איך מושגת אשרת שהייה לבן זוג שאינו יהודי?
ערימות טפסים, סדרת ראיונות וחשיפת הפרטים האינטימיים ביותר ביחסים. זאת דרך החתחתים שצריכים לעבור כדי שבן/ת הזוג יקבלו מעמד בארץ
נוהגים לומר ש"האהבה עיוורת", וגם בישראל קושרים אזרחים את גורלם עם כאלה שאין להם אזרחות. הדבר מקבל חיזוק לנוכח אוכלוסיות של עובדים זרים השוהים בישראל באשרת עבודה לתקופה מוגבלת, ובמספר גדל והולך של חתונות עם נשים ממזרח אירופה. לכאורה הזכות לקיים זוגיות עם מי שאינו תושב או אזרח ישראל ברורה מאליה, והיא אמורה לעבור באופן חלק ללא התערבות של המדינה, אולם לא כך הם פני הדברים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נכנסה להיריון מיריב עסקי – ופוטרה מעבודתה
- העליון: "אי אפשר להעניק מתנה אחרי המוות"
- שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"
- אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה
משרד הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, מפקח על שהייתם של אזרחים זרים, והבעיה עולה כאשר בני הזוג מבקשים להקים בית. במקרה שכזה, עצם העובדה כי הם בני או בנות זוגם של אזרחים ישראלים לא מקנה להם כל זכות לישיבה בארץ, ובוודאי שלא לוויזה המאפשרת עבודה וקיום בכבוד. בנוסף, ישנו חשש שבאי הסדרת המעמד של בן הזוג, הוא עלול למצוא את עצמו בפני הליך גירוש מהארץ.
גם אם בני הזוג נישאו, אין הדבר מאפשר באופן אוטומאטי מתן אזרחות או רישיון שהייה בישראל. בכל המקרים יש לפנות למשרד הפנים על מנת לבקש רישיון שהייה ושינוי ויזה. אמנם נישואים מהווים ראייה טובה לגבי כנות הקשר בין הצדדים, אולם גם הם לא מביאים בהכרח להסכמת רשות האוכלוסין למתן מעמד כלשהו לבן הזוג הזר.
ההליך המדורג
רשות האוכלוסין בודקת בקשות מסוג זה בהליך הנקרא "ההליך המדורג". במידה שבן הזוג הזר שוהה בארץ, עליו לעשות זאת באופן חוקי, מאחר שחוק הכניסה לישראל מחייב מתן אשרה כלשהי לכל אדם, החל מתייר וכלה בעולה חדש. לחלופין, המדינה יכולה לסרב לכניסתו של אדם אל שטחה.
חשוב שהטפסים ימולאו באופן דקדקני ושלם, שכן לפעמים לא ניתנת ההזדמנות לתקן את הדבר, והסירוב בטיפול בבקשה עלול לגרור הוצאות על קיום הליכים משפטיים נוספים ומיותרים.
לאחר הגשת הבקשה ברשות האוכלוסין, במקרה של סירוב, הצדדים יזומנו לראיון אישי או לכמה ראיונות השלמה במטרה לבחון את כנות הקשר. הראיונות מתנהלים אל מול כל בן זוג בנפרד והמטרה היא לבדוק אם מדובר בזוגיות אמת, ולא בניסיון לקבלת מעמד שהייה שלא על בסיס אמיתי. הריאיון יורד לפרטים הקטנים ובודק אצל כל אחד את ההיכרות האינטימית שלו עם בן הזוג.
לאחר הריאיון תינתן תשובת רשות האוכלוסין, במסגרתה ישנה אפשרות שרישיון השהייה יוארך מפעם לפעם לתקופות שונות.
לפעמים אין הזדמנות שנייה
במידה שמשרד הפנים מסרב לקבל את בקשת הצדדים, שמורה להם הזכות להגיש ערר לבית הדין לעררים.
בערכאה זו יושבים דיינים שהתמחותם בעניין מאפשרת בדיקה יסודית של החלטת רשות האוכלוסין, וניתן לקבל סעדים מתאימים לבדיקה חוזרת או לביטול החלטת רשות האוכלוסין, כמו גם סעדים זמניים.
על החלטות בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אולם הערעור בתכליתו מצומצם. בית המשפט יבחן אם ההחלטות שהתקבלו על ידי רשות האוכלוסין ובית הדין לעררים היו סבירות בנסיבות העניין.
לדוגמה, בעתירה אשר הוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל בית המשפט את הטענה כי בתו של בן הזוג הישראלי תמכה בקשר שלו עם אזרחית זרה, דבר המהווה סממן חיובי דווקא לכנות הקשר.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שלמה כץ
עוסק באזרחות ואשרות בישראל ומשפט מנהלי
לפנייה לכתב/ת 
