כך בעלי הפסיק לפגוע בי והתחיל לכבד
בן זוגה של מאיה כל הזמן ירד לחייה. הוא נהג להעליב אותה על ימין ועל שמאל, לא הקשיב לדבריה ולא העריך אותה מספיק. עד שמאיה החליטה שהיא לא מחכה שהוא ישתנה, ומתחילה לשנות את עצמה
"פעם בעלי היה כל הזמן מעליב אותי ונותן לי תחושה שאני חסרת ערך, והיום הוא נותן לי מחמאות. אני גם מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי בהרבה מצבים אחרים!".
השינוי עליו מעידה מאיה (השם האמיתי שמור במערכת), התחולל בעקבות סדרה של טיפולים שעברה אצלי. כאשר נפגשנו לראשונה, היא סיפרה לי שבעלה נוהג להעליב אותה, ושהיא כל הזמן מסבירה לו שההתנהגות שלו לא נעימה לה, אבל הוא מתעלם וממשיך.
המצב היה מאד לא נעים לה, והיא הרגישה שהיא עושה כל מה שהוא רוצה, אבל הוא אף פעם לא מרוצה ורק ממשיך להעליב אותה. המטרה שלה הייתה שהוא יעריך אותה, והיא הרגישה שהיא עושה עבורו המון כדי שיפרגן ויגיד מילה טובה, אבל הוא - בשלו. היא סיפרה גם שניסתה לשנות גישה ולא להתייחס אליו, אבל זה לא עזר ורק יצר ריחוק וגרם לה לא לרצות להיות בקרבתו.
מקרה שפגע בה במיוחד, ארע באחד הערבים כשהיא החליטה להקדיש לבעלה ערב אינטימי, הכינה ארוחת ערב טעימה ושמה מוזיקת רקע רומנטית, אבל במקום להתרגש ולהודות לה, הוא הגיב בקרירות ואמר שהוא טרוד בענייני עבודה ושהעיתוי לא מתאים.
זיהיתי שמה שהיא חווה מבעלה משקף למעשה את מה שקורה לה בינה לבין עצמה. החיים החיצוניים הם למעשה מראה: כשמאיה הרגישה קטנה ולא נחשבת, היא "זימנה" לה אנשים שישקפו לה את ההתייחסות שלה לעצמה. השיקופים האלו הגיעו כדי להמחיש לה שעליה להתייחס לעצמה, לרצונות שלה ולרגשות שלה.
לאחר שעבדנו על הנושא, היא הרגישה הקלה עצומה, מכיוון שהיא כבר לא חשה צורך לדבר איתו על כך כפי שעשתה הרבה פעמים בעבר, דבר שכמובן מעולם לא עזר ורק החמיר את המצב. אך המהפך הגדול התרחש כשהיא הפסיקה להיעלב ממנו ומהסביבה בכלל. היא התחילה להרגיש טוב בכל מצב ולא להיפגע, ולא בגלל שפיתחה "עור של פיל", אלא מתוך תחושה והבנה שכל אחד מדבר מתוך עולמו הפרטי. כלומר, אם בן זוגה לא רואה בה את הטוב, זה לא אומר שאין בה טוב, כי היא מרגישה בכל מקרה את הטוב שבה.
באופן מפתיע, מאיה החלה לקבל מבן זוגה גם לא מעט מחמאות. היא כבר לא הייתה צריכה "לתפוס את המקום" של הקטנה, המסכנה והלא נראית, ואז גם בעלה התחיל לראות אותה אחרת ולהתייחס אליה בצורה יפה ומכבדת.
הסוד הוא המקור, לא התוצרת
אם אנחנו מקבלים מהסביבה תגובות לא נעימות כמו כעס או שנאה, הדרך להתמודד איתן היא לא לשנות את הסביבה, אלא לבדוק בינינו לבין עצמנו מה המקור לתחושות האלה ומה יצר אותן. כאשר נטפל במקור, נקבל גם פידבקים הרבה יותר מעצימים מהסביבה. השיטה הזאת נקראת "חיבורים", והייחוד שלה טמון בכך שהיא מטפלת במקור שיצר את האירועים בחיינו, במקום ב"תוצרת" של חיינו. כלומר, לא באירוע או בטראומה, אלא בזיהוי של מה בחיבור של האדם עם עצמו יצר את הטראומה או את האמונה המגבילה.
כאשר אנחנו חיים מתוך ביטוי עצמי מלא, החיים הופכים להיות טובים יותר ומלאי סיפוק והגשמה. כשאנחנו מרגישים קטנים, לא נשמעים ולא משמעותיים, אנחנו רואים יותר ויותר שיקופים מהסביבה שמדגישים לנו את התכונות הללו. אנחנו יכולים להתעלם מהסביבה ומעצמנו, אבל זה רק יפגע בנו יותר מכיוון שזה ייצור ריחוק. בזוגיות, לדוגמה, ככל שנתעלם מבן הזוג יותר, כך נרגיש לבד יותר בזוגיות, ואז הדרך לפרידה תהיה קצרה.
גם נוגה (שם בדוי) פנתה אלי וסיפרה שהיא לא נוהגת, ושמפריע לה שהיא זקוקה לעזרתו של בעלה כדי להגיע ממקום למקום. היא הרגישה שהיא נזקקת לו ושהיא ממש תלויה בו, והוא מבחינתו חשב שעליה להיות עצמאית יותר ולהסתדר לפעמים בכוחות עצמה. כל פעם שהיה מסרב להסיע אותה, היא היתה נעלבת מכך שהוא לא כל כולו בשבילה.
במסגרת הטיפול, דיברנו על ההבדל בין תמיכה לנזקקות. כאשר היא הבינה שהיא יכולה להיתמך בבעלה מתוך רצון ולא להזדקק לו מתוך צורך, החליטה נוגה ללמוד נהיגה, ובינתיים החלה להשתמש בתחבורה ציבורית. אם קודם לכן, בכל פעם שהוא סרב היא הרגישה לא נחשבת ולא אהובה, עכשיו היא בחרה בעצמאות, ובעלה שמח להסיע אותה כשהתאפשר לו. נוגה דיווחה גם שפתאום יש לו יותר נכונות להיות איתה ולהיענות לדרישותיה, בייחוד מאחר שהיא כבר לא משדרת שהיא חייבת אותו.
גם במקרה של נוגה, במקום להתרכז במה בן הזוג שלי לא עושה לי, חשוב שאתרכז במה אני עושה עבור עצמי, ואז התחושות שלי יהיו יותר טובות והביטחון העצמי שלי יעלה.
בהצלחה!
מירב הדס היא מומחית למערכות יחסים, בוגרת מכללת מדיסין בקינסיולוגיה ומטפלת בשיטת "חיבורים".
לפנייה לכתב/ת 
