העונשים הקטנים בין בני זוג - והנזק שזה עושה ליחסים

הנה משהו שאף זוג לא מדבר עליו בכנות או מודה בו, אבל הוא קיים: אתם מענישים זה את זו, או זו את זה, או שניכם גם יחד. הזוגיות שלכם הפכה לעונש אחד ארוך, לנקמה מתמשכת על כל הדברים שמרגיזים אתכם, שמתסכלים אתכם, שמאכזבים אתכם, שאתם לא יכולים לסבול בבני הזוג שלכם. במקום לדבר על זה, אתם מענישים.

הטורים הקודמים בסדרה:

כעס שמצטבר בסוף מתפוצץ: איך אפשר לשלוט בו?

אבא, הילד שלך זקוק לך - אל תתעלם ממנו

להשתחרר מהכאב: איך לרפא את הפצעים שבלב?

איך אתם מענישים?

האמת שאתם מאד יצירתיים בשיטות הענישה. העונש יכול להיות שתיקות ארוכות, התרחקות פיזית, הימנעות ממגע או מניעת סקס. העונש יכול להיות לישון בקצה המיטה, להפריד מיטות, לעבור עם הכרית והשמיכה לסלון, לדבר עם הגב אליה, לא לענות לו או לא להגיב לטלפונים ממנו.

כשאתה כבר לא יכול לשתוק, זה יוצא ממך בצורת ביקורת ארסית. כשאת כבר לא מסוגלת להתאפק, את תשפילי אותו בפומבי בעקיצות קטנות, ברשעות, עם מכות מילוליות באזורים הרגישים או צחקוקים ופלירטוטים רק כדי לפגוע. בסוף גם תגיע הבגידה - סטוץ רגעי או רומן מתמשך, כזה שעלול באמת לנפץ את מה שנותר מהאהבה שלכם לרסיסים. זה כבר יהיה העונש האמיתי.

אז למה, לעזאזל, אתם עושים את זה לעצמכם? למה אתם מענישים, פוגעים בכוונה, מעליבים, מקטינים, מכאיבים? מאיפה כל הרוע הזה?

כי אתם כועסים, אתם מתוסכלים. כי כואב לכם נורא. לא ברור מתי זה התחיל, ולמה זה התחיל, ובגלל מי זה התחיל. זה לא משנה כרגע. מה שמשנה באמת הוא העובדה שבת הזוג שלך הפכה לאויב, שבן הזוג שלך מוציא ממך את כל הרוע. שלא בא לך לחזור הביתה ולראות את הפרצוף שלה. שאת מכווצת מכל מבט שלו, מכל מילה שהוא יורה בך ופוצעת את לבך.

שני הצדדים סובלים

בואו נודה על האמת, זוגות רבים מעדיפים את הבחירה הפחדנית של הענשה או נקמנות, במקום לדבר על מה שמפריע, מציק, מטריד, מעצבן או מפחיד אותם באמת. במקום להיות ישרים, כנים, פתוחים וחשופים, זוגות רבים משקרים זה לזו ומעמידים פנים שהכל בסדר כשהם יודעים היטב ששום דבר לא באמת בסדר.

אולי הם כבר התייאשו, אולי הם לא מאמינים שמשהו יכול להשתנות. אולי הם ראו את זה בבית, אולי הם רואים את זה גם אצל חברים שלהם. אותם זוגות - אולי גם אתם - דנים את עצמם למאסר עם עבודת פרך.

לחיות בזוגיות מענישה זה העונש הכי כבד, מתיש, מעייף, סוחט, מעציב, שאפשר להעלות על הדעת. זה לחיות בשקר, בהונאה ובסבל. זה לוותר על האושר, על האהבה, על האופטימיות, ועל התקווה שאפשר גם אחרת. אבל אפשר גם אחרת.

אפשר להציל את האהבה?

יכול להיות שלזוגיות שלכם אין תקנה, יכול להיות שהיא כבר הרוסה עד היסוד. כשזה המקרה, הפתרון הוא לפרק אותה ולצאת לדרך חדשה - ואל תתחילו לספר לי מה זה יעשה לילדים שלכם, כי מה שקורה כעת, ביניכם, פוגע בהם הרבה יותר.

אני מאמין שבמרבית המקרים עוד אפשר להציל את האהבה שלכם. אם רק תסכימו לקלף את המסכות, להסיר את השריון, לוותר על האגו, ולדבר על זה. לדבר על הכול:  על כל מה שמאכזב אתכם, מכאיב לכם, מתסכל, מפחיד, בעיקר מפחיד.

אם תסכימו להיות חשופים מול בן או בת הזוג כמו שאתם, אחרי שנים רבות הם סוף סוף יראו אתכם ויקשיבו לכם. סוף סוף תיווצר שיחה כנה, תהיה קירבה. סוף סוף תתעצב לה אינטימיות.

זה לא יהיה קל כי זה אף פעם לא קל לדבר על מה שיושב עליי. אבל אם תסכימו להודות במה שמעיק עליכם, מבלי להאשים את מי שמולכם, הוא גם יקשיב לכם. הוא גם יספר על עצמו. משהו חדש אולי יכול להתרחש, משהו יפה. משהו שיזכיר לכם מדוע בחרתם זה בזו, מדוע התאהבתם, מדוע רציתם להיות ביחד, לבנות בית, להקים משפחה. קוראים לזה אהבה.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת