישה הייתה צריכה לצאת לעבוד במפעל בשש בבוקר ולחזור בחמש אחר הצהריים. היא לא יכלה לחזור ולהוציא את הילדים מהגנים, והבת הגדולה הייתה מוציאה אותם, ובן זוג היה נשאר בבית כל היום, שותה ומבלה עם חברים".
איך אישה יכולה לזהות אלימות כלכלית?
"הכל עניין של מינון, של הסכמה ושל שליטה. יכול להיות שבין בני זוג יש הסכמה שהוא המפרנס ואת בבית. מתי את צריכה להתעורר? כשכל דבר צריך לעבור דרכו, ובעיקר כשהשליטה בידיו, ואת מרגישה חסרת אונים לגבי הנושא הכלכלי. ברגע שיש את התחושות האלה, צריכה להידלק נורה אדומה. יכול להיות שיש הסכמה משותפת, עם שקיפות בסגנון - 'אני עובד ואת עם הילדים'. יכול להיות שאין הסכמה ויש חוסר אונים של הנשים לגבי זה. זה בדרך כלל מתעורר סביב יציאה לעבודה, ניהול החשבונות, והסכמה או אי הסכמה על הוצאות".
"ברוב המקרים, המשכורת נכנסת לחשבון בנק משותף, אבל הוא רק לכאורה משותף. אסור לאישה להוציא כסף, אבל הבעל יכול לקנות אוטו בלי להתייעץ איתה. בדרך כלל בזוגיות, דברים גדולים כמו לקנות אוטו או לקחת הלוואה גדולה זה משהו שנעשה בשיתוף של שני בני הזוג. יש מקרים שנשים נכנסו לחובות גדולים כי הבעל הוציא הוצאות גדולות והוא לא התייעץ עם האישה. יש גם הרבה מקרים של איומים - אם היא לא תחתום בבנק על הלוואה או תעשה מה שהוא אומר, היא תקבל ממנו מכות".
איך אפשר להתנתק מהשעבוד ולקבל סיוע?
"קודם כל, זה עצם ההבנה. מאוד חשוב שנשים יבינו שזה חלק מהאלימות. אם בן הזוג מחזיק בכרטיסי האשראי שלך, לא נותן לך לצאת לעבוד, שולט בהוצאות שלך, מתקצב אותך ואין לך שליטה כי הכל דרכו - את צריכה להבין שאת נמצאת בבעיה. זה שאין לך שום שליטה על הכסף שלך, ואת לא יכולה לקנות לעצמך שמלה בלי לקבל ממנו אישור, אז כאן צריכה להידלק לך נורה אדומה".
"ברור שבין בני זוג, לא תמיד מתייעצים לפני כל פעם שהולכים לקניות, אבל אם יש מקרה שמתווסף למקרה, ואת לא יכולה להוציא כסף ואין לך שליטה על הכסף, אז יש בעיה סביב העניין הזה. לגבי קבלת סיוע, יש את המרכז למניעת אלימות במשפחה בכל עיר מגורים ( ומספר סיוע של ויצו שנפתח במיוחד: 03-6923791). יש מקרים בהם יכול להיות שאפשר לפתור את הבעיות. לא כל מקרה חייב להסתיים בגירושים. לכן חשוב להגיע לפגישת התייעצות ולפתוח את הנושא".
המעוניינים להתייעץ ולקבל הכוונה, יכולים ליצור קשר עם האגף לקידום מעמד האישה בוויצו: 03-6923791
לגברים המבקשים ייעוץ וסיוע כדי לצאת ממעגל האלימות, או לבני משפחותיהם מפעילה ויצו קו מיוחד בטלפון: 1-800-393904
לפנייה לכתב/ת 
