זוכתה מדריסת ילדה כי "בוחן התנועה פספס"
נהגת מהדרום פגעה בהולכת רגל בת 13 וגרמה לה לשברים בגולגולת ובאגן. אלא שהתנהלות חוקר התאונה לא אפשרה הרשעה פלילית
בית המשפט לתעבורה בבאר שבע זיכה לאחרונה מחמת הספק נהגת שפגעה בהולכת רגל בת 13 ופצעה אותה קשה. השופטת איילת גרבי הסבירה שהיא לא יכולה לבסס הרשעה פלילית
על התנהלותו הבעייתית של בוחן התנועה.
הבוחן הסיק שהנהגת גרמה לתאונה כשלא נתנה זכות קדימה במעבר החצייה, ושנהגה במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך. עוד נטען כי הנהגת, שמכירה את האזור, הייתה צריכה להיות דרוכה וערנית ולהבחין בהולכת הרגל.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נכנסה להיריון מיריב עסקי – ופוטרה מעבודתה
- העליון: "אי אפשר להעניק מתנה אחרי המוות"
- שופט: "ידועים בציבור הם לא חברים בטינדר"
- אם ניצחה במשפט: בן יקבל את שם משפחתה
התאונה התרחשה באפריל 2011 ביישוב בדרום: הנהגת פגעה בבת 13 וגרמה לה שברים בגולגולת ובאגן. פחות משנה לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום ומחלקת תביעות נגב הסתמכה על בוחן התנועה מטעם המשטרה, שקבע שהתאונה התרחשה כשהילדה חצתה באיטיות את מעבר חצייה, ונפגעה מחזית הרכב, פגעה בשמשה, נפלה על המראה ולאחר מכן על הכביש.
זיכוי
נהג שדרס למוות הורשע בגלל "מחדלי חקירה"
עו"ד אביעד רייפר
המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגיש נהג שהורשע ברשלנות אחרי שפגע בקשיש בן 78. נקבע שהרשעתו התבססה על הערכות והשערות שלא הוכחו
הנהגת טענה באמצעות עו"ד שירי שפר שהתאונה לא נגרמה בשל רשלנותה. היא הסבירה שנהגה במהירות סבירה של בין 30 ל-40 קמ"ש, ושהילדה חצתה את הכביש כחמישה מטרים לפני מעבר החצייה, והוסתרה על ידי מכוניות חונות. לדבריה, אף נהג לא היה מצפה שהיא תצוץ משם.
הנהגת הציגה חוות דעת של מומחה תנועה מטעמה, שלפיה לא ניתן לקבוע איפה התרחשה הפגיעה בכביש, והוסיפה שבוחן התנועה מטעם המשטרה לא טרח בכלל לגבות עדות מהולכת הרגל או מעדת ראייה שהייתה במקום.
השופטת איילת גרבי החליטה לזכות את הנאשמת ומתחה ביקורת נוקבת על חוות דעתו של הבוחן מטעם התביעה. נקבע כי הוא הטיל את מלוא האשמה על הנהגת על בסיס שני נתונים אובייקטיביים בלבד: מהירות הנסיעה כפי שהנאשמת טענה (והבוחן לא סתר אותה), והמקום הסופי שבו נעצרה מכוניתה לאחר התאונה.
הבוחן, ציינה השופטת, גם לא טרח לאתר עדת ראייה שהייתה במקום ולאסוף ממנה נתונים לגבי התאונה, וכשנשאל מדוע, ענה כי הדבר התפספס בשל חוסר תשומת לב.
מעבר לכך הדגישה השופטת גרבי שהבוחן לא הוכיח על בסיס מה קבע כי נקודת הפגיעה של הנאשמת בהולכת הרגל היא במעבר החצייה, ומדובר בנתון בעל משמעות מהותית ביותר לקבוע את מידת אשמתה. מאחר שקביעתו לא הסתמכה על ממצאים עובדתיים – לא ניתן לפסוק לפיה, נקבע.
על יסוד השערות וחלקי מידע חסרים, שלא נבדקו או שלא הוכחו, לא ניתן לבסס אשמה או רשלנות, הסבירה השופטת, על אחת כמה וכמה כשהתביעה מבקשת להטיל על הנאשמת עונש מאסר בפועל. משכך, כתבה בהכרעת הדין, "למרבה הצער ועל אף תוצאות התאונה", הנאשמת זוכתה מאחריות לתאונה מחמת הספק.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: מחלקת תביעות נגב
- ב"כ הנאשמת: עו"ד שירי שפר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
