זכויות עובדים ומעסיקים: מה השתנה ב-2015?

שנת 2015 הסתימה עם מספר פסיקות של בתי המשפט וחקיקה שהביאו לשינויים בתחום דיני העבודה. מה היו השינויים המרכזיים וכיצד הם צפויים להשפיע במהלך השנה הקרובה? בסיוע מומחים לדיני עבודה, אספנו את המגמות הבולטות שנרשמו השנה בשוק העבודה:

מסירת הודעה בכתב למועמדים - תיקון שנכנס לתוקף השנה קובע כי מעסיקים פוטנציאליים חייבים למסור הודעות בכתב למועמדים לעבודה, בין אם התקבלו ובין אם לא. עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מבהיר כי כל מעסיק או מעסיקה נדרשים כעת להודיע למועמדים שעברו ראיון עבודה או בחינה, הודעה בכתב על התקדמות הליכי המיון שלהם וכן הודעה בכתב במידה שלא התקבלו. יש למסור את ההודעה אחת לחודשיים מהמועד הראשון שבו החלט תהליכי המיון.  

ראיון הודעה. חובה להודיע למועמדים אם התקבלו(צילום: shutterstock)

עוד הוא מחדד, כי הוראות אלו רלוונטיות לכל הליך גיוס ומיון, בין המעסיק מבצע אותו ובין אם המסתייע בחברת גיוס והשמה, למעט מעסיקים בענף המסעדנות ועל בתי עסק שמעסיקים פחות מ-25 עובדים. "אם המעסיק מפר את חובה זו, המועמד שלא קיבל הודעה יוכל להגיש תביעה לבית הדין, כאשר גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו של השופט" מוסיף לפידור. "ככל שמעסיקים פוטנציאלים יפרו את החובות החדשות, המועמדים יוכלו להגיש תביעה לפיצוי כספי לבית הדין לעבודה, זאת מבלי שיצטרכו להוכיח כי נגרם להם נזק כספי כלשהוא. גובה הפיצוי יהיה נתון לשיקול דעתו של בית הדין".

חולים? הבוס לא צריך לדעת במה - ב-4 בנובמבר נכנס לתוקף התיקון לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), שהשמיט את "אבחון המחלה" מתעודת המחלה שעל העובד להמציא למעסיק בעת היעדרותו מהעבודה בשל מחלה. עד לתיקון זה, היה על העובד אשר ביקש לקבל דמי מחלה עקב היעדרות, להמציא תעודת מחלה אשר כללה את שם החולה, אבחון המחלה, התקופה שבה לא יכול העובד לעבוד עקב המחלה, שם הרופא ומענו ותאריך הוצאת התעודה. התיקון למעשה השמיט את הדרישה השנייה - אבחון המחלה - וכיום תעודת המחלה המספקת לצורך קבלת דמי מחלה אינה צריכה לכלול את תיאור המחלה.

אין לנכות שכר על הפסקות קצרות של 10 דקות - פסיקה עקרונית שניתנה השנה בביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע ולפיה הפסקות קצרות בנות 10 דקות נחשבות לזמן עבודה ואין לנכות עבורן שכר. מדובר היה בתביעה של עובדי חברה לייצור מוצרי מתכת, שמעסיקם ניכה משכרם זמן עבור שתי הפסקות באורך 10 דקות כל אחת, שנטלו מידי יום לצורך התרעננות. "השופט קיבל את טענותיהם כי מדובר בהפסקות הנכנסות תחת ההגדרה של שעות עבודה לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, הניתנות לעובד להחלפת כוח ואוויר", מסביר לפידור. "בעקבות זאת, הוא חייב מעסיק לשלם הפרשי שכר לשלושה עובדים, עבור 20 דקות ביום שנוכו משכרם.

מימון חופשי חודשי לא מספיק - פסק דין שהתקבל השנה בבית הדין הארצי לענייני עבודה, קבע כי מעביד שמעסיק עובדים בשבת או בחג, כאשר אין תחבורה ציבורית, חייב להחזיר לעובדיו את הוצאות הנסיעה האמתיות מהבית לעבודה ובחזרה, ולא יכול להסתפק בהחזר הוצאות הנסיעה לפי חופשי חודשי או כרטיס מוזל אחר. "פסק הדין התקדימי ניתן בערעור שהגיש עובד בעל דרכון סודני נגד קבלן אחזקות וניקיון", מסביר לפידור. "העובד דרש מהקבלן לשלם לו עבור החזר הוצאות נסיעה בשבת ובחג על בסיס התעריף היומי שנקבע בהסכם הקיבוצי להשתתפות בהוצאות נסיעות. התעריף עומד מינואר 2014 על 26.40 שקל ליום. לפיכך, במסגרת עלויות העסקת העובד, יש לקחת בחשבון כי המעסיק יידרש לשלם בנוסף לכרטיס חופשי חודשי, גם החזר הוצאות נסיעה עבור עבודה ביום שבת וחג, או בכל זמן בו אין לעובד אפשרות להשתמש בתחבורה הציבורית כגון עבודה בשעת הלילה המאוחרות".

(צילום: shutterstock)

לעובד מדינה אסור להקליט את מנהלו - לפידור מציין כי עובדים רבים נוהגים להקליט את מנהליהם כשהם מתכוונים להגיש תביעה, אבל בית המשפט העליון קבע השנה כי לעובדי מדינה אסור לעשות זאת. התביעה דנה בסכסוך בין ראש ענף גבייה ואכיפה במע"מ באר-שבע לשעבר, שפוטרה מעבודתה וטענה להתנכלות, לבין מנהליה, שטענו כי לא פעלה כמצופה ממנה. אחד מסעיפי האישום כלפי העובדת נגע לכך שהיא הקליטה שיחה עם המנהלת שלה. "בית הדין לעבודה הרשיע את העובדת והחליט פיטוריה לאלתר ועל פסילתה מעבודה ברשות המסים עד לגיל הפרישה", מספר לפידור. "בערעור נקבע כי "התנהגות כזאת שמקורה בחשדנות או בתככים, עלולה לזרוע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם", וכי זו התנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה.  

העדפה מתקנת בהעסקת מוגבלים - בחודש אוקטובר האחרון נכנס לתוקף שלב נוסף בצו ההרחבה להעסקת עובדים עם מוגבלויות, ולפיו שיעורי העסקתם במשרדי הממשלה, במגזר הציבורי ובחברות גדולות במשק עם 100 עובדים ומעלה, יטפס ל-3%. זאת לאחר שבאוקטובר 2014 הוא כבר אמור היה לעלות ל-2%. בנוסף, מעסיקים אלו נדרשו למנות גם אחראים מטעמם לנושא בחברה.

בינתיים, היעדים הללו עדין רחוקים ממימוש. רק בחודש אוקטובר האחרון פרסמה ועדת המעקב של ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים הוראות ביצועיות ליישום הנושא. "מעסיקים רבים שאלו את עצמם איך בוחנים אם עובד או מועמד הוא "בעל מוגבלות" לצורך יישום הצו", אומרת עו"ד מיכל פינברג-דורון, מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. "ועדת המעקב קבעה קריטריונים מחמירים בהתייחס לעובד שהוא "בעל מוגבלות" לצורך מניין העובדים. כך, רק עובד בעל 40% נכות ומעלה או אדם שעבר שיקום מקצועי יוכל להיכלל במכסה".

עם זאת היא סבורה, כי מדובר באחד השינויים החשובים במשק. "מעסיק שלא עמד במכסה יצטרך להראות שהוא נקט במאמצים לקידום קליטת עובדים עם מוגבלויות אצלו, למשל בפנייה לגורמים מסוימים המתמחים בהשמת עובדים עם מוגבלות". לפידור מציין כי "הצו נועד לתקן עוול היסטורי. בישראל חיים כ- 880,000 אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה ועוד כ-320,000 ילדים עם צרכים מיוחדים. לפי הלמ"ס, 54% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 54-25 מועסקים, לעומת 81% בשאר האוכלוסייה. המצב חמור הרבה יותר בקרב ערבים עם מוגבלות: רק 31% מהם מועסקים".  

התארגנויות עובדים - עו"ד עמי שחר, מומחה בדיני עבודה ושותף בנ. פינברג ושות'. סבור כי המגמה הבולטת של השנה היתה התרחבות של תארגנויות עובדים במקומות עבודה לענפים פחות מסורתיים כמו חברות היי-טק ופיננסים, האחרונה בהם חברת ארנסט אנד יאנג ישראל. לדברי שחר, מדובר ב"רעיון שנראה דימיוני לפני שנים ספורות".

שעת הנקה לגברים - הצעת חוק שטרם אושרה סופית אך עברה בקריאה טרומית בחודש דצמבר האחרון במליאה היא "חוק הורות שוויונית" של ח"כ רחל עזריה (כולנו), לפיה גם אבות יוכלו לקחת שעת הנקה ולצאת מוקדם מהעבודה במשך ארבעה חודשים לאחר חזרת ההורה מחופשת הלידה, מגיל 4 חודשים לחיי התינוק ועד שימלאו לו 8 חודשים. לפידור מציין כי מדובר בהצעה האחרונה מבין שורה של יוזמות שנועדו לעודד גברים להתחלק במשימות ההורות עם האימהות.

דמי לידה לעצמאיות - הצעת חוק נוספת שקיבלה בינתיים את תמיכה ועדת השרים לענייני חקיקה וטרם הגיעה להצבעה בכנסת, הוא הרפורמה לשינוי הבסיס לחישוב דמי הלידה של עצמאיות. הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברות הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) ועליזה לביא (יש עתיד), בתמיכת לה"ב וארגון עצמאים עושים שינוי, קובעת כי גובה דמי הלידה לעצמאיות יתבסס על ההכנסה הממוצעת של שנת ההריון כולה או השנה לפני ההריון, הגבוה מבין השניים, ולא על סמך הממוצע החודשי בשנה שבה היתה הלידה, כפי שנהוג כיום.