שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    זה לא מדע בדיוני: הפרויקטים של מהנדסות העתיד
    שיחה עם חבר שהוא הולוגרמה, מטען לנייד בלי חשמל ומיפוי תנועה באמצעות רחפנים - אלו רק חלק מהפרויקטים פורצי הדרך של מהנדסות העתיד, הכירו אותם. חלק ב'
    בשיתוף התעשייה האווירית

     

    מי צריך מטען לסלולרי?

    דמיינו מכשיר טלפון נייד שנטען מהאנרגיה שאתם מייצרים בשעת ריצה או דיווש על אופניים. בנות הקבוצה החמישית בפרויקט "מהנדסות העתיד" של ישראל, יחד עם המנטוריות עירית מנחם, רונית וייסבלט ומיטל פרוחי-מלוא, ינסו להפוך את החלום הזה למציאות.

     

    מכירים את זה שאתם מתכוננים לצאת לאימון כושר בפארק, ורגע לפני שאתם יוצאים מהבית אתם מגלים שהסוללה של הטלפון הנייד עומדת להיגמר? אז אתם יוצאים מהבית, מתפללים שהבטרייה תחזיק מעמד – ונכבים קצת בעצמכם כשהמכשיר לא עומד בציפיות.

     

    הכירו את הפרוייקטים של מהנדסות העתיד - חלק א'

     

    עכשיו תחשבו על מכשיר טלפון נייד שהסוללה שלו נטענת מעצם האנרגיה שאנחנו מייצרים בשעת הריצה או הדיווש הנמרץ על האופניים. רעיון מעולה, לא? כזה שעשוי אפילו להגביר את המוטיבציה של המכורים בינינו לצאת לאימון. וזה בדיוק המיזם שעליו עובדת בימים אלה קבוצת תלמידות תיכון מצטינות ממגמות מדעיות-ריאליות בכל רחבי הארץ יחד עם המנטוריות שלהן מהתעשייה האווירית, עירית מנחם, רונית וייסבלט ומיטל פרוחי מלוא.

     

    התלמידות והמנטוריות הן חלק מפרויקט "מהנדסות העתיד" שיזמו התעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet.‬ הבנות, כולן תלמידות י"א, נבחרו מבין מאות בנות שביקשו לקחת חלק בפרויקט, ובשבועות האחרונים הן נפגשות מדי שבוע עם המנטוריות שלהן ועובדות יחד על פרויקט הנדסי חדשני ופורץ דרך.

    מנטוריות: רונית וייסבלט, מיטל פרוחי-מילוא ועירית מנחם. תחמידות: ירדן לוי, ספיר קרמר, מאיה שמשי, רותם ג'יאן, אלינה סודקוב, טובה כהן, ספיר תלמי, הדר צרפתי, מאי קצמן וסימה ווינר (צילום: יריב כץ)
    מנטוריות: רונית וייסבלט, מיטל פרוחי-מילוא ועירית מנחם. תחמידות: ירדן לוי, ספיר קרמר, מאיה שמשי, רותם ג'יאן, אלינה סודקוב, טובה כהן, ספיר תלמי, הדר צרפתי, מאי קצמן וסימה ווינר(צילום: יריב כץ)
     

    עירית מנחם היא ראש פרויקט תוכנה למכ"מי בקרה אווירית באלתא. לתפקיד המרתק היא הגיעה אחרי לימודי פיזיקה, כימיה ומתמטיקה בתיכון ולימודים בעתודה האקדמית לתואר במתמטיקה ובמדעי המחשב (כיום היא לומדת לתואר שני במדעי המחשב).

     

    "למדתי בתיכון במגמה הריאלית‭,"‬ היא מספרת, "אבל באופן מוזר שיעורי המחשבים אצלנו היו מיועדים לתלמידי המגמות ההומניות בלבד. אני זוכרת שהייתי מביטה בהשתוקקות לעבר כיתת המחשבים בכל פעם שעברתי לידה. כשנרשמתי לעתודה בחרתי במחשבים למרות שלא הכרתי את התחום כלל.

     

    "בדיעבד זו הייתה בחירה מוצלחת, וזה גם המסר שלי לבנות: תבחרו במקצוע שאתן אוהבות. תכננו את העתיד שלכן ותעזו לחלום‭."‬

     

    רונית וייסבלט היא סגנית ראש מינהל תהליכים כימיים במפעל טכנולוגיות ייצור בחטיבת כלי טיס אזרחיים בתעשייה האווירית. גם היא למדה פיזיקה, כימיה ומתמטיקה בתיכון, ובאוניברסיטה למדה ניהול טכנולוגיה לתואר ראשון (וסיימה בהצטיינות) ומנהל עסקים לתואר שני.

     

    "גדלתי בבית עם אבא שאהב להסביר לבנותיו איך דברים זזים מסביבנו‭,"‬ היא נזכרת. "בהמשך הלכתי בעקבות אחיותיי הגדולות ועשיתי בגרות ריאלית. בשירות הצבאי הייתי מתכנתת לומדות וסימולציות ליחידות חי"ר, אבל אחרי השחרור החלטתי שלא מעניין אותי לתכנת כל היום והעדפתי להתפתח לתחום הנדסי אחר.

     

    "את דרכי בתעשייה האווירית התחלתי כסטודנטית אצל בוס שלימד אותי שאם רק ארצה השמיים הם הגבול ושאין גבול ליכולת הלמידה שלי. בתפקיד שאני ממלאת כיום אני מביאה לידי ביטוי את התחומים השונים שלמדתי והם מאפשרים לי הסתכלות מערכתית רחבה‭."‬

     

    מיטל פרוחי-מלוא עובדת במחלקת ייזום והנבטת פרויקטים בחטיבת ההנדסה, תפקיד שמאפשר לה ללוות רעיונות מהשלב הראשוני ועד המוצר או ההליך הסופי. היא בוגרת הטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית ובעלת MBA במנהל עסקים.

     

    "כששואלים אותי מאיפה אני, אני תמיד אומרת שמקריית-שמונה, למרות שאני לא גרה שם מאז כבר כמעט 20 שנה‭,"‬ היא מספרת. "ולמרות זאת, חלקים גדולים מהאישיות שלי עוצבו שם. כילדה חונכתי לעצמאות וניסיתי לרכוש כלים שיאפשרו זאת. היום אפשר לגלות שבסתר לבי רציתי גם להתלבש כמו הנשים המצליחניות שראיתי בעיתונים‭."‬

     

    המסר שלה לבנות הוא שלא ישימו לעצמן גבולות. "תקפצי על כל הזדמנות‭,"‬ היא מציעה להן, "וזכרי שעל כל דלת שתיסגר בפנייך יהיו הרבה דלתות אחרות שייפתחו‭."‬

     

    בקבוצה שלהן יש תלמידות מירושלים, מנתניה ומבת ים, וגם ממודיעין, נהריה ותל-אביב. סימה ויינר מירושלים מתעניינת במיוחד בצד היזמי של תחומי המדעים. "חשבתי על לא מעט רעיונות לאפליקציות, רק כדי לגלות כמה חודשים אחר כך שחברה כלשהי עשתה אקזיט עם אותם רעיונות בדיוק‭,"‬ היא מגלה. הדר צרפתי מבת-ים חולמת לנפץ את תקרת הזכוכית של נשים בתחומים הטכנולוגיים. "אני נערה פמיניסטית‭,"‬ היא מספרת, "וחשוב לי להתקדם, למצות את היכולות שלי ולהשתלב בתפקידים גבוהים שהיום נחשבים גבריים‭."‬

     

    טובה כהן, שעשתה את כל הדרך מנהריה, היא בת חמישית במשפחה שבה שמונה ילדים. היא לומדת באולפנה במגמת פיזיקה ומתמטיקה, ובנוסף מרחיבה גם באמנות. כנערה רחבת אופקים, היא עשתה קורס הסמכה בווינגייט "ושלוש פעמים בשבוע אני מדריכה בנות צעירות בהתעמלות אמנותית. חוץ מזה אני גם מדריכה בבני עקיבא‭."‬

     

    "יש לי שאיפות גדולות לפתח מיזם חדשני או המצאה שתשפר את החיים ותוביל שינוי משמעותי בתחום הטכנולוגיה‭,"‬ אומרת ספיר קרמר מתל-אביב. ומאי קצמן ממודיעין מסכמת את מה שחושבות כנראה כל הבנות: "הפרויקט הזה יכול לתת מענה לסקרנות שבנו לתחומי המדעיים, לתחרותיות, לרצון להרחיב אופקים ולדעת, להוביל פרויקטים ולהתנסות באתגרים שונים מעבר למסגרת בית הספר‭." ‬

     

    (איריס בר-לב, ידיעות אחרונות)

     

    זה לא מדע בדיוני

    הן עובדות על פיתוח שאפתני שיאפשר לכם לנהל שיחה עם הולוגרמה של חבר. תכירו את בנות הקבוצה השישית בפרויקט "מהנדסות העתיד" של ישראל ואת המנטוריות שלהן, מרב אבני-אשר ונרקיס בן-עמרם מהתעשייה האווירית.

     

    המיזם שעליו עובדת הקבוצה שביק - רתי בשבוע שעבר במסגרת פרויקט "מהנדסת העתיד" נראה כאילו נלקח היישר מתוך סרט מדע בדיוני. למרבה המזל המנטוריות שלהן, מרב אבני-אשר ונרקיס בן-עמרם מהתעשייה האווירית, משתייכות לקבוצה מיוחדת של אנשים בארץ ובעולם שהבינו שמה שרואים בסרטים לא חייב להישאר על המסך הגדול אלא יכול בהחלט להפוך למציאות, לפחות בכל מה שקשור בהמחשה וירטואלית באמצעות הולוגרמות.

     

    את בהיריון? דמייני לעצמך את התינוק שברחמך מוצג לפנייך כהולוגרמה תלת-ממדית, כשאת יכולה ממש לגעת בו, לבחון את תווי פניו ולראות את כל תנועותיו. זה לא רק מרגש בצורה שלא תיאמן, זה גם כלי פורץ דרך לרופאים, שיכולים לבצע על ההולוגרמה מדידות שונות ומדויקות יותר של איברי העובר, וכך להגיע לתוצאות אבחוניות טובות בבדיקות שונות כמו סקירת מערכות או שקיפות עורפית.

     

    לחלופין דמיינו לעצמכם חולה לב שצריך לעבור צנתור, ולפני שהרופא פותח את החזה שלו ומתחיל בניתוח עצמו הוא יכול לעשות הכנה מקדמית על הולוגרמה של אותו לב, שתאפשר לו לבחון אותו מזוויות שונות שימחישו לו את המצב, ויסייעו לו לבחור את דרך הפעולה שתבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

     

    עשר תלמידות י"א מצטיינות שלומדות במגמות מדעיות-ריאליות בכל רחבי הארץ גילו בשבועות האחרונים בעזרת המנטוריות את עולם ההולוגרמות, ובימים אלה הן עובדות על פרויקט חדשני משלהן בתחום. הן עושות זאת כאמור במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד" שיזמו התעשייה האווירית, ידיעות אחרונות ‭ynet-ו‬.‬

     

    מנטוריות: מרב אבני-אשר ונרקיס בן-ערם. תלמידות: קרן מדמון-קדם, תאלה ברבארה, אור רפאלי, נועה אלהרר, אנה פינצ'וק, עדי אביגזר, הדר חבר, אלונה טוסי, גל גולדשטיין ונעמה ריעני (צילום: יריב כץ)
    מנטוריות: מרב אבני-אשר ונרקיס בן-ערם. תלמידות: קרן מדמון-קדם, תאלה ברבארה, אור רפאלי, נועה אלהרר, אנה פינצ'וק, עדי אביגזר, הדר חבר, אלונה טוסי, גל גולדשטיין ונעמה ריעני(צילום: יריב כץ)

    התלמידות שמעו מהמנטוריות שלהן על השימושים השונים שיכולים להיות להולוגרמות לא רק בעולם הרפואה, שם כבר החלו להשתמש בהמחשה וירטואלית, אלא בתחומים טכנולוגיים אחרים כמו הדמיות שטח או סימולטורים - והדמיון שלהן ניצת. תחת הנחייתן של המנטוריות הן בוחרות לעבוד על דגם של הולוגרמה שתדמה שיחה בין שני אנשים, בדומה לשיחה בסקייפ, אבל האדם שאיתו מדברים יופיע לפני בן שיחו בצורת הולוגרמה ש"תצא" ממסך הטלפון או הטאבלט, ותדבר ותנוע מולו אונליין. נשמע בדיוני? זכרו שפעם חשבו שגם צילום רנטגן הוא מדע בדיוני.

     

    "התלמידות החליטו לקחת את הנושא למקום של תרומה לקהילה, באופן שיעזור

    לאנשים מוגבלים שלא יכולים לצאת החוצה ויביא את האנשים ואת החוויות אליהם כהולוגרמה‭,"‬ מסבירות המנטוריות.

     

    "זה באמת נשמע לנו בהתחלה כמו מדע בדיוני, אבל המנטוריות שלנו הראו לנו שזה אפשרי‭,"‬ אומרת התלמידה נועה אלהרר מראשון-לציון. ואכן, אחרי שלושה מפגשים הן כבר בטוחות שיצליחו בפרויקט השאפתני והמורכב שלקחו על עצמן. "מרגע לרגע הנושא מתבהר ואנחנו מבינות יותר ויותר איך לבצע אותו‭,"‬ אומרת אנה פינצ'וק ממודיעין. "פתחנו קבוצת ווטסאפ, ושם במשך שעות אנחנו מעלות רעיונות‭."‬

     

    "בין היתר אנחנו פה כדי להראות לבנות אחרות שגם נשים יכולות לעשות הכל‭,"‬ מוסיפה קרן מדמון-קדם מרמת-השרון.

     

    המנטוריות- נרקיס בן-עמרם, ראש פרויקט במינהלת אימון ולוחמה רשתית, ומרב אבני-אשר, מתכנתת עיבוד שבבי לחלקי תעופה בטכנולוגיות מתקדמות ומובילה מקצועית - מסכימות. "צריך לפתוח דלתות לבנות בתחום, ואנחנו מאמינות שאנחנו מהוות דוגמא טובה‭,"‬ הן אומרות. "אנחנו, הבנות בהיי- טק, מוצאות את עצמנו די לבד, וחשוב לתמוך ולהרחיב את מספר הבנות שבוחרות בתחום. ברגע שהתלמידות בפרויקט נחשפות אלינו ולעשייה שלנו - הן מבינות שזה אפשרי‭,"‬ הן מסכמות.  

     

    (אדוה כהן, ידיעות אחרונות)

     

    כאן אנחנו בדיוק כמו הבנים

    הן עובדות על פיתוח חדשני: שילוב רחפנים באפליקציות למיפוי תנועה כמו ‭.waze‬ תכירו את הקבוצה השביעית בפרויקט "מהנדסות העתיד" של ישראל ואת המנטוריות שלהן, עדית אביב ושרון לוי מהתעשייה האווירית.

     

    שבועיים לפני שהן צריכות להציג את הפרויקטים שעליהם עבדו, משתתפות מיזם "מהנדסות העתיד" עסוקות בעבודה נמרצת.

     

    "מהנדסות העתיד" הוא יוזמה משותפת של התעשייה האווירית, ידיעות אחרונות ‭ynet-ו‬ שיצא לדרך לפני כחודשיים במטרה למצוא את הדור הבא של המהנדסות. משתתפות בו 100 תלמידות י"א מצטיינות ממגמות מדעיות-ראליות ברחבי הארץ, שנבחרו בתום שורה ארוכה של מיונים.

     

    במפגש שהתקיים בשבוע שעבר הן הציצו להאנגרים בתעשייה האווירית והאזינו להרצאה מרתקת מפי ענבל קרייס, סגנית מנהל מפעל החלל. אחר כך הן התחלקו לקבוצות והתפזרו לחדרים, מוכנות להמשיך לעבוד על הפרויקט שלהן.

     

    הקבוצה של המנטוריות עדית אביב ושרון לוי עובדת על שילוב מערך רחפנים ומל"טים שיסייעו למיפוי התנועה באפליקציות ניווט קיימות כמו ‭.waze‬

    מנטוריות: עדית אביב ושרון לוי. תלמידות: יובל רוזמן, נועם מגנזי, מאיה זוהר, מאיה זוהר, גאיה נחשון, רותם ברכה, מיה מרקו, אור הלפרין, נויה שרטוב, עמית שכנר. חסרה בתמונה: הודיה פישל (צילום: יריב כץ)
    מנטוריות: עדית אביב ושרון לוי. תלמידות: יובל רוזמן, נועם מגנזי, מאיה זוהר, מאיה זוהר, גאיה נחשון, רותם ברכה, מיה מרקו, אור הלפרין, נויה שרטוב, עמית שכנר. חסרה בתמונה: הודיה פישל(צילום: יריב כץ)
     

    עדית אביב היא מהנדסת מערכות במפעל מל"ט. יש לה תואר ראשון בחשמל ואלקטרוניקה ותואר שני בניהול תעשייתי. לתחום ההנדסה הגיעה במקרה. "בתיכון למדתי ביולוגיה וכימיה‭,"‬ היא מספרת. "מאוד אהבתי את התחום אבל לא ידעתי מה אעשה איתו כשאגדל. אחרי השחרור שמעתי מחברה שמחפשים מהנדסים בתחומים של תקשורת, חשמל ואלקטרוניקה, אז החלטתי לנסות את הכיוון. הלימודים ואחר כך העיסוק בתחום עזרו לי לנתח מצבים בראייה מערכתית כוללת.

     

    "כיום אנחנו הנשים מהוות מיעוט בעולם המקצועות ה'גבריים' ובעולם ההייטק, וחבל. אין סיבה לכך. אנו חכמות, מוכשרות ובעלות יכולות מופלאות. אנחנו רק צריכות להחליט להיות גם שם ולהצליח‭."‬

     

    שרון לוי היא ראש שטח מל"טים בחטיבת ההנדסה. יש לה תואר ראשון באווירונאוטיקה וחלל מהטכניון. לתעשייה האווירית הגיעה עוד כסטודנטית - ונשארה. "אני אוהבת את המקצוע, נהנית מעבודתי ומאוד רוצה לעודד בנות נוספות להצטרף לעולם הטכנולוגיה המרתק‭,"‬ היא אומרת.

     

    אחרי שהמנטוריות מסבירות כיצד אמורים הרחפנים להשתלב באפליקציות הקיימות, התלמידות מעלות רעיונות לאפליקציות נוספות שבהן השימוש ברחפנים עשוי להועיל.

     

    "הפרויקט שלנו מאוד שימושי‭,"‬ אומרת נועם מגנזי מגבעת ברנר. "הוא נותן מבט רחב על כל הנושא ומאפשר למפות תנועה ולשלב באפליקציה קיימת. אותי זה מאוד מעניין כי תמיד רציתי להיות מהנדסת והפרויקט מאפשר לי להכיר את הנושא מקרוב. המיזם כולו פותח לנו דלתות ומדגיש את האופי של האישה החזקה. פה אין אפליה מגדרית ויש העצמה נשית‭."‬

     

    "זה פרויקט מאוד מעניין וחדשני, ולא היינו יכולות לעסוק בנושא הזה באף מקום אחר‭,"‬ מסכימה גם אור הלפרין מקריית-ביאליק. "הפרויקט שלנו יכול לעזור להרבה מאוד אנשים, ודרכו אנחנו יכולות לקבוע איך העתיד ייראה‭."‬

     

    "בסוף המוצר שניצור הוא משהו שהחברה זקוקה לו, עוד משהו שיקל על חיי האנשים ויקדם אותנו כחברה‭,"‬ מסכמת עמית שכנר מגבעתיים.

     

    כמו בקבוצות האחרות, גם בקבוצה של עדית ושרון ניכר הרצון העז של הבנות להצליח, דווקא כי הן נשים והן מרגישות שלא ניתנות להן אותן הזדמנויות כמו לגברים בתחום. למתבונן מהצד נדמה שהתחושה הזו רק מגבירה אצלן את המוטיבציה הקיימת ממילא להצליח.

     

    "תמיד רציתי להיות מהנדסת ואני מרגישה שעכשיו יש לי את ההזדמנות‭,"‬ אומרת גאיה נחשון מהרצליה. "הפרויקט הזה חשוב לקידום נשים. כאן נותנים לנו מקום להתפתח בדיוק כמו גברים, ובסופו של דבר זה משהו שיעזור לכל אחת מאיתנו באופן אישי - אבל יתרום גם למדינה ויהפוך אותנו לחברה שוויונית יותר‭."‬

     

    "לפעמים בבית הספר או במגמה אנחנו מרגישות די לבד מול המון בנים‭,"‬ מסכימות כולן. "היינו רוצות שהכל יהיה שווה. פה בקבוצה, ובכלל בפרויקט, אנחנו עושות צעד לכיוון הזה וזו הרגשה ממש טובה‭."‬

     

    בתום המפגש הבנות נשלחות הביתה לחשוב על רעיונות ליישום, שאותם יביאו למפגש הבאה וידונו בו עם המנטוריות - עד שיגיעו למוצר הסופי בעוד שבועיים.

     

    (אדוה כהן, ידיעות אחרונות)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "זה לא מדע בדיוני: הפרויקטים של מהנדסות העתיד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים