שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: זינוק במס' הילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז
    14.4% מילדי ישראל מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז – פי 2 יותר מלפני עשור ומהממוצע העולמי. עורכי המחקר מטעם מכבי שירותי בריאות אומרים ל"ידיעות אחרונות": "הסיבה לזינוק היא העלייה במודעות לבעיה והעלייה במספר הילדים שנשלחים לאבחון, אבל גם השימוש בסמארטפונים ובמסכים שמציעים מידע שטחי שמתחלף בקצב מהיר"

    "פעם זה היה עניין סמוי, לא אהבו לדבר על זה", מסביר ד"ר מיכאל דוידוביץ את ממצאי המחקר שהוביל, שמצביע על עלייה חדה במספר הילדים בישראל המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז. "המחקר שלנו לא בדק את הסביבה החברתית, אבל זה ברור שאחת הסיבות לעלייה הזו היא הפתיחות הגבוהה יותר בחברה שלנו. פעם אמרו על ילדים שהם טיפשים או עצלנים, והיום כבר מבינים שיש הרבה גורמים שבגללם הם מתקשים להתרכז בשיעור".

     

    קיראו עוד

    מה קורה במוח של ילדים עם הפרעות קשב?

    "תראה איך אתה נראה"; ADHD והמראה החיצוני

    איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?

     

    המחקר של מכבי שירותי בריאות - המקיף ביותר שנערך בארץ על הנושא - התבסס על מאגר הנתונים של מבוטחים בקופת החולים, ובדק לאורך עשור כחצי מיליון ילדים בגילים 5 עד 18 שהוגדרו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) או טופלו לפחות פעמיים באמצעות תרופות להפרעות קשב.

     

    החוקרים, בראשות ד"ר דוידוביץ – מנהל תחום התפתחות הילד במכבי שירותי בריאות וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר־אילן, מצאו שאם בשנת 2005 אובחנו 6.8% מהילדים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, הרי שב־2014 נרשם זינוק ושיעור המאובחנים עלה ל־14.4% – כלומר, 1 מתוך כל 7 ילדים.

     

    גם ללא קשר לעלייה החדה, מדובר בשיעור גבוה במיוחד – הממוצע העולמי של ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז עומד 7.2%, כלומר מחצית מהשיעור בישראל, וגם בהשוואה למדינה מערבית כמו ארצות־הברית שיעור המאובחנים בישראל גבוה ב־30%. המחקר התבצע על נתונים כלל־ארציים, כך שלא ניתן להסיק ממנו על ההבדלים בין אזורים שונים או לקבל אישוש מספרי לטענה הרווחת שלפיה ביישובים אמידים יותר נשלחים יותר ילדים לאבחון, ולכן בפועל ישנם יותר ילדים מאובחנים.

     

    הילדים עסוקים בסמארטפון וזה משפיע (צילום: shutterstock)
    הילדים עסוקים בסמארטפון וזה משפיע(צילום: shutterstock)

     

    “הסמארטפונים משפיעים”

    עורכי המחקר מסבירים כי הפרעות הקשב והריכוז נובעות משילוב של תכונות מולדות ותכונות נרכשות. "עוד לא מצאנו את הגנים שאחראיים על זה, אבל בהחלט ראינו הרבה יותר הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים שההורים שלהם או האחים שלהם אובחנו גם הם", מסביר ד"ר דוידוביץ. "יש בסיס גנטי, אבל עדין לא איתרו את הגן הספציפי הזה".

     

    לצד זאת, החוקרים טוענים כי גם הסביבה משפיעה על פיתוח הפרעות קשב וריכוז, ולהערכתם הסיבה הסביבתית העיקרית לעלייה היא השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות. "הילדים היום עסוקים בסמארטפונים, וזה משפיע", אומר ד"ר דוידוביץ. "המסכים גורמים לילדים לפתח טווח קשב קצר מאוד, מפני שהתקשורת דרכם מציעה המון מידע מתחלף בקצב מהיר ובצורה מאוד שטחית. לילדים שגדלים לצד מסכים קשה יותר לתקשר במסגרות שבהן המסכים הללו לא קיימים, כמו בכיתה למשל".

     

    עוד נטען כי גם נוכחותם של המסכים בסביבת ההורים משפיעה על הילדים. "ההורים מכורים לסמארטפונים ולטאבלטים, תשומת הלב שלהם לילד אינה מלאה – והילד לומד ומאמץ את ההתנהגות של ההורים שלו", מסביר עורך המחקר. "לכן כדאי להורים להרחיק את הסמארטפונים כאשר הם נמצאים עם ילדיהם, למנוע הסחות דעת וליהנות מתקשורת אישית אמיתית איתם".

     

    על כך שישנה עלייה חדה במספר הילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז אין ויכוח, וד"ר דוידוביץ טוען כי "מי שעוסק בנושא מרגיש זאת בשטח". עם זאת, הפרשנות שמעניקים החוקרים למקורה של העלייה שנויה במחלוקת. העלייה במודעות לאפשרויות הטיפול והפתיחות החברתית הובילה בין היתר לכך שיותר ילדים מופנים לאבחון, ובהתאם לכך ישנה עלייה במספר האבסולוטי של הילדים המאובחנים.

     

    כמו כן, בשל העלייה במספר הילדים הנשלחים לאבחון בשנים האחרונים הוחלט להתיר גם לרופאי משפחה לעבור הכשרה לאבחן הפרעות קשב וריכוז – תחום שבעבר היה נחלתם של נוירולוגים ופסיכיאטרים בלבד – מה שנתפס על ידי רבים כהקלה במתן האבחונים עצמם. "ייתכן שהנגישות הגבוהה יותר גרמה לעלייה", טוען מנגד ד"ר דוידוביץ, "אבל זה רק גורם אחד מתוך הגורמים לעלייה המשמעותית".

     

    “לא כולם צריכים תרופות”

    המחקר הראה כי בהתאם לעלייה בשיעור המאובחנים, נרשמה עלייה בשיעור הילדים המקבלים טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז, כמו ריטלין. "רק כ־60% מהילדים צריכים תרופות", טוען ד"ר דוידוביץ. "בהרבה מקרים טיפול רגשי וטיפול פסיכולוגי יכולים להספיק להתמודדות עם הבעיה, ולעיתים נדרשת בעיקר הדרכה של ההורים עצמם". את העלייה החדה במיוחד בשיעור הבנות המאובחנות כבעלות הפרעת קשב וריכוז מסבירים עורכי המחקר בעלייה במודעות לכך שהפרעות קשב אינה בעיה של בנים בלבד.

     

    ממצאי המחקר יוצגו היום (ד') בכנס מכבי־אסותא" שמתקיים זו השנה השנייה, ושבו ישתתף בין היתר חתן פרס נובל לכימיה פרופ' אהרון צ'חנובר. בנוסף, לאור העלייה הדרמטית במספר הילדים המאובחנים, מציעה מכבי שירותי בריאות הדרכות להורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז המעניקות כלים להתמודדות עם הבעיה.

     

    הדס ושרגא ויסמן מאפרת מכירים היטב את המשמעויות של הפרעות קשב וריכוז – לאחר שבתם אוריין בת ה־7 אובחנה כסובלת מהן לפני כשנה. "היא גילתה כל מיני קשיים בביצוע משימות של ילדים בני גילה, כמו לסדר את התיק לבית־הספר או להכין שיעורי בית", מספרת הדס. "דברים שלילדים אחרים לוקחים שתי דקות, נמשכו אצלה הרבה זמן – והיינו צריכים כל הזמן לדחוף אותה לעשות את זה ולהזכיר לה".

     

    ההורים לקחו את אוריין לרופא המתמחה באבחון הפרעות קשב וריכוז, והוא זיהה אצלה את מאפייני התופעה. "הוא הציע לא לעשות שום דבר בשלב ראשון, כל עוד אוריין עומדת בקצב של הכיתה", מספרת הדס, "אבל השנה הקשיים שלה התגברו, והמורה עודדה לטפל בהפרעת הקשב".

     

    בינתיים החליטו הדס ושרגא לנסות לשנות את ההרגלים בבית לפני שהם פונים לטיפול תרופתי. "אנחנו נותנים לה אומגה 3, ומעניקים לה יותר מרחב פעולה ויותר פידבקים על הצלחות", מספרת הדס. "היא ממש לא היחידה עם הבעיה הזו – בכיתה שלה יש עוד ילדים שמטופלים בהפרעות קשב וריכוז, חלקם עם תרופות וחלקם בלי.

     

    "זה משהו שנמצא סביבנו, ויש הרבה הורים שחווים את אותם הקשיים שאנחנו חווים. גם בעלי שרגא סובל מהפרעת קשב וריכוז – פעם זה לא היה משהו שמקובל לטפל בו, אבל היום זה השתנה ואנחנו משתדלים לעזור לאוריין".





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר: זינוק במס' הילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    יותר ילדים מאובחנים בהפרעות קשב וריכוז
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים