שתף קטע נבחר

3 שיכורות תקפו אישה. הפיצוי: 280 אלף שקל

תושבת חיפה עלתה למונית שירות בדרכה לעבודה, וללא סיבה הותקפה ע"י צעירות שחזרו מבילוי. בנוסף לעונשי מאסר, הן חויבו לפצות אותה כספית

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פיצויים אזרחית שהגישה אישה אחרי שהותקפה ללא סיבה על ידי שלוש צעירות שיכורות במונית שירות בעיר. לפיכך, בנוסף לעונשי המאסר בפועל שנגזרו עליהן בהליך הפלילי חויבו הצעירות לשלם לאישה פיצוי של כ-280 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האירוע התרחש לפני כשלוש שנים: התובעת, כבת 45, עלתה בשעת בוקר מוקדמת על מונית שירות בחיפה בדרכה לעבודה. בסמוך לצומת לב המפרץ נכנסו למונית שלוש צעירות בשנות העשרים לחייהן, שחזרו מבילוי לילי במהלכו שתו אלכוהול. ללא כל סיבה הן החלו להכות ולנשוך את האישה בראשה ופניה. בתגובה עצר הנהג את המונית בסמוך לתחנת המשטרה. הצעירות נעצרו וניסו לתקוף את השוטרים.

 

בעקבות התקיפה אושפזה האישה בבית החולים רמב"ם לכמה ימים עם שבר בארובת העין, ונאלצה לעבור ניתוח בפניה. ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, וקבע שנותרה לאישה נכות רפואית בשיעור של 38%.

 

בהליך הפלילי הורשעו שלוש הצעירות בתקיפת האישה והשוטרים, ועל כל אחת מהן הוטלה תקופת מאסר בפועל של בין שנתיים לשנתיים וחצי, בנוסף לפיצוי של 20 אלף שקל לנתבעת.

 

ב-2013 הגישה האישה באמצעות עו"ד תומר איסק תביעה אזרחית נגררת לפיצויים של 1.5 מיליון שקל על נזקיה. לטענתה, מאז התקיפה היא סובלת מכאבים תמידיים בפניה וצווארה, ומבעיות נפשיות המונעות ממנה לתפקד ולהתקדם. היא הוסיפה שנאלצה להפסיק את עבודתה כמטפלת בקשישים וביקשה לקבוע את נכותה התפקודית בשיעור דומה לנכותה הרפואית.

 

מנגד, טענה אחת הנתבעות באמצעות עו"ד אריאל יום טוב שנכותה הרפואית של התובעת אינה מפריעה לה לתפקד בחיי היום-יום. לדבריה התובעת חזרה לעבוד באותו היקף משרה והמשיכה בחייה הרגילים. נתבעת נוספת טענה שהקורבן לא הוכיחה את נכותה הנפשית, והנתבעת השלישית כלל לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיונים.

 

"חזרה לחייה"

השופט דניאל פיש אמנם קיבל את טענות הנתבעות, שלפיהן התובעת לא הגישה חוות דעת רפואיות על נכויותיה, אך פטר אותה מכך והסתמך על קביעותיו של הביטוח הלאומי בהתחשב במעשיהן ובמצוקה הכלכלית של התובעת.

 

הוא בחן את השפעת התקיפה על חיי התובעת והגיע למסקנה שנכותה התפקודית אינה שווה לנכותה הרפואית, כיוון שהיא חזרה לעבודה ולמהלך חייה הרגיל. בתוך כך דחה השופט את טענת התובעת כי התקיפה הביאה ל"הריסת חייה והיעדר תפקוד" והעמיד את נכותה התפקודית על 20% בלבד.

 

כמו כן, קיבל השופט את טענת הנתבעות ודחה את בקשת התובעת לפיצויים עונשיים, בשל הפיצוי שנפסק לה במסגרת ההליך הפלילי.

 

לאחר קיזוז של 190 אלף שקל בגין התגמולים שקיבלה התובעת מביטוח לאומי, הורה השופט לנתבעות לשלם לה פיצויים בסך כ-280 אלף שקל עבור כאב וסבל, ואובדן שכר. בנוסף הן ישלמו שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי והוצאות משפט בסך 2,500 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים