בית מקלקר או מבוץ? שיטות בנייה עצמית

אחת הדרכים להגשים את חלום הדירה הוא לבנות בית בשיטת "בנה ביתך". במקום לקנות דירה חדשה מקבלן, להצטרף לקבוצת רכישה או לרכוש נכס למגורים מיד שנייה, לא מעט מעדיפים להשקיע את כספם במגרש באחד היישובים ולבנות את הבית בעצמם. שיטת "בנה ביתך" מתמקדת בבנייה נמוכה צמודת קרקע - וילות, קוטג'ים, בתים דו-משפחתיים וכו'.

כתבות נוספות בערוץ בית ישראלי :

הכירו: אתרי בנייה שהפכו לאולמות אירועים

יזמים מספרים: הפרויקט הכי מאתגר שלי

בדיקה: תמ"א 38 במרכז מתעכבת בגלל חניה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), נכון לשנת 2015 נמצאו כ-21 אלף בתים צמודי קרקע בבנייה פעילה. על פי ההערכות, מדי שנה כ-6,000 מצמודי הקרקע נבנים בבנייה עצמית והשאר על ידי קבלנים. ב-2014 חלה ירידה מסוימת בבניית בתים צמודי קרקע, לאחר שהחלה בנייתם של כ-14 אלף צמודי קרקע, לעומת שנת 2013 אז החלה בנייה של 15 אלף צמודי קרקע.

אז איך בונים בית בעצמנו? צמוד קרקע ממוצע שמשפחה ישראלית מבקשת לבנות לעצמה יכלול ברוב המקרים 5 חדרים בשטח של כ-180 מ"ר בנוי. סקירה שהגיעה לידי ynet ובוצעה על ידי מרכז המידע לנגב ולגליל, בחנה את שיטות הבנייה הרלוונטיות לבנייה עצמית ואת המחיר בהתאם לכל שיטה.

"אחת הסיבות שהנחנו את מרכזי המידע לנגב ולגליל לבחון את שיטות הבנייה השונות, הן כדי שציבור המתעניינים יוכל לבחון ולהשוות בין השיטות - ובשילוב קרקעות במחירים האטרקטיביים שיש בנגב ובגליל, יוכל לבנות את בית חלומותיו במחיר נמוך יחסית ממחיר דירה ממוצעת", מסבירה סיגל שאלתיאל הלוי, מנכ"לית המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

בנייה עצמית. מדי שנה נבנים כ-6,000 צמודי קרקע בשיטת בנה ביתך(צילום: בית תרמי)

"כל בית צריך את היסודות שלו"

לדברי אדריכל יוסי גפני, המתגורר בצפון הנגב ומתכנן פרויקטים למגורים באזור, ישנם מספר אלמנטים בבנייה שחייבים להיות כמעט בכל סוגי הבנייה: יסודות, יציקת בטון, שלד, חלונות וממ"ד. "כל בית צריך את היסודות שלו", אומר גפני, "השיטות משתנות ונעות בין כלונסאות (יסוד בניין שתפקידו לקבע את המבנה לקרקע או לתמוך בעומסים שונים הקשורים בקרקע), קידוחים לפי סוג הקרקע או רפסודות, וכך משתנה גם טווח המחירים".

ומה לגבי השלד? "בסופו של דבר, כל בית צריך לעמוד בכוח הכבידה ובנזקי מזג האוויר והטבע ולשם כך - צריך שלד", הוא מציין. "בין אם השלד יוקם מראש בסוג בנייה אחד או בין שיצקו אותו בסוג בנייה אחר, הוא יהיה קיים בבית ותהיה לו עלות זהה יחסית". עם זאת, הוא מבהיר כי לעתים יש הבוחרים לעבוד ללא שלד. בכל הקשור לממ"ד (מרחב מוגן דירתי), המינימום הדרוש בחוק הוא 9.5 מ"ר נטו (12.5 מ"ר עם קירות). בבית בשטח של 180 מ"ר, שטח הממ"ד יעמוד על 14.5 מ"ר ברוטו.

"חשוב לזכור שגם את הממ"ד ושלד הבטון צריך לבודד", מדגישה אדריכלית נאוה בזה, המתמחה בתכנון ביו-אקלימי ובנייה ירוקה, "משפחות רבות משקיעות מחשבה רבה בסוג הבנייה וחומר הקירות, אך לא מתייחסות לנושא הזה". לדבריה, בידוד הממ"ד והשלד נעשה מבחוץ והשיטות העיקריות לכך הן ציפוי קלקר ועליו טיח או שימוש בטיח תרמי.

לגבי חלונות, גפני אומר כי המשפחה הישראלית הממוצעת תעדיף יותר ויותר חלונות בבית. בבית של 180 מ"ר, למשל, ייבנו לפחות 36 מ"ר של חלונות. "רוצים כמה שיותר אור, כמה שיותר מהחוץ שייכנס פנימה, כדי להיות מודעים למה שקורה בחוץ", הוא מסביר. חשוב לדעת: שטחו של חלון יקר פי כמה וכמה מאשר שטחו של קיר. "משמע - ככל שיהיו יותר חלונות, כך עלות הבנייה תהיה יקרה יותר", הוא מסכם.

"חשוב לזכור לבודד גם את הממ"ד ושלד הבטון"(צילום: shutterstock)

בנייה קונבנציונלית

על השיטה: בנייה קונבנציונלית משתנה ממדינה למדינה ומאזור אקלים אחד למשנהו. בישראל הבנייה הקונבנציונלית היא בנייה בבלוקים, כאשר היום נהוג לעבוד עם בלוקים תרמיים כדוגמת איטונג, פומיס ודומיהם.

יתרונות: היתרון הגדול בסוג הבנייה בבלוקים הוא שמרבית הקבלנים יודעים לעבוד איתם והם חומר הגלם הנפוץ והזמין בישראל ועומדים בתקנים. לדברי גפני, לבלוקים התרמיים יתרון בבידוד תרמי לחום ולקור. "הרוב בונים בבלוק תרמי, אך הם לא נותנים את הדעת לגג - שהוא שטח החוץ הגדול ביותר של הבית, אשר מקבל את החשיפה הגבוהה ביותר לשמש ולקור", אומר גפני. "קירות, מבודדים ככל שיהיו, אם ניצב מעליהם גג בטון פשוט - הבית יהיה חשוף לשינויי טמפרטורות. לכן אני ממליץ על גג צלעות הבנוי מקורות בטון וביניהן בלוק תרמי".

חסרונות: המחיר בשוק של בלוקים תרמיים יקר יחסית לבלוק המכונה "בלוק שחור" שהוא הפשוט ביותר - פי 2.5-3. גם חומרי הגלם הנלווים שמחברים בין הבלוקים יקרים יותר. בעוד בלוק שחור עולה כ-4 שקלים, בלוק תרמי עולה כ-9 שקלים וגם חומרי ההדבקה (מלט) יקרים יותר. למרות שהוא יקר יותר, גפני ממליץ שלא לעבוד עם בלוק שחור. "הוא אמנם תקני לבנייה מבחינת חוזק מבנה, אך הוא אינו מבודד תרמית בצורה טובה", הוא אומר.

מחיר למטר: 5,800-6,200 שקלים למ"ר. עבור בית בשטח של 180 מ"ר בנוי תשלמו בין 1,044,000-1,116,000 מיליון שקלים בשיטת בנה ביתך. מדובר בתשלום על הבנייה עצמה, ללא המגרש.

בנייה עצמית בשיטה קונבנציונלית(צילום: אור אלכסנברג, תנועת אור)

בנייה קלה

על השיטה: בנייה קלה מתייחסת למשקלם הקל של חומרי הבניין, ולא לקלות ולפשטות הבנייה. מדובר במחיצות פנימיות וקירות חוץ בעלי משקל קטן מ-50 ק"ג למ"ר, ורצפות או תקרות בעלי משקל קטן מ-250 ק"ג למ"ר. ישנן מספר שיטות וחומרים בבנייה קלה, המשתנים ממדינה למדינה בהתאם לחומרים הזמינים הנפוצים. בעוד שבמדינות הקרות הבנייה הקלה מתבססת בעיקר על עץ, בארץ חומרי הגלם העיקריים הם לוחות גבס פנימיים וחיצוניים, איסכורית (חומר לקירוי), לוחות בטון קל ודומיהם.

נהוג לחשוב שחומרים קלים כדוגמת גבס ואיסכורית הם בעלי עמידות נמוכה ובלאי גבוה יותר, אבל לדברי גפני אלו רק דעות קדומות - והחומרים הקיימים בשוק הם בעלי תווי תקן מחמירים ומתאפיינים בעמידות גבוהה. "בנייה קלה היא כל סוג בנייה שאינה מאבן או בלוק, שהם האמצעים הקונבנציונליים, כאשר לרוב מדובר על בנייה שמורכבת מתבניות", הוא מסביר.

בארה"ב שיטת הבנייה הקלה בעץ היא הנפוצה ביותר. "המחיר זול והחומר עמיד יותר מאשר שלד בטון ברעידות אדמה, מכיוון שהוא גמיש יותר", הוא מסביר. "לישראלים יש פחות בעיות עם רעידות אדמה, ובבארץ פחות עובדים עם עץ. הבנייה הקלה הנפוצה יותר מורכבת מלוחות חיצוניים ופנימיים, בין אם גבס, איסכורית כפולה, לוחות בטון ועוד ובניהם חומר מבודד כלשהו.

יתרונות: שיטת הבנייה הקלה מאפשרת ביצוע שינויים בפשטות יחסית, הן בזמן הבנייה והן בעתיד. הפירוק קל וניתן לעשות שימוש חוזר בחומרים. בנוסף, באמצעות בנייה של קירות חיצוניים כפולים, ניתן להשיג בידוד טוב יותר וגישה טובה יותר לתשתיות חשמל, מים ותקשורת שעוברים בין הקירות הכפולים. לדברי גפני, ישנים חידושים רבים בתחום.

חסרונות: החסרונות מיוחסים בעיקר לחוסר הזמינות של בעלי המקצוע שיודעים לתת שירות מקצועי של תיקונים ושיפוצים המותאם לסוג החומר. "שאר החסרונות הם בעיקר פסיכולוגיים", מוסיף גפני, "לא כולם ירצו לרכוש מכם בית בבנייה קלה, בעיקר בשל חוסר היכרות עם התחום. הנטייה שלנו כישראלים היא לבנות את הבית הכי חזק - והכי חזק זה בטון".

מחיר למטר: 4,000-5,000 שקלים למ"ר. עבור בית בשטח של 180 מ"ר בנוי תשלמו בין 720-900 אלף שקלים. מדובר בתשלום על הבנייה עצמה, ללא המגרש. גפני מבקש להוסיף כי בניגוד לארה"ב ולמדינות הקרות, בישראל מחיר העץ יקר משמעותית אם אתם בוחרים להשתמש בחומר גלם זה. "לזה צריך להוסיף את עלות העבודה של אנשי המקצוע בשיטה זו - הם נדירים הרבה יותר ולכן השכר יהיה גבוה יותר".

בנייה קלה(צילום: חגי אהרון)

בנייה בקלקר

על השיטה: מדובר על שיטת בנייה השומרת על עקרונות הבידוד בצורה פשוטה: ראשית בונים את הקירות מלבני קלקר חלולות שביניהן עוברים מוטות פלדה. בשלב השני יוצקים בטון לתוך תבניות הקלקר. התבניות הן חד פעמיות ואינן מפורקות לאחר התקשות הבטון, והופכות למעטפת בידוד דו צדדית לקיר הבטון. לדברי גיל ארובס, זכיין דרום בחברת בית תרמי, בנייה בשיטה זו מפחיתה את הצורך בבעלי מקצוע.

יתרונות: תבניות הקלקר מקצרות ומפשטות את תהליכי הביצוע, ומאפשרות הפחתה משמעותית של כוח אדם. תבניות הקלקר מספקות בידוד כפול - חיצוני ופנימי ובנוסף הבית חזק יותר כי הוא כולל מעטפת קשיחה, יצוקה כולה בבטון מזוין. "בעצם אין עמודים וקורות בקירות עצמם ובונים את הבית כמו לגו בבנייה קלה. רק לאחר מכן יוצקים את הכל בבטון, כך שאין צורך בתפסנים וברזלנים", מוסיף ארובס.

חסרונות: לדברי גפני, מאחר שמדובר בקיר בטון מזוין, מסורבל לערוך שינויים בבית וגם פעולה פשוטה יחסית כמו פתיחת חלון חדש בקיר הופכת למורכבת, שכן צריך לנסר בבטון ולהיעזר בבעלי מקצוע המתמחים בתחום.

מחיר למטר: 4,000-4,500 שקלים למ"ר. עבור בית בשטח של 180 מ"ר בנוי תשלמו בין 720-810 אלף שקלים. מדובר בתשלום על הבנייה עצמה, ללא המגרש.

בנייה עצמית בקלקר(צילום: בית תרמי)

בנייה מבוץ

על השיטה: בניית בית מעץ עושה בעצם שימוש בחומרים גולמיים ובלתי מעובדים, כמו קש ובוץ. "מדובר בשיטה שהוכיחה את עצמה לאורך אלפי שנים", טוען גפני.

יתרונות: לדברי גפני, חומר הגלם זמין כמעט בכל מקום. "הקירות יוצרים בידוד טוב מאוד מבחינה תרמית ואקוסטית, הם נושמים ומאפשרים מעבר כלשהו של אוויר", הוא מוסיף, "הם סופגים את הלחות בחדר ובכך מונעים התפתחות טחב".

בית מבוץ ביישוב באר מילכה(צילום: מרכז המידע לנגב)

חסרונות: חברות בנייה מעטות מתמחות בבנייה מסוג זה, עובדה שמייקרת את העלויות באופן משמעותי. בנוסף, על אף חוזקו ועמידותו של הבוץ, הכנת לבנים בצורה לא מקצועית ותחזוקה לא נכונה עלולות לגרום להרס החומר בתנאים גשומים.

מחיר למטר: 6,800-7,200 שקלים למ"ר. עבור בית בשטח של 180 מ"ר בנוי תשלמו בין 1.224-1.296 מיליון שקלים. מדובר בתשלום על הבנייה עצמה, ללא המגרש.

הצצה לסלון בבית מבוץ במדרשת בן גוריון(צילום: אדריכלית נאוה בז'ה)

בנייה ירוקה

על השיטה: בנייה ירוקה היא בנייה אקולוגית המייצרת דו-שיח בין האדם לטבע ולהיפך. זוהי גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בניינים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד לשימוש בבניין. "האדם מנסה לצמצם נזקים לטבע למינימום ומשתמש כמה שפחות במשאבי הטבע", אומר גפני.

יתרונות: הבנייה הירוקה יוצרת סביבת שהייה בריאה ונוחה, תוך הימנעות מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. זאת על ידי שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים, לצד תכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה.

חסרונות: לדברי גפני, "היום בנייה ירוקה זו גולת הכותרת, אנשים רוצים ירוק, אבל הבעיה היא שזה טרנד נחמד שמסתכם בעיקר בכותרות. לא כל מי שבונה ירוק עומד בתקנים. כשבונים בית קשה לעמוד בקריטריונים של בנייה ירוקה. נכון שיש תו ירוק, אבל הרגולציה סביב זה לא באמת מתפקדת".

מחיר: סך ההשקעה בבנייה ירוקה יכול להתחיל בתוספת של 12 אלף שקלים לבנייה ועד יותר מ-20 אלף שקלים, אבל זאת במטרה להוזיל עלויות חשמל ואנרגיה. התוספת היא לעלות המגרש ולעלות הבנייה עצמה (קונבנציונלית, קלה, קלקר, בוץ).

בנייה ירוקה בשדרות(באדיבות _גלעד-שיף אדריכלות, יעל כהן פארן, דורון קדוש)

מה עוד כוללות עלויות הבנייה העצמית?

אחרי שראינו את שיטות הבנייה השונות לבנייה עצמית ואת המחירים, צריך לקחת בחשבון את עלויות המגרש שעליכם לרכוש כדי לבנות עליו. על פי נתוני המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מגרשים בשכונת יובלים בקריית שמונה בשטח של 350-500 מ"ר יעלו 300-400 אלף שקל. לכך תוסיפו, כאמור, את עלויות הבנייה ואם יש צורך גם את עלויות הבנייה הירוקה. בשכונת יערית ביישוב שלומי, גם הוא בצפון הארץ, מגרשים בשטח של 270-400 מ"ר יעלו 180-225 אלף שקל.

בדרום הארץ, באופקים עולה מגרש ממוצע 250-300 אלף שקל. בהרחבה של קיבוץ יהל שבערבה, למשל, עולה מגרש של חצי דונם 150 אלף שקל. מגרש בגודל דונם עולה 250 אלף שקל. בעין יהב מגרש של כחצי דונם יעלה 225 אלף שקל. ביישוב קדש ברנע שבמועצה האזורית רמת נגב, מגרש של 2.5 דונם ועוד 70 דונם נוספים לחקלאות יעלו 100 אלף שקל. כמובן שככל שמתקרבים למרכז הארץ, כך יעלה המחיר למגרש בהתאם.

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון אלה עלויות כמו אגרות, היטלים, היתרים, יועצים (אדריכלים, מהנדסים, מודדים, מהנדסי אינסטלציה וכו'), מערכות, עבודות פיתוח המגרש, חיבור לחשמל, למים ולגז. במרכז הבנייה הישראלי מציינים כי עלויות אלה יכולות להסתכם ביותר מ-150 אלף שקל.

עוד מסבירים שם כי העלות המרכזית בבניית בית היא של השלד. השלד תופס נתח של כ-33% מהמחיר שישלם מי שיבנה את ביתו. 17% נוספים ילכו לטובת המדינה כמס ערך מוסף. רכיב זה נספר בנפרד, מכיוון שמקובל בתחומים אלו לתמחר את המחירים לפני הוספת המע"מ. גם רכיב האלומיניום (חלונות ותריסים) מהווה הוצאה לא מעטה של 9% ממחיר הבנייה (תלוי בגודל הפתחים ובסטנדרט החומר שנבחר). 8% מההוצאה הכללית על בניית בית באופן עצמאי יושקעו בטיח וצבע.

כמו כן, 8% נוספים ממחיר הבנייה יושקעו בריצוף הבית ו-5% באינסטלציה ובחשמל. רכיב האיטום יהווה 4% מהעלות הכוללת של הבנייה. דלתות הפנים והחוץ יהוו 3%, צבע פנים יהווה גם הוא 3% כמו גם הכלים הסניטריים. 2% מעלות הבנייה יושקעו בעבודות מסגרות, 2% יושקעו בהוצאות שונות כגון התקנת דוד שמש, עבודות גבס ותיקון תקלות. פינוי הפסולת תהווה 1% מהעלות הכוללת של הבנייה. אם יש גג רעפים הוא יעלה 3% מהעלות הכוללת, אך ההוצאה תהיה במקום האיטום.